אאא

הזמר החסידי המצליח, מוטי שטיינמץ, או כפי שאוהבים מנהליו לכנות אותו "אמן הרגש", תואר שנראה בעיניהם מכובד יותר מצמד המילים "זמר חסידי", הוציא השבוע את אלבומו השני "עתיק יומין" ומדובר בהחלטה אמיצה בהחלט, וכבר אסביר למה. 

שטיינמץ שהפך בשנים האחרונות לאחד הזמרים החסידיים הכי מצליחים בארץ ובעולם, בשל קולו הייחודי אך גם בשל בחירות השירים שלו, הוציא לפני כארבע שנים את אלבום הבכורה שלו "הנשמה בקרבי" עליו עבד כמה שנים בהשקעה גדולה. האלבום הפך להצלחה אדירה ושירים רבים מתוכו מושרים עדיין במקומות רבים.

במקום להמשיך בכיוון בו הוא כבר הצליח, בחר הפעם שטיינמץ ללכת לכיוון אחר ולהקליט אלבום שכולו מהשירים עליהם גדל בבית הוריו בחסידות ויז'ניץ. 

בדרך כלל פרויקטים כאלה נתפסים כ"אלבום פילר" שנועד רק למלא את פרק הזמן שבין האלבום המקורי החדש לישן וכדי שהזמר לא ייעלם מתודעת הציבור. לרוב, אלו פרויקטים קצת "חפיפניקים" מבחינת ההפקה וההשקעה, המוקלטים במהירות הבזק ופרויקט כזה יכול להיות בומרנג חזרה לקריירה של האמן.

אך אצל מוטי שטיינמץ, כמו אצל מוטי שטיינמץ, אין פשרות והוא הפך את האלבום הזה לכזה שמהצליל הראשון שלו חשתי כי מדובר באלבום מלא מחשבה והשקעה, כזה שרק מגדיל את דמותו ויצירתו של הזמר.

אני כבר ממליץ לכם מראש להאזין לאלבום עם חוברת האלבום המושקעת (20 עמודים), בה מסביר שטיינמץ על כל שיר את מקורו, מי הלחין אותו ומתי ואת הסיפור שמאחוריו, כדי להבין ששטיינמץ לא רק מבצע שיר אלא מביא איתו את הרגש והמטען הרב שהשירים האלה מחזיקים עבורו. 

העיבודים המוזיקליים באדיבותם של רובי בנט, משה לאופר, בן הדוד דייויד טויב שגם היה אחראי על כל הקלטות השירה של שטיינמץ והצמד שאלבום חסידי בלעדיהם אינו שלם - אלי קליין ואיצי ברי. העיבודים כולם עשירים ומושקעים במיוחד ונותנים כבוד של ממש לניגונים העתיקים, שחלקם לא הוקלטו מעולם.

במקרה של בנט, לאופר וטויב סגנון העיבודים חסידי קלאסי כפי ששמענו במוזיקה החסידית בימיה הגדולים, קליין וברי מביאים לאלבום את החדשנות עם שני עיבודים אלקטרוניים קצביים שהופכים שני ניגונים עתיקים לכאלה שיכולים להקפיץ ולהרקיד את הצעירים.

השירים מתחלקים בין שירים פשוטים יחסית עם בית ופזמון לבית יצירות מורכבות יותר דוגמת "מגן אבות" ו"אנא עבדא" שהן אמנם פחות פשוטות וקליטות אך עדיין שטיינמץ בחר בהן כחלק מהאלבום שלו.

אודה ואתוודה שלא הכרתי בכלל את השירים באלבום (מלבד אלו שכמובן כבר יצאו כסינגלים) ולמעשה שטיינמץ עושה בדרכו שלו את מה שעשה נאור כרמי לניגוני חב"ד עם פרויקט 'צמאה' כשהוציא אותם ממעמקי האבק אל קדמת הבמה. במקרה של 'צמאה' זה הסתיים במאות אלפי אלבומים, עשרות הופעות ענק ואין סוף השמעות ברדיו. כעת יהיה מעניין לראות כיצד יתקבלו ביצועיו של שטיינמץ לשירי בית אביו. 

הייתי שמח לשמוע באלבום גם איזה דואט שיפתח קצת את האוזן לכיוון שירה נוסף ויעניק לשירים הייחודיים זווית מוזיקלית נוספת אבל נראה ששטיינמץ העדיף לתת לאלבום גוון אישי במיוחד מבלי לערב בו שם דבר מלבד קולו הוא. 

למרות זאת, מדובר באלבום מיוחד ומושקע, מלא במטען רוחני, תרבותי ואמנותי שעושה כבוד אמיתי לשורשיו המוזיקליים של שטיינמץ והרצינות של ההשקעה שלו בו מלמדת עד כמה השורשים האלה הם באמת חלק בלתי נפרד ממנו. רק המחשבה על כך שזמר כל כך מחובר לעומק של שורשיו המוזיקליים והרוחניים היא לכשעצמה מרגשת וכשזה מלווה באלבום כל כך מוצלח ונעים זה כבר מתכון להצלחה של ממש.