הסדר הטיעון בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לראש האופוזיציה בנימין נתניהו הולך ומתרחק, כאשר אחת הסיבות היא החמרת הדרישות של מנדלבליט, שמוכן להסדר בתנאי שנתניהו יאשר להתרחק מהפוליטיקה בשנים הקרובות, במסגרת עבירת קלון, ועם תשעה חודשי עבודות שירות.
אחת הסיבות להקשחת עמדת מנדלבליט במשא ומתן היא הלחץ מצד בכירים בפרקליטות המדינה, שחשבו שהסדר הטיעון הנרקם, במסגרתו אפילו הקלון לא היה ודאי אלא היה עתיד להגיע לבית המשפט, היה רך מדי.
עמדה כזו הושמעה היום (חמישי) בכנס לשכת עורכי הדין מחוז דרום מפי עו"ד שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שאמר כי "מבחינת האישום הקיים ומבחינת כל כתב אישום שאולי מדברים על היתכנות להגיע אליו, לא יעלה על הדעת שאישום כזה אחרי כל הקיצוצים יישאר ללא קלון".
המשנה לפרקליט המדינה טען כי "כל מי שמבין בקלון מבין שבמעשים כאלו לא יעלה על הדעת שאין קלון". עוד הוסיף כי "אם יורשע בכל האישום, או כתב אישום כזה או אחר, או אתה יכול להניח שהוא צדיק ותמים ואז הוא יזוכה, אבל אם יורשע בהסדר או בהרשעה סופית, עמדתי היא שחייב להיות קלון".
בימים אלו מעריכים במשרד המשפטים שהסיכויים לעסקה עד סיום כהונת מנדלבליט קטנו מאוד. אם אכן ב-11 הימים שנותרו לכהונת מנדלבליט לא ייחתם הסדר טיעון, בשבועות הקרובים יעלה עד המדינה השני בתיק 4000, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, לגולל את גרסתו בפני השופטים.
פילבר, שלטענת הפרקליטות אמור לבסס את עבירת השוחד בתיק, נחשב עד חשוב אפילו יותר מניר חפץ ואילן ישועה.