אאא

הכותרת נראית קצת מצחיקה. וכי למה שאנחנו אנשים חרדים ויראים, נצטרך משגיחי כשרות במטבחי הישיבות - המקפידים על קוצו של יו"ד? הרי אנחנו מזמינים רק את ההכשרים הכי מהודרים וברוב הישיבות יש טבחים מאנ"ש. אך כנראה חוסר הידיעה הגדול במטבחים מוסדיים - גורם לבעיות כשרות חמורות ואף גורם למכשולות כשרות עבור בחורי הישיבות.

'כיכר השבת', שוחח עם אחת הכשרויות המוכרות והמקובלות בציבור החרדי, שם הסבירו, כי כתוצאה מחוסר נהלים ברורים כיצד יש לנהוג - חוק ולא יעבור - במטבחי מוסדות, ביחס להפרדה ברורה בין האזורים החלבי והבשרי, כתוצאה מכך מתעוררות שאלות של 'בשר בחלב' וכן הלאה.

כדי להבין את הבעייתיות החמורה, נציג מספר דוגמאות הגורמות למכשלות, מה שמלמד על החיוב למנות נאמני כשרות במטבחי הישיבות.

למי שלא מכיר, ברוב הישיבות, יש בחור שאחראי על המטבח בשבתות, מכיוון שהטבח מכין את האוכל ביום שישי והוא לא נמצא בשבת בישיבה, הוא משאיר הוראות לאחד הבחורים, האחראי על הוצאת האוכל.

וכך קרה מקרה חמור: בדרך כלל, בחור הישיבה שהוא הממונה על המטבח, הוא בחור ירא שמיים המקפיד על קלה כבחמורה. שבת אחת, נכנס התורן בבוקר השבת למטבח הישיבה כדי לבדוק את המצב של הטשולנט, אותו בחור גם החזיק כוס קפה לוהט בידו ולגם להנאתו.

צלחת טשולנט (צילום: Nati Shohat/Flash90)
צלחת טשולנט (צילום: Nati Shohat/Flash90)

תוך כדי הלגימה, כשביד אחת הוא מחזיק את הכוס קפה וביד השנייה הוא מרים את המכסה הענק של הסיר במטבח הישיבה בה לומדים למעלה מ-350 בחורים, כוס הקפה נשפכה לו בשוגג לתוך הסיר הלוהט.

הבחור המבוהל שיתף את חבריו במקרה, והבחורים החלו בדיון סוער, מה הדין של הסיר? חלק מהבחורים טענו, כי יש להתיר את סיר החמין - בהיתר של בטל בשישים, וחלק טענו טענות אחרות לפסול את הסיר. אך ברור שאם היה ממונה כשרות והיו נהלים ברורים, השאלה הייתה מתייתרת.

כך קרה כשבחור ירא שמים ששימש כתורן במטבח הישיבה, פתח את דלת התנור המוסדי על מנת לבדוק את מצב הקוגל ששהה בתנור, במטרה לשמור על טמפרטורה גבוהה ולאחר שמצב הקוגל השביע את רצונו, סגר את דלת התנור. סגירת הדלת של התנור גרמה לוויכוח הלכתי בין בחורי הישיבה האם הדבר נחשב לאיסור "הטמנה".
במקרה אחר נשפך ציר דגים אל סיר מרק העוף של ליל שבת. מקרה כזה בו מעורב דגים ובשר יחד מוגדר בספרי הפוסקים כסכנה בריאותית וכידוע "חמירא סכנתא מאיסורא".


במקרה נוסף נכנס התורן של מטבח הישיבה ביום שישי אחר הצהריים לבדוק את סיר מרק העוף המיועד לליל שבת, כשבידו כוס חלב. כשהרים את המכסה נשפך בטעות מעט מהחלב אל תוך הסיר. הצד השווה בכל המקרים הללו שהם היו יכולים להימנע אלמלא היו נהלים מסודרים במטבח הישיבה.

במקרה אחר, באחת הישיבות הנחשבות נתקלו תורני המטבח של שבת במחסור של "אייער מיט צוויבל" (ביצה קצוצה מעורבת עם בצל) שנהוג לאכול בסעות יום השבת בין הדגים לצ'ולנט.

כידוע ההכנה שלה מותרת רק בשינוי ובסמוך ממש לסעודה. אך מכיוון שהכמות שהיתה נדרשת בישיבה היתה גדולה, הכין התורן את המאכל אמנם בשינוי, אך בשעת בוקר מוקדמת לפני התפילה. אחד הבחורים ששמע על כך, הזדעדע מכיוון שמדובר בחשש לאיסור דאורייתא של "טוחן" בשבת.

מקרה אחר מעניין, התרחש בעת שעבר עובד גוי מוצלח מישיבה חסידית לישיבה ספרדית, הנהלת הישיבה ששמעה ממקום העבודה הקודם, על כך שהעובד מכיר את כל דקדוקי ההלכה ואפשר לתת לו יד חופשית בהכל - לאחר שעבד שם עשר שנים ברציפות - ההנהלה של הישיבה הספרדית - סמכה על אותו עובד בעיניים עצומות.

ביומו הראשון בעבודה ביקש הגוי מבחור בישיבה, שידליק לו את האש והוא בישל ביצים קשות לארוחת בוקר עבור הבחורים, כאשר שאלו הבחורים מי הכין את הביצים, העובד ענה שהוא, שכן, כך הוא היה רגיל לעשות בישיבה הקודמת.

מה שהתברר הוא שבישיבה החסידית האשכנזית - לא הקפידו על בישול עכו"ם (לאחר שהודלק לו אש. ח"ב) - כמו בישיבה הספרדית.

במקרה שקרה בישיבה בצפון, עובד בישיבה פתח את בקבוק היין לפני שבת, כמו את שאר בקבוקי השתייה הקלה, ורק לאחר הקידוש התברר שהבקבוק היה פתוח ומי שפתח אותו היה אותו עובד גוי, שלא ראה סיבה לא לפתוח גם את היין מכיוון שלא ידע על האיסור של יין נסך. במידה והיה נהלים ברורים של כשרות, מן הסתם דבר כזה לא היה קורה.

במקרה אחר היו מגשי עופות חמים שהונחו על מגשי פיצה של ארוחת הערב, מה שהלכה למעשה גרם להכשלת הבחורים בבשר וחלב.

מי בודק ביצים וחרקים?

'כיכר השבת' דיבר עם מספר כשרויות מובילות, שם מסכימים עם הבעיות הגדולות שיכולות להיווצר במטבחי מוסדות, ואומרים כי מלבד הסיפורים שהוצגו כאן, יש עוד בעיות, כגון: כלים שמתערבבים, בישולי נכרים, בשר שנתעלם מן העין, לינת לילה, בדיקת ביצים, בדיקת חרקים במוצרים רגישים ואחסון לא נאות שלהם, סתם יינם, ניפוי קמח ועד להפרשת חלה.

מה גם, מוסיפים באחת הכשרויות הידועות, שבהרבה מטבחים של ישיבות, לא עושים הפרשת חלה נכונה, כך לדוגמה: "קישקע" בצ'ולנט הנעשה בכמות גדולה בהיקפים מוסדיים - מחויב בהפרשת חלה, בשים לב לכך שהכמות בסיר מצטרפת לכדי חיוב. 

מי בודק ביצים? (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)
מי בודק ביצים? (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)

יצוין, כי תקלות מעין מה שסופר בקצרה, עלולות להתרחש חדשות לבקרים בכל מטבח וחדר אוכל בהם לא נוסחו נהלי כשרות ברורים, על ידי מערכת כשרות שיש לה ניסיון, ובנוסף, מחויבים המטבחים גם באכיפה יומיומית, או של בחורים מהישיבה או של גופי כשרות למיניהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"יש שיבות מסוימות", אומר מומחה כשרות גדול ל'כיכר השבת', "שראו כבר מזמן את הצורך ההלכתי המובהק למנות משגיחי כשרות מיוחדים מטעם הבד"צים השונים למטבח הישיבה, כאשר אלה אמונים על יישום נהלי כשרות מוקפדים, בדיוק כפי שהתפקיד מחייב בכל מטבח עסקי או ציבורי".

"על פיו של המשגיח יישק כל דבר במטבח, הוא בוחן בעיניים פקוחות את כל העבודה השוטפת במהלך שעות פעילות המטבח וכאשר מתעוררת שאלה, יש לו כתובת זמינה מיידית לבירורים הלכתיים", מסביר המומחה.

המומחה מציין כי "כך נחסכים מקרים רבים ומיותרים של שאלות הלכתיות מורכבות הכרוכות בעגמת נפש וכך גם אין צורך להידרש להיתרים מפוקפקים שאינם עולים בקנה אחד עם ההגדרה של "מהדרין מן המהדרין", כפי שראוי ונכון לתלמידי ישיבה השוקדים על התורה והעבודה יומם ולילה".

  • חשוב להדגיש! מדובר בכתבה ראשונה, האמור להציף את המכשולות במטבחי ישיבות ולהביא לתיקונן; בשבועות הקרובים 'כיכר השבת' ימשיך בעז"ה לעקוב אחר המתרחש. לפניות לכתב >> [email protected]