היסטוריה ואקטואליה

למה בסלבודקא לא החרימו והקימו קהילות נפרדות?

העדות המרתקת שסיפר ראב"ד העדה החרדית הגאון רבי משה שטרנבוך מפיו של מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל ראש ישיבת חברון, שהשיבה על שאלת הרפורמים (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
הגר"מ שטרנבוך (צילום: רפאל שוורץ)

עדות מרתקת סיפר בשבוע האחרון[1] ראב"ד העדה החרדית הגאון רבי משה שטרנבוך מפיו של מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה.

הסיבה שבליטא פולין ורוסיה, בשונה מהונגריה, הקהילות החרדיות לא נפרדו מהחופשיים - הסביר הגר"י סרנא אותו ציטט הגר"מ שטרנבוך, היא מחמת שהחופשיים לא שלטו בחיי הדת, ולא היו בעמדות מפתח, אלא היו רחוקים מהיהדות לגמרי. בשונה מהונגריה שם הראבים הרפורמים שלטו בחיי הדת, ומשום כך גדולי ישראל דשם גזרו להיפרד מהם מחמת שהם היו מסוכנים כמו הקראים בזמנו.

כאמור, הפילוגים לא היו בליטא, רוסיה ופולין כיון שהם לא חששו מהחופשיים, כיון שלא היה להם שליטה בחיי הדת, ובין כך החרדים היו מובדלים מהם, ובאמת גאוני ליטא ופולין לא חלקו על שיטת ההתבדלות שחידשו רבני הונגריה ו'טעות אלו שחושבים שהיה מחלוקת ביניהם' ביאר הגר"מ שטרנבוך.

עדות זו מהראב"ד עונה על צ"ע שהיה לכותב השורות בחודשים האחרונים.

בתאריך כ"ד טבת פרסם כותב השורות כתבה על גאון תנועת המוסר הסבא מסלבודקא רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל, שפגש בעיירת הקיט אינהויזן רבינר רפורמי שהוא וקהילתו חיללו את ראש השנה בנסיעה במכונית לצורך שמיעת הדרשה.

הרב דב כץ בספרו 'תנועת המוסר' כתב בשם המשגיח הגה"צ רבי מאיר חדש ש"אברך חסיד מארץ הונגריה חבר העדה הנפרדת" גער ברבינר הרפורמי על חילול ראש השנה זה, והרבינר נפגע מאד מהדברים: "אדמו פניו ונסתתמו טענותיו".

מספר המשגיח הגה"צ רבי מאיר חדש שהיה עד שמיעה באותו אירוע, שהסבא מסלבודקה נאנח על העבירה החמורה שעבר אותו קנאי, שהלבין את פניו של אותו רבינר רפורמי ברבים, דבר שאסרה תורה: "יכול אפילו פניו משתנים ת"ל ולא תשא עליו חטא". (עירובין טז. ויקרא יט)

דברים אלו פורסמו בבמה זו, ועוררו תגובות רבות בחלקם טענו שהרב דב כץ סילף את מעשה זו, כיון שלא יכול להיות שהסבא מסלבודקא טעה בדבר הלכה. גאון אחד הגיב לכותב השורות, שאם באמת כך נהג הסבא מסלבודקא, ברור שזו דעת יחידאה ואין לנהוג כמותו.

כעת מתברר כפי שהעיד הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שבאמת בסלבודקא שממוקמת בפאתי קובנא במדינת ליטא, לא החרימו והקימו קהילות נפרדות כפי שנהגו קנאי הונגריה, ולכך נראה לענ"ד הסיבה שהסבא מסלבודקא מחה ב"אברך מארץ הונגריה" שבייש את אותו רבאי רפורמי, והסבא מסלבודקא לא סבר שיש לבייש ברבים יהודי רחוק ממצות שלמרות שמחלל חג הוא מגיע להתפלל ולשמוע דרשה.

מעניין שכך היא דעתו של האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, וכך הובא בשמו בספר 'סיפורים מבית חב"ד': "תדע לך, שיש יהודי בקונטיקט, שקם בבוקר ביום כיפור, עושה מקלחת, אוכל ארוחה טובה, נכנס למכונית ונוסע לבית הכנסת לתפילת נעילה – אתה לא מתאר לעצמך איזו נחת רוח יש למעלה לקב"ה, מהיהודי הזה באותם רגעים בהם היה בבית הכנסת".

מדברי הרבי מליובאוויטש מובן שיהודי שמחלל יום כיפור, ולאחר שאוכל ומתקלח הוא נוסע ברכבו לבית הכנסת, הוא עושה נחת רוח לקב"ה.

מתוך ספר 'סיפורים מבית חב"ד' (אוצר החכמה)
תנועת המוסר ח"ג עמ' 256

• • •

[1] בעלון השבועי פרשת ויקהל תשפ"ב

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר