אאא

היום נצפה בנחל לא מוכר שזכינו והיינו מעורבים בהפצת שמו שניתן לו ע"י ר' שרגא שמידלר איש צפת תובב"א.

הנחל לא מסומן במפות, וזורם אל נחל שכווי המוכר יחסית, ור' שרגא בהתייעצות עם קבוצת 'אוהבי הארץ' החליט לכנותו 'נחל בר אלעאי' ע"ש קבר רבי יהודה בר אלעאי שנמצא ממש צמוד לנחל.

בנחל יש הרבה מפלונים, והרבה גבים מלאים במים, בהם ישנם הרבה רֹאשָׁנים של צפרדעים, ושל סלמנדרות. ערוץ הנחל עובר דרך כביש ראשי שלא מומלץ לחצותו, ויש תעלה מתחתיו מעט לא נוחה שנוכל לעבור מתחתיה. ברם, היא ממש לא מומלצת, והמלצת המערכת, להסתפק רק בלצפות בר' שרגא צולח אותה.

בנחל, הנוף מרהיב, רואים ממנו את העיר צפת על הדרה. כיון שהמסלול לא מסומן, נראה שרגל אנוש כמעט שלא דרכה בו.

גולת הכותרת של המסלול הוא הציון הקדוש של רבי נתן הבבלי, שחי בדור הרביעי לתנאים, היה אחד מרבותיו של רבי יהודה הנשיא והיה אב"ד הסנהדרין כשישבה באושה.

רבן שמעון בן גמליאל היה בזמנו נשיא הסנהדרין, ופרצה מחלוקת לשם שמים ביניהם, ורבי נתן השתתף בניסיון להדחתו של רבן שמעון בן גמליאל, יחד עם רבי מאיר. הניסיון לא צלח, ורבן שמעון קנס את רבי נתן שלא יזכירו את שמו בבית המדרש, ואת תורתו ימסרו בשם "יש אומרים". (ראה בסוף מסכת הוריות).

המסורת אומרת שרבי נתן שקבור למרגלותינו, הוא זה שכתב את 'אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן' שהוא הרחבה של פרקי אבות המפורסם.

צופיו המושבעים של ר' שרגא, כמהים לדבר תורה, שכן ר' שרגא אינו מפספס "יום טיול ללא פלפול", ואכן, ר' שרגא פותח עם ציטוט מפרק י"א מפיהם של שמעיה ואבטליון: "אֶהַב אֶת הַמְּלָאכָה וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת" וכפי שנכתב בתורה: "שֵשֶת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְבִיעִי שַבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ". ממשיכים חז"ל ודואגים שלאדם שבכול אופן אין עבודה -  שלא ישב בטל, כי הבטלה מביאה לידי חטא, וממליצים לו שילך לטפל בשדה או חורבה, כדי שלא יהיה בטל.

יש לציין באותו עניין את מאמר חז"ל: "גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים" (ברכות ח' ע"א) שמבאר האור החיים הקדוש שאינו רלוונטי לימינו אנו, שכן מאמר זה, לדברי האור החיים הקדוש, נאמר דווקא: "בזמנם שהיה להם דעת זך ורוב תורה.. משא"כ בזמנינו כי נתמעטו הדעות, והלוואי ואולי ילמוד כל היום וכל הלילה ויוכל להשיג לידע ולהבין בתורה ולידע כל דיני תורה הנצרכים... פשיטא כי יודה, ויאמר החכם דהאידנא ילמוד כל היום ויסתפק מהזולת", (חפץ ה', מסכת ברכות דף ח ע"א).

נחזור לנחל 'בר אלעאי' המדהים, בו צומחים עצי זית, והמטיילים (המבינים כמובן בחקלאות) יוכלו לקטוף ולהכין במו ידיהם שמן זית.

זכינו ויש פה עוד קבר של צדיק, ולמרות שבדר"כ קברי הצדיקים הפזורים בגלילות צפת, הם של אמוראים או תנאים. הקבר שלידנו הוא של רבי יצחק הלבן מבעלי התוספות שחי בצרפת לפני כ-800 שנים ובסוף ימיו עלה לארץ הקודש.

ככל הנראה רבי יצחק הלבן התגורר בישוב היהודי העתיק עין זיתים שחיו בו יהודים מתקופת בית המקדש ועד שנת תש"ח עוד היה מיושב (בערבים).

המסלול מתחיל מציון קבר רבי יהודה בר אלעאי, שם בחניון הגדול ששם יש שירותים וברזיות מים. ומסתיים בו, והוא סיבובי.

   עוד טיולים לבין הזמנים >>

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

• • •

אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.

כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.

לבירורים אודות כניסה למים וכו':

  • מוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639*
  • תיאום טיולים: מוקד טבע 02-6247955 / קו ליער 1-800-350-550

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]