אאא

היום, כ"ח בניסן, לפני 31 שנים בדיוק (שנת תשנ"א), לראשונה מאז התמנותו לנשיאות חסידות חב"ד, דרש הרבי מליובאוויטש מחסידיו במילים ברורות: "עשו כל אשר ביכלתכם... להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!".

מאז חסידי חב"ד עושים כל שביכולתם לקרב את ביאת המשיח ממש.

הקריאה המפורסמת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" הפכה לנכס צאן ברזל אצל חסידי חב"ד, ומשמעותה היא ציפייה עזה לביאת המשיח ממש בכל רגע ורגע.

חשוב לציין שהציפייה למשיח צדקינו איננה שייכת בלעדית לחסידות חב"ד שמעיקרה ענייניה בדור האחרון הוא אמונת המשיח, שהרי אחד מעיקרי האמונה ע"פ הרמב"ם הוא הציפיה למשיח.

מתברר שאפילו הקריאה מידי יום ביומו לביאת משיח (שכיום רק חסידי חב"ד מקפידים בכך), גם היא איננה נחלתה הבלעדית של חב"ד.

הגאון הקדמון רבי אליהו קאפשלי, רבה הנודע של קהילות קנדיה ומחבר הספר 'סדר אליהו זוטא', כתב בספרו 'מאה שערים', על החובה ללמד ילדים קטנים בכל יום לקרוא למלך המשיח שיבוא בהצלחה, וכך דבריו המלאים:

"נוהגים ללמד הקטנים שיקראו בקול גדול שהשלימו תפילת ערבית, וקוראים המלך המשיח שיבוא בהצלחה. וגם זה מנהג נאות ויפה הוא, כדי שישתרש בלבם מקטנותם ומילדותם ביאת משיח צדקנו במהרה, יראו עינינו וישמח ליבנו".

הגאון הקדמון רבי אליהו קפשאלי בן אלקנה (חי ופעל לפני כחמש מאות שנים), היה ממשפחת החכמים הנודעת קפשאלי, והחשוב ביותר מביניהם.

הרב קפשאלי היה מגדולי הדור בדורו של מרן הבית יוסף, למד תורה אצל רבים מחכמי אשכנז שבצפון איטליה, ובמיוחד אצל רבי אברהם ב"ר יהודה מינץ ואצל רבי ישראל ב"ר יחיאל אשכנזי, ראש ישיבת רומא, שבשנת ר"פ עלה ירושלימה, בה שימש ראש ישיבה לקהילה האשכנזית בירושלים

בשנת רע"ד, לאחר שהתגורר בוונציה, מונה במקום הולדתו קנדיה לכהן  כראש הקהל ומספר שנים לאחר מכן מונה לכהן כרב של כל קהילות קנדיה, ותיקן תקנות חשובות.

הרב קשפאלי שימש כרב שלא על מנת לקבל פרס, ולא היה נוטל שכר עבור משרתו, ופיזר מכספו למטרות צדקה וחסד.

רבי אליהו קפשאלי החזיק ברשותו  כתבים עתיקים רבים, ונודע בספרייתו הגדולה אשר החזיק בה כתבי יד רבים של רבותינו זי"ע, ומשכך נראה שהיו לו מקורות  למנהג אותו ציטט ללמד ילדים בכל יום לאחר תפילת ערבית "לקרוא למלך המשיח שיבוא בהצלחה".

מנהג זה הופיע בספרו 'מאה שערים' עמודים שצז - שצח.

מתוך ספר 'מאה שערים' עמודים שצז – שצח  (באדיבות החוקר התורני הג''ר יחיאל גולדהבר)
מתוך ספר 'מאה שערים' עמודים שצז – שצח (באדיבות החוקר התורני הג"ר יחיאל גולדהבר)

החוקר התורני הג"ר יחיאל גולדהבר החוקר זה כבר עשרות בשנים תולדות והנהגות קהילות עתיקות בישראל, חוקר בין-השאר, קהילות נידחות שכבר אבד זכרם, ולא נותר מהן שם ושארית, ואחת מהן היא הקהילות היהודיות באי כרתים עליה העיד רבי אליהו קפשאלי על המנהג "ללמד הקטנים שיקראו בקול גדול... המלך המשיח שיבוא בהצלחה... מנהג נאות ויפה הוא, כדי שישתרש בלבם מקטנותם ומילדותם ביאת משיח צידקנו במהרה".

בשיחה מיוחדת ל'כיכר השבת' מספר הג"ר יחיאל גולדהבר את ההיסטוריה של הקהילה החשובה.

הג"ר יחיאל גולדהבר: "האי כרתים בו התגורר רבנו אליהו קפשאלי נכבש ע"י רומא בשנת 671 לפנה"ס, ויחד עם קפריסין היוו פרובינציה רומית. לאור זאת, כבר באמצע תקופת בית שני התיישבו בו יהודים.

החוקר התורני הג''ר יחיאל גולדהבר
החוקר התורני הג"ר יחיאל גולדהבר
הגדלה

"פילון האלכסנדרוני (מאה ה-1 לפנה"ס) מזכיר את הפזורה היהודית באפריקה, אסיה ואירופה בפנייתו של אגריפס ה-1 (שנת 42 לערך) אל הקיסר קאיוס קאליגלוה: "ולא ארצות היבשה בלבד מלאות מושבות יהודים, אלא גם האיים המהוללים כגון אאוביאה, קפריסין וכפתור [כרתים]".

"בירושלים התגוררו יהודים יוצאי כרתים, כפי שמתואר בכתבי הנוצרים הראשונים. יהודי מצידון, שדמה בקלסתר פניו לאלכסנדר, בנו ההרוג של הורדוס, עבר דרך כרתים בדרכו לרומא, וזכה לקבלת פנים לבבית ע"י יהודי האי, שהאמינו, כי הוא נצר לבית החשמונאי ותמכו בו ביד רחבה (קדמוניות היהודים, יז, 12, 1).

"כעבור 1,400 שנה מחורבן הבית, מתועדת הקהילה באי ע"י נוסעים רבים שעלו ארצה, ועברו דרך האיים, ומתארים את גודלה וחשיבותה של הקהילה היהודית, לדוגמה: רבי משולם מוולטרה, רבי עובדיה מברטנורא, רבי משה באסולא ועוד.

"קנדיאה היא הגדולה בערי אי הכרתים והחשובה בקהילות היהודיות באיים היוונים מימות הראשונים ועד המאה ה-17 היא נודעה דורות רבים מימות הראשונים בחכמיה ורבניה, ויצא לה שם בכל תפוצות ישראל כמרכז רוחני גדול שממנו יוצאת הוראה לכל תושבי האיים היווניים ומעבר להם.  

"בן קנדיאה הגדול, מורנו רבי משה קפשאלי, ראש הרבנים בקושטא בזמן שנכבשה ע"י התורכים בשנת רי"ג, ועמד במשרתו הרמה יותר מיובל שנים אחר הכבוש, מפליג בשבחם של החכמים הגדולים בני קנדיאה, ועל מנהגם הקדומים ה"מיוסדים על פי ההוראות התלמודיות וחכמי התוספות"  וביחוד "רבנו תם מאור הגולה". והנה התיישבו באי 'חדשים מקרב באו ממדינה אחרת, וערערו על נוסח ומנהגי הגיטין באי, בני הקהילה לא ידעו מנוס ופנו אל רבם הזקן כדת מה לעשות. במענתו מחה בכל תוקף על ההוא אמינה לערער על מנהגם הקדום והחשוב, וזה לשונו:

"'ומי יאמר כי מנהגי שאר הקהלות היו טובים ממנהגי ק"ק קנדיאה ושאר קהלות הקודש אשר בה יצ"ו?!. ואלו ראו וידעו את חכמי קנדיאה הקדמונים אשר היו שם מימי קדם, לא היה לבם גס בם להתנשא עליכם להנהיגכם מנהגים אחרים, ולהשליך אמת ארצה, מנהגי אבותינו ז"ל?!. כי היו בקנדיאה מימי קדם חכמים מופלאים אשר הופיע רוח הקדש בבית מדרשם, מנהון מלכי ומנהון איפרכי, המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם... ואם כן מי ערב את לבו לגשת אל הקודש קהל קנדיאה הקדושים להעתיק את היושבים בה ממנהגי אבותיכם שהם מיוסדים על פי ההוראות התלמודיות וחכמי התוספות ר"ת מאור הגולה וסייעתו...' (תקנות קנדיאה, סי' מז).

"גם רבי אליהו קפשאלי במכתב מחאתו נגד שינוי כמה ממנהגים שהיה מושרש דוד אחר דור, מתבטא בסגנונו המיוחד:

"'אנופף ידי על קהל קנדיאה הזאת העיר, עיר ואם בישראל, הזאת העיר אשר יאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ... מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה... אבד חסיד מהארץ וכל חכם וחוזה... זכרתי ימים מקדם... וזהב הארץ ההיא טוב, שם הבדולח ואבן השוהם, וישלחו בדים ויעשו פארות הדורות מהודרות, ופריים נתנו בעתם, וכל אשר עשו הצליחו, וה' ברך אותם בכל', (שם, סי' עט).

"קנדיאה מפורסמת בתקנותיה, תקנות שהתפרסמו מכת"י בשנת תש"ב ע"י חברת 'מקיצי נרדמים', משקפים תקנות המקיפות את כל פינות החיים, הן הדתיים והן החברתיים, סדרי חיי תורה מלאים, סדרי צדק ומשפט בין שכבות העם. התקנות הראשונות ששרדו קיבלו את הסכמותיהם של בעלי התוספות ובראשם רבי ברוך בעל ספר 'התרומה'.

"בספרו הענקי 'מאה שערים' שיצא לאור לראשונה מכת"י ע"י 'מכון אופק' בשנת תשס"א, טמונים פנינים יקרים, בהם מנהגים ייחודיים, לדוגמה: המבוגרים לא נכנסו לבה"כ אלא אחרי עיטוף ראשם וגופם בסודר מיוחד, והבחורים לא התעטפו אלא בכובעים בלבד. קריאת תהלים יומי וסיימו בכל שבוע. כן מובא הנהגות שונות מגדולי ישראל: לדוגמה שהרא"ש קם בפני בנו רבי יחיאל כשנכנס לבה"כ הגדול בטוליטולא. תיקון תשובה שרשם רבי יעקב מרגליות הזקן רבה של נירנברג לאחד שזלזל במצוות כיבוד אב ואם. רבי יצחק בן הראב"ד היה מכיר בפני האדם אם הוא מן החדשים או מן הישנים".

הג"ר יחיאל גולדהבר מסיים את השיחה ל'כיכר השבת' ומדגיש שהתגלית על מציאת המנהג הייחודי של יהודי קנדיאה, שבינתיים לא מצא לו חבר במקום אחר, והוא הכרזה ובקשה על ביאת המשיח לאחר התפלה, בקול רם, היא יוצאת דופן בחשיבותה.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]