התקנות לבחירת רבני עיר

'מחטף'; הראשון לציון פנה ליועמ"שית נגד השר מתן כהנא

נשיא מועצת הרבנות הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, פנה באורח נדיר ודחוף ליועצת המשפטית לממשלה, בדרישה להקפיא את התקנות לבחירת רבני עיר של השר כהנא; המכתב המלא (חדשות)

ישי כהן | כיכר השבת |
הראשון לציון רבי יצחק יוסף (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

נשיא מועצת הרבנות הראשית, הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף, פנה היום (שלשי) באורח נדיר ובדחיפות אל היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב - מיארה, בדרישה להקפיא את התקנות לבחירת רבני עיר שנחתמו אמש על יד השר לשירותי דת, מתן כהנא.

הראשון לציון סבור כי התקנות הללו מעקרות את סמכויות הרבנות הראשית לישראל ופוגעות קשות ברבני הערים בישראל והפיכתם לרבנים 'מטעם' עושי דברם של גורמים פוליטיים של השר לשירותי דת.

עוד סבור הרב כי התקנות שנחתמו, הם המשך המגמה של פוליטיזציה והרס שירותי הדת בישראל, הכנסת גורמים רפורמים למוקדי קבלת החלטות בענייני דת, תוך שימוש פסול בכלי שלטוני של 'חקיקת משנה' ועקיפת רצון הבוחר, ללא כל היוועצות בבעלי הסמכות - הרבנים הראשיים לישראל, הרבנות, מועצת הרבנות הראשית.

בפתח המכתב המצוין כי "פניה דחופה", כותב הראשון לציון כי "אמש פורסמו בכלי התקשורת תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב -2022 (להלן 'התקנות') כשהן חתומות במחטף על ידי השר לשירותי דת. בהתאם לכך, הריני לפנות אלייך מתוקף תפקידי כהרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, ולבקש את התערבותך הדחופה בנדון וכלדהלן:

"המדובר הוא בתקנות חדשות המשליכות על הליך בחירת רבני עיר בישראל ופוגעות באופן חמור ברבני עיר מכהנים, באפשרות לבחור רבנים ראויים לתפקידם, ובכלל - במוסד הרבנות בישראל, מכמה וכמה טעמים וכפי שיפורט".

הראוןש ליצון מפרט את הבעייתיות בתקנות החדשות, כך למשל הוא כותב כי אחת התקנות "מבטלת הלכה למעשה את התקנה הנהוגה עד כה, לפיה ניתן יהיה למנות שני רבנים לעיר הזקוקה לכך, ומאפשרת רק במקרים חריגים מינוי רב עיר שני לרשות הזקוקה לכך לידי הרשות המקומית, מה שיוביל למעשה לביטול האפשרות למינוי הרב. מדובר בקיפוח של קהילות גדולות ושלימות הזקוקות לרב לפי צרכיהם".

הוא מזכיר את התקנה שמבטלת לחלוטין את נציגות בתי הכנסת באסיפה הבוחרת. "ויודגש", כותב הראשון לציון, "בתי הכנסת מהווים צרכני הדת הראשונים הזקוקים לרב, מאז ומעולם הכירו מוסדות המדינה כי גוף הצורך את שירותי הדת, יקבל ביטוי והשפעה על זהות הרב הנבחר. ביטול אפשרות זו והעברתה באופן מלא לידי נציגי הרשות המקומית, או מי שימונו מטעמה, מבטאת פוליטיזציה של התהליך, והפיכת מוסד הרבנות ל'חוכא ואטלולא'. ולא יוכר על ידי הצבור הרחב".

הראשון לציון תוקף תקנה נוספת וכותב כי התקנה ש"מאפשרת מינוי 'רבניות' ('נשות הלכה' 'ראשת מוסד תורני') על תקן השמור לרבנים כחברי האסיפה הבוחרת, הגדרת אשה על תקן של רב, משמעותה ההרסנית היא הפיכת מוסד הרבנות למוסד רפורמי לכל דבר, והפרת הסטטוס קוו הקיים במדינת ישראל, ויודגש, אין מדובר במניעת ייצוג נשי בכלל חברי האסיפה הבוחרת, לעומת זאת, הקביעה כי אישה תמונה כחברת האסיפה הבוחרת על תקן 'רב' היא פירצה חמורה שלא הייתה כמותה מאז ומעולם, ויתכן שמבטלת את לגיטימיות מינוי הרב שייבחר בדרך זו".

הוא מזכיר גם את התקנה ש"מדיחה את כלל רבני הערים בישראל בתום 10 שנות כהונה, ומעבירה את אפשרות הארכת כהונתם לידי מועצות הרשויות המקומיות. מדובר בפגיעה חמורה ומשמעותית במוסד הרבנות בישראל, בעצמאות ההלכתית שלהם, באינטרס ה'הסתמכות' שלהם בעצם בחירתם לפי תקנות עם משך כהונה אחר וצמצומו משמעותית וחד צדדית".

"לסיכום", כותב הראשון לציון, "הנימוקים המפורטים לעיל מדברים בעד עצמם. ויודגש, המשרד לשירותי דת לאורך כל תהליך התקנת התקנות לא פנה אל הרבנים הראשיים לישראל, ואל מועצת הרבנות הראשית לישראל, שהיא הרשות הרלוונטית לנושא רגיש זה, לא קיים היוועצות והליך מנהלי ראוי בטרם התקנת התקנות אשר תכליתן שינוי משמעותי וריקון מוסד הרבנות הראשית מתוכנו. (למעט פנייה שולית ובודדת מיום י"ט אדר ב' תשפ"ב (22 במרץ 2022) שעניינה מתן פטור לכושר רב עיר לגדול בתורה).

"כמו כן, לא נערכה כל פניה אל נציגות רבני הערים, או לנציגויות בתי הכנסת ברחבי הארץ (שהוצאו כליל מההליך כמפורט לעיל), במטרה לקיים דיון מקצועי ראוי לטובת המערכת. עולה חשש חמור כי תקנות אלה שנחתמו במחטף ללא כל דיון מקצועי, נועדו לשרת מטרות שאין כאן המקום לפרטן".

הראשון לציון מוסיף וכותב: "לאור כל האמור לעיל, אני נאלץ לפנות אלייך, גבירתי הנכבדה, בשמי ובשם חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, בשם כלל רבני ישראל, בתי הכנסת והציבור הרחב שומר המסורת, שמעמד וכבוד הרבנות יקר לליבם ומבקש את התערבותך הדחופה להקפאה מיידית של ה'תקנות' שבנדון, ולמנוע את העברתם לפרסום ברשומות, עד לדיון מסודר כמתחייב".

המכתב המלא:

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר