היסטוריה ואקטואליה

האם מקימי בית כנסת 'החורבה' היו 'שבתאים'?

מה היחס של תלמיד הגר"א לשבתאות ומדוע תלמיד הגר"א קרא לספרו בשם ספר שבתאי? האם מקימי 'החורבה' היו שבתאים? החלק האחרון בשיחה עם הרב משה ארמוני (מאמר)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
בית כנסת החורבה, כיום (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

פרק ג': אנו בשיחה מרתקת עם הרב משה ארמוני שההדיר ופירש לאחרונה את ספר 'רזא דמהימנותא' לגה"ק רמ"מ משקלוב מבחירי תלמידי אדונינו הגר"א.

ישנה טענה של חוקרים באקדמיה (אתם מסכימים גם חוקרים חרדים), שיש מוטיבים שבתאים בכתבי הגרמ"מ משקלוב ולכן הם הוזנחו על ידי תלמידיו ולא הודפסו כמו ספריו של רעהו בהנהגת קהילת הפרושים הגר"י משקלוב. בנוסף, אחת הטענות שהגרמ"מ משקלוב שיתף פעולה עם מסיונריים כיון שראה בכתבים קבליים שלנוצרים יהיה חלק גדול בשיבת ציון השלישית.

"אכן היה קשר של הגרמ"מ עם מסיונריים לצורך הצלת עם ישראל מעלילות דם וכו'. הקשרים היו מדינים להצלחת הישוב היהודי הזעיר בירושלים. בסופו של דבר זה יצא לטובה וחיי יהודים רבים נצלו בעקבות הקשר הזה.

"לגבי ספריו בקבלה הם נמצאו בכתבי יד במחסן במאה שערים, ומשנמצאו החלו להדפיס אותם. שיטת הכתיבה של הכתבים שכתב בארץ ישראל קשה מאוד להבנה, ללא פירוש לא ניתן כמעט להבינם. אני מקווה מאד שהפירוש שכתבתי יפתח פתח להרבה לומדים לעסוק בכתביו, וראה מה שכתב הגרמ"מ משקלוב: 'שכל עיקר השגתינו והשגחתו עלינו על ידי תורתינו הקדושה באותיותיה ונקודותיה ותגיה וטעמיה, והבן יש תיקון וצירוף ומאמר ומכלל וחשבון, כמ"ש רבי משה בוטריל......... והעיקר הוא חשבון'.

"לפי החוקרים אכן יש מוטיבים החוזרים על עצמם מכתבי רבי העשל צורף שלא ברור היסטורית מה הייתה דעתו כלפי השבתאים. הוא אכן התכתב איתם ובנו היה נביא שבתאי, אבל עליו יש התבטאות מהבעש"ט שאם לומדים את ספריו אפשר לברוא שמים וארץ. בכל אופן ודאי שהגרמ"מ נלחם בכל פריצת גדרי ההלכה, ובכל ספריו הוא מדבר על קיום ההלכה בדקדוק. השבתאות גם לא ראתה בעליה לארץ ישראל צורך חיוני לגאולה.

הרב משה ארמוני

"רמ"מ מצטט אותם דווקא כדי להילחם בכלים שלהם. בזמנו של הרמ"מ כבר היו השבתאים מוסלמים, ונותרו בכת הדונמה. גם ממשיכו, יעקב פראנק שר"י, כבר התנצר. רמ"מ כותב בספריו מאות פעמים נגד האסלאם והנצרות. אביא לך ציטוט מדבריו נגד פורצי ההלכה וז"ל: ואין לנו עכשיו מצות זמניות, או שיהא עבירה מצוה, כי אם ע"פ "הדבר אשר יורוך" (עי' דברים יז), סוד הלכ"ה (60) הכלולים בס' מסכתות, ונתלבש בסוד גמר"א, וכל המאורת הגדולים כל התנאים והאמוראים ות"ח שכל דור ודור ההולכים בתור"ת חס"ד (1078) בסוד תערוב"ת (1078), ומתבררים תמיד ע"פ אחות"י כל"ה (480) סוד תלמו"ד (480), והם אלו ואלו דברי אלהי"ם חיים".

מה לגבי הטענה של הרב בנימין המבורגר שהגר"י משקלוב התנגד להקמת החורבה כי מייסדה ר' יהודה חסיד היה שבתאי, ולגרמ"מ משקלוב זה פחות הפריע?

"יתכן וזה נכון שר' יהודה חסיד היה שבתאי, ורעהו חיים מלאך אכן היה שבתאי קיצוני. לאשכנזים הייתה בעיה לגור בירושלים בזמן הגרמ"מ משום שכ-100 שנה לפני כן הגיעה קבוצה של כ-1000 איש בהנהגת יהודה חסיד עם רגשות משיחיים לחנון את ארץ ישראל. לאחר פטירת 500 נפשות במהלך טלטולי הדרך, שלקחו 3 שנים, נותרו 1000 איש, מספר עצום באותם ימים, שצעדו במסירות נפש ומתוך אהבת ציון בהרגשה של 'הנה הוא עומד אחר כתלינו'. ארבעה ימים בלבד לאחר שנכנסו בשערי ירושלים נפטר יהודה חסיד, משיח הקהילה והרוח החיה בעליה היסטורית זאת. לפני פטירתו לקחו העולים הלוואות בסדר גודל גדול מן הערבים ואולם בגלל הפטירה והתפזרות הקבוצה נשאר חוב עצום לערבים שבתגובה סגרו את ירושלים להתיישבות אשכנזית וכך היה כמאה שנה. הגרמ"מ משקלוב והרב צורף לקחו על כתפיהם את סגירת החובות.

"זה נכון שהגרמ"מ משקלוב התאמץ לבנות את החורבה. ביום י"ט באלול שנת תקצ"ו (1836), כעשרים שנה לאחר היאחזותם בירושלים, עלו הפרושים אל חצר החורבה והחלו מפנים ממנה את הררי ההריסות של הבתים החרבים ואת פסולת העפר. וכך מתאר רבי יהוסף שווארץ את המחזה ההיסטורי המרגש – העבר קם מן האפר וחי מחדש: 'בשמחת לבב החילונו לפנות ערמות העפר […] ופתאם נגלו לעינינו כל הבניינים הראשונים אשר היו שמה ויציצו מהארץ, בית התפלה ובית המקוה ועוד בתים אחדים בעלי שלש מכפלות, וכולם היו עוד חזקים ומוצקים […] אחרי כן ירינו אבן הפינה למבנה לבית תפלה גדול [הכוונה לבית המדרש "מנחם ציון"].

"לעניות דעתי ראה הגרמ"מ את ההתיישבות בחורבה כתיקון. גם השם החורבה מרמז על התיקון. רמז לשכינת עוזנו הנודדת בגלות עם בניה והיא חרבה. אותם אלו שבנו את החורבה בראשונה והשאירו חובות גדולים הם בגדר "ליסטים שכבשוה" שפתחו את הפתח לישוב ירושלים. בבחינת "רשע יכין וצדיק ילבש". מישהו היה צריך להתחיל את המהלך של ישוב ירושלים למרות האיסור ואולי זאת הסיבה שארבעה ימים אחרי שהגיע יהודה חסיד לירושלים הוא נפטר. בכל אופן במעשיו עושה הגרמ"מ תיקון עצום לאותה קבוצה ובזכותו קיים היום ישוב בירושלים. וירושלים הפכה ברבות הימים למרכז התורה העולמי "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

"על הפסוק (תהילים קמ"ז ב-ג):"בונה ירושלים י"י נדחי ישראל יכנס, הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם". מרמז הרב שכל בניית ירושלים שהיא כנגד לבו של עם ישראל, וקל וחומר בניית בית המקדש "תרפא" את שברון הלב של עם ישראל בגלות מזה אלפיים שנה.

"ניסיון האדם הוא האם להיות שתול (736) בשער"י ציו"ן (736) המצוינים בהלכה או להיות עפ"ר אשפ"ה (736). "והיה כעץ שתול על פלגי מים", מציאות עם ישראל בשלמותו כשהוא שתול במקום הקודש שערי ציון המצוינים ואז כל או"ר הדע"ת (736), בם וזוכים לצד"ק אמונ"ה אמ"ת (736) עה"כ.

"יש לציין כי ספרו של רמ"מ משקלוב הוא 'רזא דמהימנותא' שזה שמו של ספרו של אברהם מיכאל (מיגֶל) קרדוזו שר"י המפורסם בשבתאות, ונשים לב שלא הפריע לרמ"מ לקחת את שם הספר השבתאי לשם ספרו. נראה לי שכך גם עשה בהקמת החורבה, הגרמ"מ שהיה אחד מגאוני ישראל והורה לתלמידיו להקפיד על כל תג מתרי"ג מצוות".

תודה רבה

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר