אאא

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, הודיעה היום (שני), כי החליטה לעלות את הריבית הבסיסית, ב-0.4% ל-0.75% – בניסיון לבלום את האינפלציה שהגיעה ל4%.

יצוין, כי מדובר בעליית ריבית שנייה ברציפות, לאחר שבחודש שעבר הועלתה הריבית ב-0.25%. כשאז היה מדובר בהעלאת ריבית ראשונה של בנק ישראל זה 4 שנים.  

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון,  הודיע לאחר העלאת הריבית בחודש שעבר, כי לאור מצב המשק בישראל והמתרחש בשווקי העולם, הריבית תעלה מעתה (לאחר שהריבית הייתה בשפל של 0.1%. ב"ס) בהדרגה. כאשר כלכלנים בכירים, בטוחים כי הריבית בישראל תגיע עד לגובה של שני אחוזים.

אז מדוע מעלים את הריבית? זאת בשל הרצון לבלום את האינפלציה - שמגיעה גם על הרקע המלחמה באוקראינה אך לא רק, האינפלציה, החלה לדהור במהירות גבוהה יותר מאשר העריכו כלכלני בנק ישראל בראשית השנה הלועזית (אז הם נתנו הערכה שהאינפלציה תגיע לכ-1.5 אחוזים, כאשר בפועל היא גבוהה הרבה יותר. ב"ס).

יצוין, כי העלאת הריבית אינה דבר חריג רק לישראל, ואילו בבריטניה ובארה"ב, הבנקים המרכזיים כבר העלו את שיעור הריבית מספר פעמים, כאשר ההערכה היא שגם במדינות הללו, הריבית תעלה עוד. 

העלאת הריבית צפויה לגרום נזק כבד לרוכשי הדירות שנוטלים משכנתאות וכן להחזרי חובות על רכבים או כל דבר אחר, כאשר במידה והריבית תעלה עוד, המשמעות היא העלאה רצינית של ההחזר החודשי.

על פי בנק ישראל, במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ברמה גבוהה ונראה כי ישנה דעיכה משמעותית בסיכון הכלכלי המקומי הנובע מהמשך מחזוריות גלי תחלואת הקורונה לפחות בטווח הקצר. עם זאת, קיים חשש להשפעה שלילית מסויימת על הפעילות הכלכלית בשל ההתפתחויות בעולם, ובפרט המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מאז ההחלטה בפעם הקודמת לעלות את הריבית, עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6% במרץ וב-0.8% באפריל 2022. האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4%. עם זאת היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 3.4% ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 3.1%.

בבנק ישראל מסרו, כי "מגמת העלייה של מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-16.3%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לזה של השנים האחרונות. היקף המשכנתאות שניטלו באפריל היה נמוך מזה שנרשם במרץ ועמד על 10.5 מיליארדי ש"ח. עם זאת, לאחר ניכוי העונתיות המאפיינת את חודש אפריל, לא מדובר בשינוי של ממש בקצב נטילת המשכנתאות הגבוה. לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (בחוזים מתחדשים) עומד על 3.2%.

בשוק ההון המקומי נרשמו ירידות במדדי המניות ותשואות איגרות החוב הממשלתיות עלו באופן משמעותי בהתאם למגמה העולמית. במרווחי האג"ח התאגידיות נמשכה מגמת ההתרחבות, אך אלו נותרו ברמות נמוכות בפרספקטיבה היסטורית. קשיי המימון בקרב העסקים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכים להיות נמוכים יחסית.

עוד מציינים בבנק ישראל, כי בעולם, המלחמה באוקראינה והשלכותיה וההאטה בפעילות הכלכלית בסין, עקב העלייה בתחלואה בקורונה ותגובת המדיניות אליה, ולמרות ירידה מסויימת במחירי השינוע, מאריכים את השיבושים בשרשראות הייצור ואת משבר האנרגיה, מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה בקצב הפעילות הכלכלית הגלובלית. לנוכח זאת, בתי ההשקעות עדכנו את תחזיות הצמיחה כלפי מטה.