אאא

בדרך כלל אנחנו זוכרים גם אחרי זמן רב את מקום הימצאותנו ברגע ששמענו על אירוע דרמטי או משמעותי, קחו למשל את אירוע נפילת מגדלי התאומים, כל מי שהיה אז בגיל הרלוונטי זוכר היכן הוא היה ברגע ששמע על כך, כמו רצח רבין ועוד...

השבוע ביום שני לפנות ערב עם ההודעה על היציאה לבחירות נוספות, הייתי בעריכת חופה על החוף בקיבוץ "שדות ים' המקום מרהיב ביופיו במשך כל שעות היממה ועל אחת כמה וכמה בשעה הכי יפה - שעת שקיעת החמה.

אני מתרגש במיוחד בחופות שנערכות על רקע השקיעה, הרקע מדהים ומושלם, השמיים נצבעים בצבעים חגיגיים, וכשזה ב'שדות ים', זו הרגשה של פסגה... אני רואה בשקיעה, סוג של חיבור שמים וארץ, בין רוחניות לגשמיות, בין גוף לנפש, בין קודש לחול. השילוב הזה מעורר בי השראה, ובעיני הוא המתאים ביותר לעריכת חופתם של הזוגות שבוחרים בדרך המיוחדת הזו.

וכך בדקות של בין הכתובה לחופה בשדות ים, תוך כדי מבט על החיבור המרהיב של הים הנושק לשמים ניסיתי להתחבר לתובנה ולמסר האקטואלי ברקע המאורע הפוליטי שהתרחש באותן דקות.

חשבתי לעצמי כמה טוב שנשארו לנו פינות טבע כאלו מששת ימי בראשית, כמה טוב וכמה יציבות ושפיות אפשר לקבל מכך שישנם דברים שנשארים יציבים - בניגוד לג'ונגל הפוליטי – עולם הטבע אינו משתנה לפי מצבי רוח ותנודות תזזיתיות מכאן לשם ומשם לכאן... מחר ובעוד שבועיים תתרחש גם כן כמעט אותה שקיעה, אמנם קצת שונה, אבל תמיד במסלול היציב והקבוע שאותו חקק בורא העולם בששת ימי בראשית.

השבוע  בפרשת קורח אנחנו קוראים על און בן פלת שהתחיל את התהליך בצד הלא נכון, הוא חבר לקורח במחלוקתו על משה רבינו, אבל בשלב מסוים הוא פרש מהמחלוקת . בשבוע שעבר עסקנו במעלת הנשים, וכאן שוב אנו מוצאים בחז"ל שאשתו של און בן פלת היא זו שעזרה לו לצאת מהסיפור הזה, ובסופו של יום הצילה אותו מהיעלמות בבטן האדמה.

חז"ל דורשים על כך את הפסוק במשלי: " חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ " זו אשתו של און בן פלת  " וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ " זו אשתו של  קרח. און בן פלת אשתו הצילתו, אמרה לו: מה נפקא מינה לך? (מה יצא לך מזה – מה משנה לך) אם משה הרב אתה תלמיד, ואם קרח הרב אתה נשאר תלמיד. ובכך היא הצליחה לשכנע אותו 'לרדת מהסיפור'
חשבתי לעצמי, כמה חכמה ישנה בטענתה הכל כך פשוטה! היא הציגה בפניו בעצם את השאלה הכי פשוטה והכי ריאלית: מה ייצא לך מזה??? לפעמים, בתוך מהומה כה גדולה של מריבה ומחלוקת, החכמה הכי גדולה היא להביא את החשיבה הפשוטה והישרה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נחזור, לבחירות שעומדות לפתחינו. עם כל הדעות המגוונות והקוטביות, עדיין לא טען מאן דהוא כי באחד מהצדדים נמצא המשיח... ובגדול, כל עוד משיח בן דוד לא בא, מה שהיה הוא שיהיה. יש שיותר שמחים, ויש פחות. אבל כל אחד מאתנו, לפחות אלו שאינם מתכוננים להגיש מועמדות לכנסת, צריך לשאול את עצמו בתקופה הזו, האם השיח הפלגני והאמוציונלי בתקופה הזו תוסיף שלום בעם ישראל? אחדות? ובעצם, השאלה הכל כך נוקבת של אשת און פלת: מה ייצא לך מזה.

בתקופת המתנה זו אנו רואים שבעצם לא על כל דבר צריך לריב כעת, וכמעט כל דבר שנוי במחלוקת ניתן לדחות למחר, ואולי אפילו לאחרי מחר... הנה במערכת הפוליטית מהשבוע כמעט הכל מוקפא, החוק לאישור תקנות יו"ש נדחה אוטומטית לאחרי הבחירות, התקציב, המריבות מול ארגוני המורים והנכים והרופאים, ועוד. כמו איזו מילת קסם, "אחרי החגים"... ולפחות בינתיים, נרשה לעצמנו לחיות בשלום ובלי מחלוקות. חז"ל מרחיבים כיצד אשתו של און פלת השתמשה בטקטיקה הזו, היא דחתה שוב ושוב את כל מי שבא לקרוא לו, ובינתיים, הסיפור כבר היה מאחוריו...

וברמה המעשית, כמובן שלכל אחד יש את הקו שלו, אף אחד אינו נשאר אדיש, ויש לנו דעת תורה להורות לנו את ההלכה למעשה. אבל לא להיכנס למחלוקת פלגנות ומריבות, ולא לקחת את זה אישי. נישאר מפוקחים, ולא נתפתה מכל 'פייק ניוז', כדוגמת הנאום המושחז ביותר עלי אדמות שנשא קורח בשעתו...

אני חוזר כעת לאותה חופת שקיעה, ומודה לזוג היקר סהר ושלי שבזכותם חוויתי את הרגעים הללו מתוך חיבור ואחדות, אין אחדות גדולה מהקמת בית נאמן בישראל, אין שמחה גדולה מזו, ואין תקווה גדולה מזו! כל היתר, יחכה לזמן המתאים...