"לילותי הפכו לימים מאז שמרדכי לא אתנו, אני מסתכלת על מיטתו הריקה והעיניים האדומות מסרבות להיעצם, גם קול הבכי מחדר הילדים לא תורם לשינה והמצב הכלכלי שעד היום לא הטריד אותי נעשה חונק ובלתי אפשרי, בלי הכנה מראש נותרנו לבד, בתום ימי השבעה רק קלטנו עד כמה לבד אנחנו פה, הכסאות הנמוכים התקפלו, המנחמים עזבו את הבית והבדידות לבשה צורה" במונולוג רווי צער בילא פרידמן משתפת.
"בעלי מרדכי היה בעל מסור, תלמיד חכם חשוב ועסק לפרנסת המשפחה בעריכת ספרי הפוסקים על סוגיות קשות בש"ס.
מאודי לא הייתי מעורבת בענייני הפרנסה של הבית, הייתי עסוקה בגידול הילדים והוא דאג לכל השאר.
מספר ימים לפני חג השבועות מרדכי נכנס הביתה וקרס על הרצפה לעיני ולעיני הבן הקטן שלי, ברגעים הראשונים היה נראה כאילו הוא מעד או החליק אבל כשקראתי לו וראיתי שהוא לא מגיב, הבנתי שקרה משהו חמור, מיהרתי להזעיק עזרה, תוך דקות בודדות הבית התמלא באנשי הצלה… בבית החולים נודע לי כי למרדכי יש שטף דם במוח ומאז הוא לא התעורר"
כאמור, לפני כחודש ר' מרדכי התמוטט בביתו לעיני אישתו והילדים, סיבת הנפילה לא הובהרה, הוא איבד את ההכרה ופונה לבית החולים, בבית החולים הוברר כי כתוצאה מעוצמת הנפילה נהיה לו שטף דם מוחי שבהמשך התפתח לבצקת שפגעה בתאי המוח. במשך שלושה שבועות נאבקו בני המשפחה בין תקווה לייאוש, עד שהמוות הכריע.
בהלוויה קורעת לב הובא הגאון הרב מרדכי פרידמן למנוחת עולמים כאשר היתומים ממררים בבכי על האב המסור שלעולם לא יחזור אליהם.
נטל פרנסת הבית היה מונח על כתפיו בלבד, כאשר אשתו מגדלת את הילדים ומנהלת את הבית.
במכתבה של האלמנה היא מתחננת "תהיו איתי ברגעים הקשים הללו, תסייעו לי לקום ולשקם את הילדים שמשחזרים ללא לאות את הפרידה הטראגית מהאבא שהם כל כך אהבו. תתרמו למען עתידי ועתיד ילדי"