אאא

החיים לא צפויים, וכשפוגש אותנו משבר ללא הכנה מוקדמת הוא קשה בהרבה. נחשפתי לכמות לא מעטה של 'סיפורי גירושין', חלקם היו כואבים, וחלקם היו כואבים אף יותר... משבר הגירושין נחשב לאחד מהמשברים הגדולים ביותר, וגם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות מופתעים מעוצמת השבר שפוקד אותם, גם במקרים שבהם הם היו אלו שיזמו את הגירושין.

>> למגזין 'כיכר' המלא - כנסו כנסו <<

אחד הגורמים המשמעותיים שישפיעו על עוצמת השבר שנחווה בכל אחד ממשברי החיים - הוא המידה שבה אנחנו מגיעים מוכנים למשבר: כשאנחנו נתקלים במשבר כשאנו בשלים רגשית ומודעים להתמודדות שמצפה לנו - אנחנו יכולים להקל את הקושי בהרבה. לעומת זאת, כשאנחנו נתקלים במשבר בהפתעה, אנחנו מתקשים להתמודד עם המשבר.

בכתבה זו נעסוק באנשים שחורבן ביתם פגש אותם לא מוכנים. הם הרגישו שהחיים שלהם שגרתיים, ויום אחד הם חזרו הביתה ומצאו פתק על המקרר... הכירו את האנשים שה'חורבן הפרטי שלהם' תפס אותם לא מוכנים.

• • •

"אני דווקא הגעתי לגירושין אחרי אינסוף תהיות וספקות, וכמעט שריחמתי על עצמי, עד שנחשפתי למקרה של חבר טוב שהגירושין נחתו עליו במפתיע", מספר לי מנחם, גרוש בן 35 מאזור הדרום. "הוא חזר הביתה וחיכה שאשתו תחזור הביתה והיא פשוט לא חזרה. בהתחלה הוא חשב שהיא סתם מבקרת אצל חברה, אבל כשהגיע הערב והיא לא ענתה לו לטלפונים הוא התחיל לדאוג. מתישהו הטלפון שלו צלצל והוא קיבל שיחה מקרוב משפחה שהודיע לו שאשתו לא תחזור הביתה והיא חוזרת להורים שלה".

"אתה יודע איזה הלם זה?! הם היו נשואים שנתיים והוא הרגיש שהכל בבית שלהם שגרתי, ולא היו בבית שלהם דרמות מיוחדות, ופתאום היא ארזה מזוודה ונעלמה. אני לא מקנא בתחושה הקשה של הנטישה, ושל העובדה שאדם שגרת אתו והיית כל כך קרוב אליו והאמנת בו מרשה לעצמו לעשות צעד כזה בלי לעדכן אותך. זה נורא", הוא אומר בזעזוע.

מצד שני - נשמע שיש גם משהו קל יותר בסיטואציה שבה הוא לא היה צריך לבחור, לא? לפי מה שאתה מתאר היית אכול ספקות במשך שנים, לא היית מעדיף שמישהו יעשה 'קאט' וברגע אחד הכל יסתיים?

"אני חושב שדווקא הספקות והטיפולים הזוגיים עזרו לי להרגיש שנתתי הכל בשביל הנישואין וכנראה שבאמת לא התאמנו. אני מאמין שאם היו מודיעים לי במפתיע על הגירושין, לא רק שהייתי מרגיש נטוש ונבגד - אלא שגם הייתי נשאר עם הלשון בחוץ. כשמדובר בזוג שלא מצליח לבנות קשר תקין יש המון סימני שאלה, שאני מאמין שאם לא היינו מעלים אותם במשך כל כך הרבה שנים הייתי היום הרבה פחות רגוע. דווקא הספיקות והשאלות שלאט לאט קיבלו תשובה עזרו לי לקבל את הסיטואציה מבחינה רגשית".

• • •

"יום אחד, בתקופה רגילה לחלוטין וללא שום סימנים מקדימים, קיבלתי ממנו הודעה ובה הוא כתב: 'רבקי, דרכנו נפרדות', הוא השאיר מספר של דוד שלו אבל שם אף אחד לא ענה לי ולא התייחס אלי", מתארת רבקה סיטואציה דומה. "במשך כמה ימים אף אחד לא ענה לי לטלפונים, אף אחד לא אמר לי אם מדובר בפרידה זמנית או בהחלטה סופית, וכשהגעתי הביתה מצאתי בית ריק, כשהוא לקח את כל החפצים והבגדים שלו ונעלם. אחרי כמה ימים הוא ענה לי ואז הבנתי שאכן מדובר בגירושין.

"היינו נשואים ארבע שנים, ולמרות שבתחילת הדרך גילינו מורכבות ואפילו בדקנו אם זה הולך לגירושין או לא, התייעצנו עם האדמו"ר שאמר לנו לא להתגרש, ומאז נכנסנו לתקופה מאד טובה, ואחרי זה בכלל לא דיברנו על זה ממקום שזה בכלל לא הכיוון, ואפילו רצינו לחבוק ילד נוסף".

כעסת עליו?

"זה יותר מכעס, זה נטישה. במקום שתבוא ותדבר איתי, אתה נעלם. גם לא הייתה התראה מראש, אני זוכרת שיום קודם הוא הגיע ועזר לי, הכל התנהל כרגיל והוא לא רמז לי בשום צורה".

והוא תכנן את זה הרבה זמן מראש?

"כן. אני יודעת שהוא תכנן את זה לפחות כמה שבועות לפני, והוא ביצע פעולות שקשורות לתכנון העזיבה".

אז למה בעצם הוא לא הודיע לך?

"כי הוא פחדן. לא ברור למה בן אדם נוטש אישה עם ילדה בלי לומר מילה, במיוחד שמבחינתי זאת הייתה תקופה שבה הייתי ממש זקוקה לו". 

יכול להיות שהוא נטש בהפתעה כי הוא חשב שזה יעזור לו מבחינה משפטית?

"לא, הוא פשוט לא היה מסוגל להתמודד ולבוא ולומר לי 'אני רוצה להתגרש. אני בעצמי הייתי המומה, כי חיינו כמה שנים ביחד ולא חשבתי שהוא מסוגל לדבר כזה. אני חושבת שזה נדיר שככה אדם עוזב".

זה צעד שמתאים לו?

"בזמנו חשבתי שלא, היום אחרי מה שעברתי אני מבינה שאני לא באמת מכירה אותו ולא יודעת מאיפה זה הגיע לו".

תחשבי שעכשיו קורא אותנו מישהו ששוקל להתגרש, והוא חושב לקום ולברוח כי הוא לא מסוגל להתחיל להיפרד. מה היית רוצה לומר לו?

"המחיר שגרושתו תשלם יהיה נורא. גם במקרה שלי זה לא שהייתה שנאה נוראית. אז נכון, לא הכי טוב לנו אבל בסוף חיינו ביחד, והתחושה שיש לי קושי לתת אמון באנשים, והפחד מנטישה לא עוזב אותי, כשאדם קם ונוטש אותי זה בעיית אמון שאני מתמודד איתה עד היום. זה אדם שסמכתי עליו.

"במיוחד כשיש ילדה; תעזוב את גרושתך, אבל איך הילדה שלך הרגישה באותם ימים? הוא השאיר אותי בלי כסף, ובמקרה ממש היה אצלי 500 שקל שהייתי צריכה להעביר למישהי ומה-500 שקל האלו חייתי במשך שלושת השבועות הראשונים. בכלל לא עניין אותו איך אני אחיה. אתה עוזב ולא משאיר דברים סגורים זה נורא. תן לנפש שלי שבוע לעכל את הסיטואציה ולהבין מאיפה אני מתמודדת עם זה.

"קמתי למחרת ונאלצתי להמשיך ולתפקד כרגיל בעבודה. אל תחשוב רק על עצמך, תחשוב גם על האדם השני. אם רק היית נפרד כמו בן אדם, והיית נותן לי שבוע לעכל, היינו עושים את זה ביחד הרבה יותר בקלות. אם הוא היה רוצה להיפרד הייתי מקבלת את זה והנפש שלי לא הייתה חוטפת את זה בבום. תחשוב מה הצד השני עובר, ומה הילדים שלך עוברים כשקורה כזה דבר".

איך הילדה שלך הגיבה לסיפור הזה?

"היא שאלה הרבה 'איפה אבא?', אבל אני לא יודעת לומר כמה זה השפיע עליה. אני מאמינה שכשהיא תגדל היא תדע לומר יותר מה הזיכרונות שלה מאותם ימים קשים".

ההורים שלך ידעו מכל מה שקורה? כשאת עוברת דבר כזה את מצד אחד חייבת המון עזרה ותמיכה, ומצד שני זה לא קל לקום ולספר כזה דבר בלי הכנה מוקדמת?

"זאת הייתה סיטואציה מורכבת, אבל הם לא באמת יכלו לעזור לי. כשהתקשרתי לאמא שלי היא חשבה שאני צוחקת עליה ולא האמינה...".

ולחברות סיפרת?

"בהתחלה לא סיפרתי לאף אחד. הגעתי יום למחרת ורק לחברה אחת סיפרתי והמשכתי לעבוד כרגיל. רק אחרי כמה ימים כשדיברתי איתו והבנתי שזה בוודאות הולך לקרות. חששתי כל הזמן שסתם אספר ואחרי זה נחזור ואני סתם עושה לעצמי בושות...".

זה בטח שלושה ימים מטורפים, כשאת חוזרת לבית ריק ולא מספרת לאף אחד...

"רגע השיא באמת היה לחזור לבית הריק. זה יותר קשה מההודעה. כשאתה קורא את ההודעה אתה עוד לא יודע מה המשמעות שלה, וכשאתה מגיע הביתה ורואה שהתמונות בחוץ, הארון ריק, המזוודות, זה באמת קשה. אתה מבין שזה סופי ואמיתי. הבן אדם רוקן את הדברים הכי קטנים".

זה מזעזע, כי אפילו עובדים לא מקובל לפטר בהודעת טקסט...

"זה מעיד עליו הרבה דברים, אבל היום אני לא עסוקה בזה אלא בלבנות את החיים שלי, מה שהוא עשה זה שלו. אני יכולה פתאום לברר הרבה דברים על העבר, כשאני חשבתי שאני בטוב, אבל זה לא יעזור לי לעתיד, ואני מעדיפה להתמקד בבניית החיים שלי".

• • •

"רוב הגירושין הם יחסית הפתעה לאחד מהצדדים", טוען נתי, גרוש שמכיר את הנושא היטב. "אני יכול לספר לך סיפורים דרמטיים שאני מכיר כמו הסיפור של חבר שלי שאשתו עוד ליוותה אותו ל'כולל' עם ארוחת בוקר ובחיוך גדול, ולאחר כמה שעות הוא קיבל טלפון מהמשטרה שהוצא נגדו צו הרחקה, אבל גם מקרים פחות קיצוניים הם הפתעה.

"יש גם מקרים שבהם מסיבות כלכליות מעדיף אחד מהצדדים להפתיע את הצד השני, ומסיבות משפטיות הוא מעדיף להתיש אותו כדי שיגיע לבית הדין מעורער. יש מקרים שבהם מגישים תלונות מזעזעות ומעדיפים להפתיע את הצד השני עד הרגע האחרון כדי להשיג עליונות משפטית. לפעמים זה עוזר, אבל הכסף שהאנשים האלו מוציאים על טיפולים פסיכולוגיים לילדים בדרך כלל גדול מההישגים הכלכליים שהושגו...

"אבל גם בלי הסיפורים המורכבים, כמעט תמיד יש צד אחד שיוזם את הגירושין וצד שני שמגיע אליהם בהפתעה".

בני הזוג בדרך כלל מגיעים לטיפול ויודעים היכן הם נמצאים, אז למה זה הפתעה?

"כי להחליט על גירושין זאת החלטה קשה, וכמעט תמיד כל אחד רואה את זה אחרת. אני לא חושב שיש הרבה מקרים שבהם בני זוג מחליטים להתגרש באותו הזמן. כמעט תמיד יש את הצד שמאמין שאפשר לטפל ולהסתדר, או שהוא רוצה לחיות ביחד למרות ההתמודדות, וצד שני החליט לומר די.

"אתאר לך את הסיטואציה שבה אני התגרשתי: היינו אצל קרוב לעשרה מטפלים זוגיים, ובסך הכל החיים שלנו היו עם עליות וירידות אבל הצד להתגרש לא עלה. הגענו אפילו לשבת שנועדה לתת כלים לחיי נישואין טובים יותר, כשלפתע אשתי אמרה לי 'זהו, החלטתי שאני מתגרשת, לא יודעת כמה זמן זה ייקח, אבל בסוף אני אתגרש'. 

"הייתי בהלם. ידעתי עד לאותו הרגע שלא הכל בסדר, אבל אתה איכשהו מרגיש שאתה כמו כולם, ופתאום כשהיא מקבלת החלטה כזו זה רגע נורא. אתה לא מצפה לזה וזה פתאום מגיע והחיים שלך משתנים. אני חושב שכמה שלא תתכונן לזה או תדע על זה, זה עדיין יהיה הפתעה באחוזים גבוהים מהמקרים".

• • •

האם להפתיע את בן הזוג זה בהכרח רשעות? תלוי את מי תשאלו. מלכה שהחליטה להפתיע את בן הזוג, משתפת אותנו בנסיבות: "בוא נאמר שזאת אף פעם לא הייתה זוגיות", מספרת מלכה. "נתתי לזה שוב ושוב צ'אנס ומבחינתי גירושין לא היו אופציה, ואז המצב הדרדר לאלימות פיזית. החלטתי להפסיק לשתוק ושיתפתי כמה אנשים קרובים, ביניהם מישהו שהיום הוא יועץ נישואים ועו"ס, והם נתנו לי את הכוח להתחיל תהליך גירושין.

"התחלתי את זה בשקט בלי שהגרוש שלי ידע, קבעתי פגישה בארגון בת מלך שהסבירו לי בדיוק מה כדאי לעשות ואיך לפעול, ואז באה אלימות כלפי שב"ה הבנות שלי לא ראו, הגשתי תלונה במשטרה ובהמשך עשיתי פוליגרף כדי לקבל את הצו הרחקה.

ואיך התייחסת אליו באותה התקופה? המשכת לחייך אליו כאילו הכל כרגיל?

"יום לפני שהגשתי את התלונה במשטרה הוא הגיע וביקש סליחה על הכל וביקש שנתחיל מחדש, אמרתי לו שבסדר ולמחרת הייתי במשטרה. אני לא מתחרטת ששיקרתי לו באותו הרגע, אני מאמינה שאם הוא היה יודע מזה הוא היה עלול להיות מסוכן".

ואיך זה מרגיש כשאת חיה עם בעלך ולא מספרת לו שאת הולכת להתגרש ממנו בעוד תקופה קצרה?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"שאני מחזירה את השליטה לידיים שלי. עד אז היה איבוד שליטה מוחלט. פתאום הבנתי שאני יכולה להחליט ולעשות".

ריחמת עליו קצת? בטח נפלו עליו השמים... לא?

"ריחמתי הרבה, היה לי ממש קשה. ועדיין מרחמת. אבל אני יודעת שהגיע הזמן שארחם גם על עצמי והבנות שלי, אף אחד לא עשה את זה ובטוח שהוא לא. הוא חייב לי המון כסף, שואלים אותי למה אני לא תובעת אותו, אבל אני יודעת שהוא לא עובד ואין לו כסף, הדבר היחיד שזה יגרום זה שיכניסו אותו לכלא ואין לי מטרה לגרום לו כאב. יש לי הסכם עם הקב"ה שהוא האבא של הילדים שלי מה שאני צריכה בשבילם הוא נותן לי אני מאמינה בזה ורואה ישועות. לא יכולה להסביר את הניסים שקורים  כאן אחרת".

היום היית עושה את זה אחרת?

"הייתי עושה דברים אחרים אחרת. בעיקר הייתי משתפת גורמי מקצוע מהרגע הראשון. הייתי הולכת מיד לטפל בדברים. אני באמת מאמינה שהשנה הראשונה היא מאד קריטית צריך ליווי טוב של איש מקצוע, לפי מה שאני יודעת היום יש הרבה יותר פתיחות לעניין", היא נוטעת תקווה.

• • •

מה המוסר השכל שיוצא לנו מהדברים? תדברו, תדברו ותדברו!

כשקשה לכם בנישואים תדברו על זה, כי כשלא מדברים עלולים להגיע למקומות הרבה יותר מורכבים, וכן, גם כשאתם מתכננים לבצע פעולה בלתי נמנעת שכנראה תכאב למישהו תדברו איתו. בכוחו של הדיבור הישיר למנוע פגיעות הרסניות, מריבות מייגעות, ולהוריד את מפלס המתח. 

דברו על הכל!

. . .

(לפניות לכותב: [email protected])