היסטוריה ואקטואליה

האם הרי שוויץ המטריפים - גלו מארץ ישראל?

אם הרבי ה'יטב לב' סבר שבשוויץ יש ניצוצות, ולכך נזקקים האדמו"רים לנסוע דווקא לשם, הרבי השר שלום מבעלזא סבר ששוויץ נטלה את יופיה של ארץ ישראל; ומה אמר הגר"מ שפירא? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

ביומו הראשון של בין הזמנים חשף כותב השורות את דעתו של האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מאוהעל וסיגט, שסבר שהטעם הרוחני של היציאה של הגהקי"ם כקש"ת האדמו"רים למקומות נופש, ועיירות מרפא שונים בימות הקיץ כיון שיש בהם "ניצוצות קדושה" שצריך להעלותן, ולכן הקב"ה ברא את בתי המרחצאות במקומות רחוקים מהישוב, כדי שיבואו צדיקים שיעלו את אותו מקום לשורש האמיתי שלו.

יצוין שדבר זה אינו חידוש של ה'ייטב לב', שהרי ללקט "ניצוצות" ממקומות רחוקים מפורסם בקבלה וחסידות, וכמעט כל דבר במעשי הצדיקים, מוסבר ב"ניצוצות". במאכלים מסוימים יש ניצוצות, ואף במספר מקורות חסידים נטען שככל שהמאכל הוא יותר טעים יש בו יותר ניצוצות קדושה, ובכך מוסברים סיפורי פלאות על אדמו"רים שאכלו כמויות גדולות של אוכל כמפורסם על הרבי הקדוש מאפטא. כמו כן אדמו"רים שעשנו סיגרים, נטען שהם מעלין כמין קטורת כדי להעלות ניצוצות קדושה.

הגיבה לדברים הרבנית ורד שאלתיאל תליט"א, והעידה על עצמה ברגע של אמת בזה הלשון: "גם אני חשבתי שמדובר בבדיחה טובה: יש סיבה רוחנית - לנפוש בהרי האלפים?.. אכן, לא מדובר בבדיחה, אלא – בתורת האריז"ל...".

כפי שציטטנו את דעתו של הגאון רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים', ענייני קבלה לא ראוי לכל אחד שילמדם ואכן גולשי 'כיכר השבת' בחוש של ביוקרתיות הגיבו לדבריה של שאלתיאל וטענו לה: "מדוע גדולי החסידות מצאו ניצוצות במקומות יפים כהרי שוויץ, מדוע באפריקה ובמדינות עולם שלישי הם אף פעם לא נמצאים?!".

לענ"ד ברגע של אמת גם הרבנית ורד שאלתיאל תליט"א תודה שברור שאדמו"ר שעובד קשה בכל ימות השנה, בקבלת קהל, ומשמש כרב, יועץ, פוסק, ופעמים אף פסיכולוג של בני קהילתו, יצטרך לנפוש לזמן ממושך כדי לקבל כוחות להמשך עבודתו הקשה, ואין צורך להגיע לתירוצים של ניצוצות וכדומה.

בתוך כך חשף ר' שימי שפר על ערי הנופש המובילות של האדמו"רים כדלהלן: סאלבאך-הינטרגלם וזולדן שבאוסטריה, העיר דאבוס שבשווייץ, עיירת הנופש 'ארוזה' בקנטון גראובינדן בדרום-מזרח שווייץ, מאליבו שבקליפורניה, ערי הקאנטרי שבניו יורק, והעיירה לנדודנו (המכונה "חלדודנא") שבמחוז ווילס באנגליה.

***

אם הרבי ה'יטב לב' סבר שבשוויץ יש ניצוצות, ולכך נזקקים האדמו"רים לנסוע דווקא לשם בימי הפגרה, הרבי השר שלום מבעלזא, כתב בפרוש על יופיה של שוויץ, ולא עוד אלא שסבר ששוויץ נטלה את יופיה של ארץ ישראל, והדברים מבהילים ביותר.

וכך דבריו של הרבי הקדוש מבעזלא: "כשחרב בית המקדש באו שרי אומות העולם ונטלו משבחו של ארץ ישראל, שר של טורקיה נטל שבח הצמר,שר של הונגריה נטל שבח היין ושרו של שווייץ נטל הנוף המרהיב של ארץ ישראל".

בספר 'צנצנת המן' עובדות והנהגות ממהר"א מבעלז עמוד שס"א הובאו הדברים בשינוי מסוים ושם נטען שהיה זה כשמהר"מ מבילגורייא ביקש בשוויץ בשנת תש"ט ואמר להגה"צ רבי מרדכי יעקב ברייש אב"ד ציריך בשם אביו מהרי"ד שכאשר גלו בני ישראל מארץ ישראל לאחר חורבן בית המקדש, גלו עמהם כל הדברים הנפלאים שהיו בארץ ישראל בזמן הבית. היין המשובח והטוב עבר להונגריה, והאויר המשובח והצח עבר לשוויץ.

נמצאנו למדים על שתי גרסאות בשמו של הרבי מבעזלא, מה גלה עם בני ישראל. האם רק האויר הצח והמשובח, או נופי ארץ ישראל בפועל ממש.

מקור נוסף על יופיה של שוויץ סופר על הרש"ר הירש שכשביקר את בנו בערוב ימיו בשוויץ, היה אומר שראוי לכל יהודי במידה והוא יכול ללכת להרים באירופה כדי לראות את גודלו של ה'. הרש"ר לא כתב על ארץ ישראל, והנה לנו מקור נוסף על יופיה של שוויץ.

בעניין זה סיפר לי תלמיד מובהק להגר"מ שפירא זצוק"ל שהיה עמו בשווייץ ודיבר בשבח הנופים האלפיים, והתנצל על שמדבר בשבח ארץ טומאת העמים, והוסיף ואמר שלמען האמת אלו הם נופים ארצישראלי שכן עתידים לחזור לארץ ישראל כשיבוא המשיח.

ראיה הביא לדבריו הגר"מ שפירא וציטט דברי חז"ל על עשרה קבין של יופי ירדה לעולם, ותשעה נטלה ירושלים (בבלי, קידושין מט ע"ב), ושאל: האם ניתן לומר שנופי ירושלים משתווים ביופיים לנופי האלפים. אלא בהכרח שהרי האלפים הם הם הרי ירושלים שגלו לחוץ לארץ.

כך שאנו רואים עוד מקור בנוסף לרבי מבעלזא[1] על נופי ארץ ישראל שגלו לשוויץ, בנוסף לדבריה של הרבנית ורד שאלתיאל על "ניצוצות קדושה" שיש בהרי שוויץ היפים, וע"פ הרבי מבעזלא והגר"מ שפירא מדובר בהרי האלפים שבמקור הקב"ה בראם בארץ הקודש, ולאחר החורבן גלו להרי שוויץ, ולכן כקש"ת הגה"קים האדמו"רים נוסעים מידי שנה בשנה לראות את הרי ארץ ישראל לשעבר במקום גלותם.

ברם, תלמידו של הגר"מ שפירא חידד באוזני את הדברים, וטען שברור שדבריו נאמרו בשיחת חולין של ת"ח, ובמובן מליצי, שכן ברור שהגר"מ שפירא לא היה בדעה שבזמן בית המקדש היהודים היו עושים סקי בהרי ירושלים כפי בימינו עושים בהרי שוויץ.

על היחס של הגר"מ שפירא לנופים, הובא בספר 'אפיקי מים' שהיה נוסע להרי הגליל, ושוחח עם מקורביו על המושג "חיים", וכשעברו ליד הרים וגבעות היה מסתכל ומתבונן על הנוף היפה והנפלא והגיב בזה הלשון: "עכשיו כשמתבוננים בנוף הזה אנו מוציאים אותו אל הפועל", ומכך מובן שהגר"מ שפירא אחז שהתבוננות נכונה בפלאי הבריאה מוציאה לפועל את החיים הנצחיים שבהם.

עוד הובא שם שבצום י"ז בתמוז הגר"מ שפירא היה נוסע לגמלא, בגולן ששם יש גבעות מרהיבי עין והיה יושב שם בשקט ומסתכל ומתבונן שעות רצופות.

[1] התלמיד הוסיף לי ואמר שהוא היה מתפלא אם כל זה מתבסס רק על אמרתו של הרבי מבלז בלבד. אולם הגר"מ שפירא העריך את הרבי מבעזלא מאוד, ופעם סיפר שמרן רבי איסר זלמן (או הרב אברמסקי) התבטא כשעמד הרבי מבעלז לתפילת מנחה אחרי השקיעה כדרכו, שאף שמעיקר הדין אין להתפלל מנחה אחרי השקיעה אבל "מיט דער בעלזער ראב קען מען זיך מיטכאפען" - כלומר עם הרבי מבעלז אפשר להצטרף ולהתפלל.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר