ובחרת בחיים
לא מזמן קראנו בפרשת ״וזאת הברכה״ את הפסוק: ״תורה ציוה לנו משה..״.
ה״אור החיים״ הקדוש מסביר שהמילה ״ציוה״ האמורה בפסוק זה, פירושה - ״מלכות״.
משה רבנו מסביר לעם ישראל לפני מותו את אחד השיעורים הכי חשובים להמשך חייהם.
דעו לכם, מסביר להם משה, עתידים אתם לטעות ולדרוש משמואל הנביא שישים עליכם מלך.
בקשה זאת תעיד על חסרון גדול באמונה, חסרון גדול בהבנה שכשעם ישראל הולכים רק לפי התורה, הם שמורים ומוגנים רוחנית וגשמית ולא צריכים עזרה משום מלך בשר ודם.
דעו, שורש המלכות האמיתית היא התורה הקדושה, ורק היא זאת שאמורה למלוך עליכם.
גם כשישמע לכם הקב״ה וישים עליכם מלך, מלכותו תתקיים רק אם יקפיד ללכת בדרכי התורה הקדושה, ויחשב הדבר כאילו התורה עצמה היא זאת שמולכת עליכם והמלך הרי הוא כשליח לנהוג לפי מה שכתוב בתורה, ואם אכן כך ינהג, המלכות שלו הרי היא מלכותה של התורה בעצם, ולא שלו.
הנה הם דברי האור החיים הקדוש כלשונם:
״ואומרו תורה צוה לנו.., אנו מקבלים אותה מורשה קהלת וגו', ופירוש צוה לנו אפשר לפרשה לעוז מלכות, כאומרם ז''ל אין צו אלא מלכות. שהמליכה עלינו, שעל פיה יקום דבר, וגם המלך אשר ימליכו עליהם יהיה על פי התורה, ואותה יכתוב וישים לפניו, כאומרו (לעיל יז יח) וכתב לו וגו', והוא מאמר הכתוב (משלי ח טו) בי מלכים ימלוכו״
עד כאן לשונו.
ישנם כאלו שמבחינתם ה״בחירות״ מסתכמות בעובדה שבעוד מספר ימים, שוב פעם תתגלגל לידנו הזכות לבחור במישהו שאמור לייצג אותנו בכנסת.
לבחור בנציג, שכל תפקידו יהיה לדאוג לצד הגשמי של חיינו.
נציג שיגרום לחזה שלנו להיות מורם בגאווה, הנה, יש מישהו ששומר עלינו.
נציג שיעניק לנו שייכות, לא רק למיינסטרים עליו הוא מופקד, אלא חובה תהיה עליו לספק הרגשת שייכות גם לאלו שהחליטו להוסיף לחייהם גוונים אחרים של שחור.
(כבודם במקומם מונח וכמובן שהם אהובים וחשובים לא פחות).
אם הנציג לא יסכים למתוח את גבולות הדי אן איי של המפלגה לפי בקשת הלקוח, הוא עלול לאבד את הלקוח עבור חברה מתחרה, כזאת שגבולותיה יותר גמישים.
אוי, איזו טעות נוראה טועה כל מי שככה מפרש את הבחירות.
הבחירות הן לא זכות, הן חובה.
חובה לחשב את עומקם של החיים.
חובה להחליט מי הוא המלך האמיתי עלינו.
חובה להתפקד לפני הקב״ה, האם אנחנו איתו באש ובמים, או חס ושלום לא.
חובה עלינו לבחור במה ובמי להאמין, האם בבשר ודם שהיום הוא פה ומחר הוא שם, או שעלינו לבחור במקור עצמו, בקב״ה, בתורה הקדושה.
בעוד כמה ימים מוטלת על כל אחד ואחד מאיתנו שוב פעם חובה הסטורית, האם לשמוע לדברי משה רבנו שפקד עלינו ״תורה ציווה לנו משה״, התורה היא המנהיג האמיתי שלנו, או שמא חס ושלום למרוד בו ולהעדיף מלך בשר ודם.
בהמשך הפסוקים בפרשת ״וזאת הברכה״ כתוב ״ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם..״.
לכאורה, מדוע כתוב ״ויהי״ - בלשון צער, הרי לכאורה כשממליכים עלינו מלך, זהו זמן שמחה?
מסביר ה״אור החיים״ הקדוש שאכן זהו זמן של צער לפני הקב״ה, צער גדול על זה שעם ישראל לא מבין שהמלכות האמיתית היא רק התורה הקדושה.
אחים יקרים, כשיגיע הרגע ותהיו לבדכם ב״לפני ולפנים״ של הקלפי, הייתם באמת רוצים לבזבז את הרגע הקדוש הזה על ענייני נוחות גשמיים? על דמיונות של מי יעזור לי יותר בחיי היומיום, מי ״סופר״ אותי יותר ומי פחות?
אתם באמת חושבים שבמשך אלפי שנה, מי ששמר על עם ישראל היה נציג כל שהוא?
מי שיתלה מבטחו בבשר ודם, יגלה מהר מאד שאיש אינו יכול באמת לעזור, בטח לא באתגרים העצומים שמביא עמו העתיד.
כשאזכה להכנס בעוד כמה ימים ל״לפני ולפנים״, אעצום את העיניים ואומר: ״אבאלה שבשמים, רק עליך אני סומך, רק בך אני בוחר, בך אבאל״ה, ובתורתך הקדושה שהיא הנציג האמיתי שלי, היא ולא אחר״.
כשאפתח את העיניים ואחפש את הפתק שלי בין הפתקים, אבחר במי שאני יודע בוודאות שימסור את נפשו על לימוד התורה, על הכל הוא יוותר, חוץ מעל לימוד התורה.
בברכת ״ובחרת בחיים״,
עמירן דביר (דבורקין) הלוי