במלון 'שרתון' שבבוקרשט רומניה נפתח היום (שני) כינוס הוועדה המתמדת ובית הדין הגדול של "ועידת רבני אירופה". הרבנים המתכנסים במסגרת הוועדה המתמדת מידיי כחצי שנה באחת ממדינות אירופה הוזמנו להתכנס בבוקרשט כדי לחזק את הקהילה היהודית המתפתחת רבניה ומוסדותיה. הרבנים יעסקו במגוון נושאים העומדים על סדר יומה של יהדות אירופה ובהם יוזמות חקיקה המלווה באנטישמיות נגד שחיטה כשרה וברית מילה בכמה ממדינות היבשת. במהלך הכינוס ייפגשו הרבנים עם ראש הממשלה יו"ר הסנאט ובית הנבחרים ושרי ממשלה, ויבקרו במוסדות התורה והחסד ובקהילת 'תקוה' אודסה שגלתה לעיר נפטון בעקבות המלחמה באוקראינה.
נשיא הועידה הגאון רבי פנחס גולדשמידט אמר: "בכינוס החירום שקיימה הנציבות האירופית ביוזמתה בעניין יוזמות החקיקה נגד השחיטה הכשרה אמרתי למשתתפים כי זה אכן מאמץ ראוי אך לא די בזה עליהם להגן עלינו וזו מטרת הקמת האיחוד האירופי לאפשר לנו חופש דת מוחלט. עלינו להיות מסוגלים לספק בשר כשר על פי ההלכה, לחנך את ילדינו ע"פ המסורת היהודית ולשמור על אורח החיים שלנו. כרגע החירויות הללו נמצאות בסכנה ואם לא תשונה הגישה בעשור הקרוב יהגרו כמחצית מיהודי אירופה".
הגר"פ גולדשמידט הביע את תקוותו כי הממשלה החדשה המוקמת בישראל תתקן את העיוותים בענייני הדת של הממשלה היוצאת.
בכינוס בראשות נשיא הועידה הגר"פ גולדשמידט ויו"ר הועדה המתמדת אב בית הדין של לונדון הגאון רבי מנחם געללעי משתתפים רבני מדינות וערים אבות בתי הדין ודיינים ממרבית מדינות האיחוד האירופי ובהם; צרפת, גרמניה, בריטניה, הולנד, בלגיה, פולין, לוקסמבורג שווייץ, איטליה, אוסטריה ועוד. מנהל מטה נשיא הועידה מר גדי גרוניך העומד מאחורי הפקת והכנת הכינוס אמר כי הכינוס מתקיים בהשתתפות הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ובחסות מועצת הפטרונים של הועידה בראשות מר בוריס מינץ. הוא ציין לשבח את ממשלת רומניה ושירותי הביטחון שנענו לכל אתגר. במהלך הכינוס יקיימו הרבנים מושב מיוחד בהשתתפות הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול הגאון רבי דוד לאו.
בפתיחת הכינוס הובא מכתבם המיוחד של ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין והגר"ד לנדא ע"י נציג גדולי ישראל בועדה המתמדת הרב ישראל פרידמן.
במכתב הממוען לראשי 'ועידת רבני אירופה'; הגר"פ גולדשמידט, הגר"מ געללי, והגר"מ לבל התיחס מרן הגרי"ג אדלשטיין להשלכות המלחמה באוקראינה, להרס הרוחני של הקהילות ולמצוקת הפליטים: "יפעלו הרבנים במדינתם וקהילותיהם, לקומם את בתי המדרשות, ולייסד שיעורי תורה, ולהשפיע על הציבור שיעסקו בתורה וישתתפו בשיעורי תורה, שהיא חיינו ואורך ימינו בכל מקום ובכל שעה, והתורה הק' "חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא", ועיקר ההצלה והשמירה של כלל ישראל בכל עת היא ע"י עסק התורה". כן הדגיש כי "על הרבנים לעסוק אך ורק בהרבצת התורה, בהעמדת הדת על תילה, ובקירוב רחוקים, וחלילה מלהתגרות באומות, אל תתראו, הצפינו את עצמכם, והנהיגו קהילותיכם בכח התורה'.
עוד הביע ראש הישיבה במכתבו דאגה לאלו שזכו להתקרב לתורה בארצות מוצאם ועקב המלחמה יאבדו את קנייניהם הרוחניים בהעדר קליטה רוחנית, בפרט בבואם לארץ הקודש: "ובעיקר בעת כזו, עליכם להתלכד ולשתף פעולה להקמת מרכזים לקליטה רוחנית, הן באירופה והן לאלו המגיעים מארצותיכם לארץ הקודש, כדי שיהודים לא יפלו ח"ו למקומות של כפירה והסתה נגד הדת בהגיעם לארה"ק ואין לשער גודל זכותם של הרבנים המצילים נפשות ישראל".
בהמשך מכתבו העלה הגר"ג אדלשטיין את סוגיית הצלת בית העלמין שניפישוק בוילנא בעקבות צעדים שננקטו מבלי להתייעץ עם נציגי העם היהודי ממשיכי מורשת יהדות וילנא: "כועידת הרבנים המייצגים את יהודי היבשת, עליכם להיכנס לעובי הקורה ולצד הדאגה החשובה יותר ליהודים החיים ולרוחניותם, לדאוג גם למנוחת שוכני עפר".
למכתב זה הצטרף ראש ישיבת סלבודקה הגאון רבי דב לנדו שכתב בין דבריו: "הנני מצטרף כיהודה ועוד לקרא לדברים הנפלאים הנ"ל של מרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א מעוררי לבבות ומתווי נתיבות להנהגת העם, למען אחב"י הגולים ממקומותיהם בארצות אירופה, לרגל מלחמת הדמים שם".
הגאון רבי משה לבל המנהל הרבני של הועידה וראש ישיבת 'תורת חיים' במוסקבה סקר בהרחבה את "הקשר החם של הועידה עם גדולי ישראל שליט"א, כאשר הנהלת הועידה נוטלת עצה מן הזקנים, המתווים לנו כתמיד את הדרך בה נלך, ואת הדגשים הנכונים שעל סדר היום הציבורי". כמו"כ הוא סקר את מצב היחסים עם הרבנות הראשית לישראל בכל הנוגע לתחומי הגיורים, מעשי בתי הדין והכשרות במיוחד לאור ההסכם לשת"פ שנחתם לפני שנים בברלין.
במושב הפתיחה דנו הרבנים במגוון רחב של נושאים ובהם; מצב הקהילות באירופה. עדכון בנושא חופש הדת באירופה, מעקב ודיון מעמיק על קליטתם של אלפי פליטים יהודים מאוקראינה למדינות שונות באירופה וסיוע הקרן הבינלאומית שהוקמה ע"י הועידה לסיוע לפליטים. תמורות בקהילה היהודית בבודפשט. התקדמות בנושא בית הקברות בווילנה ומצב בתי העלמין בפולין והקהילות ברוסיה ובאוקראינה ועוד.
הגר"מ געעלי סקר בהרחבה את פעילות ביה"ד הגדול של אירופה שהורחב לאחרונה למדינות נוספות בהן לא היה עד כה בית דין, ועוגן בתקנות 'ועידת רבני אירופה' כסמכות ההלכתית העליונה של בתי הדין וחברי הועידה. הגר"מ געללי חזר על עמדת הרבנים ולפיה; 'עמדתנו המשותפת לבתי הדין באירופה ובישראל חד משמעית ולא תשתנה לעולם; גיורים מתבצעים אך ורק ע"י בי"ד חשוב וקבוע, לא יאושרו גיורים שיבוצעו ע"י 'רבנים' ה'מיובאים' למבצעי גיור ולא יבוצע גיור במקומות בהם אין תשתית לחיים קהילתיים יהודיים - גיור שלא יבוצע כדת וכדין וכפי סדרי הנוהל והמתווה שהיה נהוג עד כה ע"י בתי הדין של אירופה בשיתוף פעולה עם הרה"ר לישראל לא יוכר על ידינו כל עיקר".
הגר"מ לבל העלה את נושא הרפורמה בגיור שהועלתה ע"י הממשלה היוצאת בישראל וההתנגדות החריפה של רבני ודייני אירופה לרפורמה. הרבנים החליטו על קריאה לממשלה החדשה המוקמת בישראל לבלום את רפורמת הגיור שתוכננה על ידי הממשלה היוצאת.
כזכור, לאחר קריאתם של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל ויבדלח"א ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין ל'ועידת רבני אירופה' להשמיע את קולה נגד הרפורמה בגיור שתכננה הממשלה היוצאת בישראל החליטה הועדה המתמדת בכינוס לפני כשנה במינכן לפרסם קול קורא המבהיר את עמדת 'ועידת רבני אירופה' וכל בתי הדין ביבשת ולפיה; "אין לשנות סדרי בראשית בנוהל הגיורים, כאשר האחריות על הגיורים תילקח מסמכותה של הרה"ר ותועבר לידי גורמים פרטיים האמורים לערוך גיור יותר ידידותי כביכול - הדבר עלול לפריצת הסכר ולגרום להתמוטטות החומות אותם הצבנו ובססנו במשך שנים רבות כדי לשמר את עתיד קהילותינו ועמנו".
הגר"מ לבל הביא בפני מליאת הועדה המתמדת את החלטות בית הדין הגדול של הועידה ובהם; קריאה לממשלת ישראל והקואליציה המתגבשת להביא להצהרה על אי הכרה של מדינת ישראל ב'גיורי קפיצה'. הכרה של משרד הפנים במסמכי בירור יהדות של בתי הדין באירופה והכרת ישראל בגיורים מחו"ל רק הנעשים במסגרות של רבנות ובתי דין מרכזיים וקבועים. הרבנים גם דורשים לקבל ייצוג בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לישראל; 'היות והרבנות הראשית לישראל קובעת גם בנושאים הקשורים ישירות ליהדות התפוצות עלינו להיות מעורבים גם בבחירתם'.
הגר"פ גולדשמידט סקר בהרחבה את פעילות הועידה בהצלחה מול מוסדות האיחוד האירופי, מועצת אירופה ובמדינות השונות כדי להדוף יוזמות חקיקה שונות בנושאי השחיטה הכשרה וברית המילה. 'אך עם זאת בבלגיה ובפינלנד, חוק רווחת בעלי-חיים אוסר בגסות או עומד להוציא מחוץ לחוק את יכולתן של הקהילות היהודיות שלהן לייצר בשר בעצמן'.
הגר"פ גולדשמידט ציין בסיפוק רב את תוצאות התיקון החשוב שבוצע ביוזמתו בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים המקנה סמכויות שיפוט במקרי עיגון נשים מחו"ל. 'פעלנו וברוך השם התיקון שנחקק כהוראת שעה לשלוש שנים הפך לחקיקת קבע. זכינו ומיום שישראל הכריזה שאינה מקלט למעגנים את נשותיהם הוגשו בישראל עפ"י נתוני בתי הדין הרבניים יותר ממאה וחמישים תביעות. הוטלו עשרות רבות של צווי הגבלה ויותר ממאה נשים שוחררו מכבלי עגינותן. התביעות הגיעו מרחבי העולם כולו ואיננו יודעים כמה מקרים נפתרו כתוצאה מ'האיום' באם יבואו לישראל'.
אב בית הדין של 'אגודת הרבנים של ארה"ב וקנדה' ובית הדין לעגונות של הועידה באמסטרדם הגאון רבי אריה רלב"ג סקר את פעילות ביה"ד לעגונות שהביא לשחרורן של עגונות רבות תוך מציאת פתרונות לשאלות סבוכות ביותר.
אמש אירחה הקהילה את הרבנים בקבלת פנים מרשימה בהשתתפות מר סילוויו וקסלר חבר הפרלמנט ונשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ומר אדווארד קופרברג מזכ''ל הפדרציה. באירוע הוענק הפרס לזכרו של הרב משה רוזן זצ"ל לפרלמנט הרומני. את הפרס היוקרתי העניקה סגנית יו"ר חבר הנאמנים של הועידה, גב' ג'ואל אפללו למר מרסל סיאולצ'ו יו"ר בית הנבחרים. אות הוקרה מיוחד הוענק למר ויקטור אופאצ'י השר היוצא לענייני דתות.
יומו הראשון של הכינוס נחתם בדינר מיוחד בהשתתפות ראש ממשלת רומניה מר ניקולאיה איאונל צ'וקה. הגב' אלינה גורגיו יו"ר הסנאט ומר מרסל סיאולצ'ו יו"ר בית הנבחרים. עשרות חברי פרלמנט ושגרירי מדינות האיחוד.
