קרוב לחודשיים אחרי הבחירות, החוק עליו התעקש השר לביטחון לאומי המיועד ח"כ איתמר בן גביר, עבר כעת (רביעי) סופית במליאת הכנסת.
לאחר שנדחו מאות הסתייגויות שהוגשו להצעת החוק, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, של ח"כ איתמר בן גביר. בקריאה השלישית תמכו בהצעה 61 חברי כנסת מול 55 שהתנגדו.
על פי הצעת החוק, משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה ולשר לביטחון הפנים ואת סמכותו של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, כאשר גם בתחום החקירות השר יהיה רשאי לקבוע מדיניות כללית, לאחר ששמע את עמדת היועמ"ש לממשלה והתייעץ עם המפכ"ל ועם המופקדים במשטרה על תחום החקירות, אך בכל מקרה מדיניות השר לא תוכל לגרוע מחובת המשטרה לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, ולא תגרע מחובתה אם נודע לה על ביצוע עבירה.
בנוסף נקבע בחוק, כי הוראות המשטרה שקובע המפכ"ל יהיו בהתאם למדיניות השר, וכן להפוך את ברירת המחדל לעניין פרסום פקודות המשטרה, ולקבוע כי ככלל הפקודות יפורסמו, אלא אם כן המפכ"ל סבר, באישור היועמ"ש לממשלה, כי אין לפרסם פקודה מסוימת.
יצוין, כי שלשום אישרה הכנסת את החלטת הוועדה המסדרת לפצל מהצעת החוק שני סעיפים. האחד עוסק בהסדרת יחסי המרות והכפיפות של המפכ"ל לשר ולממשלה באותו אופן שבו מוסדר הנושא לגבי הרמטכ"ל בחוק יסוד: הצבא, והשני בהוראות לעניין סמכות השר להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בעניין משך הטיפול בתיקים. הפיצול נועד לאפשר לוועדה להמשיך ללבן את הסוגיות שעלו במהלך הדיון בסעיפים אלה.
יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ אופיר כץ: "פקודת המשטרה, שנחקקה עוד בתקופת המנדט הבריטי לא כללה עד כה הוראות המסדירות את היחסים בין הממשלה והשר לביטחון פנים הממונה על המשטרה לבין המפכ"ל והמשטרה, פרט לכמה הסדרים פרטניים. הצעת החוק שאני מציג בפניכם, נועדה להסדיר לראשונה יחסים אלה ולעגן בחוק את כפיפותה של משטרת ישראל לממשלה, ואת היותו של השר לביטחון הפנים ממונה עליה מטעם הממשלה, וכן לעגן את סמכותו של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניותה של המשטרה. אציין כי במהלך הדיונים בוועדה, שמענו הערות רבות של חברי כנסת, כמובן גם מהאופוזיציה, של משרדי ממשלה, של המשטרה, של ארגונים אזרחיים רבים, של מפכ"לים לשעבר ושל קצינים לשעבר במשטרה, של אנשי אקדמיה ושל הייעוץ המשפטי לוועדה. חלק מההערות גם קיבלנו וכללנו בנוסח המונח כעת לאישורכם."
יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ מיקי לוי: "זה לא סוד שאני בין המתנגדים המרכזיים לתיקון פקודת המשטרה. הופכים את המשטרה למשטרה פוליטית. לא שלא צריך שינויים. כן, צריך שינויים. אני אומר את זה באומץ. אני הייתי שם. אבל לא כך. מה עשה השר המיועד? מבקש את כל השינויים הלא נורמליים האלה טרם כניסתו לתפקיד, טרם הבנתו איך ארגון כזה עובד. מעולם לא הייתה מדיניות שר בהפעלת הכוח. כן, גם כמפקד מחוז יכולתי לבוא אל השר ולהציג מבצע שהייתי אמור לבצע. יכול היה השר לשאול שאלות, אבל מדיניות חקירות? מדיניות העמדה לדין? מזל שזה זז הצידה עכשיו. מי יודע לאן זה יגיע".
הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי אייזנקוט: "השילוב בין החוקים שעוברים בימים האלה ובין ההסכמים הקואליציוניים יובילו לפגיעה בביטחון. מקווה ששכר הלימוד יהיה קטן ושיהיה את האומץ להודות בטעות ולתקן מוקדם ככל האפשר. הכלל במנהיגות זה לנסות להשאיר את המורכבות אצלך וליצור עד כמה שאפשר בהירות ומיקוד אצל הכפוף אליך ולתת לו תנאים מיטביים להצליח במשימה שלו. זה לא קורה במקרה הזה. אלא ההפך.
השר לביטחון פנים עומר בר לב אמר בסיכום הדיון: "לשר לביטחון פנים יש זכות ויש חובה לקבוע מדיניות ברורה ובמשך קרוב לשנתיים שהייתי השר לביטחון פנים קבעתי מדיניות. משטרת ישראל וגם הגופים האחרים פעלו על פי המדיניות הזאת. אני יכול היה להבין שמגיע שר חסר ביטחון עצמי, חסר הכירות עם הנושא, חסר ניסיון ניהולי שאומר אני רוצה חוק שאת סמכויות שלי לפי מה שקבעו גם ועדות קודמות, בסדר, אבל לא זאת הצעת החוק שמוגשת כאן.
הצעת החוק שמונחת בפניכם עברה מספר שינויים לאחר הקריאה הראשונה חלקם שינויים חשובים שרק מצביעים עד כמה הייתה הצעת החוק הזו שטחית, לא מקצועית, רעה ולכן מסוכנת. אבל שלא יהיה ספק גם הנוסח הנוכחי של הצעת החוק אינו מניח את הדעת בלשון המעטה."
יוזם ההצעה ח"כ איתמר בן גביר אמר לאחר אישור החוק: "עשינו היסטוריה למען מדינת ישראל, למען משטרה חזקה, למען ביטחון - בכבישים, ברחובות. תודה רבה רבה".
במליאה החל קרב צעקות, כאשר ח"כ מירב בן ארי קראה לעבר בן גביר: "לא עשית שום היסטוריה", ולאחר מכן התפתח עימות בין הח"כים אלמוג כהן ויצחק וסרלאוף לבין ח״כ עופר כסיף.
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד השינויים שלטענתם מכפיפים את המשטרה לדרג הפוליטי, זמן קצר לאחר שאלה אושרו בכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית.
לטענת התנועה תיקון החוק, אשר עבר בכנסת באופן חפוז ונמהר, יפגע פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כגון השוויון בפני החוק ועצמאות המשטרה, יוביל לפגיעה בזכויות חוקתיות באופן שאיננו מידתי ושאיננו הולם את ערכיה של מדינת ישראל, ויגרום לפגיעה קשה באמון הציבור במשטרה ובלגיטימציה הציבורית לפעולתה – אשר מהווים יסוד הכרחי לפעולתה וליכולתה לבצע את תפקידה. התנועה מציינת בעתירתה את דברי שופטי העליון פוגלמן וחיות, אשר כתבו בפסקי דין בעבר כי השמירה על עצמאותה ועל אי תלותה של המשטרה היא "אחת הערובות המובהקות לקיומה של הדמוקרטיה בישראל", והיא סממן מרכזי ובסיסי של דמוקרטיה, אשר שלטון החוק בה איננו מבחין בין אזרח לאזרח, בין עשיר לעני, בין חזק לחלש ובין גורם פוליטי לגורם שאינו פוליטי
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "שינוי פקודת המשטרה הוא עוד כרסום ביסודות הדמוקרטיה, כחלק מטיפולי ההמרה הבזויים שיהפכו את מדינת ישראל ללא דמוקרטית ולא ליברלית. הקלות הבלתי נסבלת בה שונו חוקים ונערכו תיקונים עם השפעות משטריות משמעותיות ללא דיון ובחיפזון מעמידה בסכנה את הבית הלאומי שאבותינו בנו כאן. אנו נעמוד איתן מול כל מבקשי רעתה של מדינת ישראל, ולא ניתן להם להוביל אותנו לחורבן בית שלישי".
תמונות ממליאת הכנסת - הבוקר
