"איש זר ומאוחר בזמן לבש בעצמו בלבוש"; האם דברי 'הלבוש' - זויפו?

הגאון רבי זכריה יולס (באדיבות קדם מכירות פומביות)

פרק ט': אמש פרסמנו תגובה של גולש ששלח אותי לעיין בספר 'התורה והחכמה' מכתב שכתב מרנא החת"ם סופר להגאון רבי זכריה יולס.

הגאון רבי זכריה ישעיה בן מרדכי צבי יולס וספרו 'התורה והחכמה' (באדיבות קדם מכירות פומביות)

הרב יולס הדפיס ספר בשם "מאמר דובר מישרים" (למברג תקצ"א) שטען שידי זרים יחסו הגהות למרן הלבוש רבי מרדכי יפה על הש"ס. ("בעל הלבוש" חי ופעל בין השנים 1530 - 1612).

המדובר על הגאון רבי יהודה לייב מרגליות (חי ופעל בין השנים תק"ז –תקע"א), רב בכמה עיירות ובסוף ימיו בפרנקפורט דאדר, שהיה צאצא לבעל הלבוש ובשנת תקמ"ב האדיר את הספר 'מסורת חדשות' לבעל הלבושים, עליו טען הרב יולס שזויף.

הרב מרגליות נעזר בשני הגיסים ובני הדודים, הגאונים רבי יוסף שאול נתנזון רבה של למברג ומחבר שו"ת שואל ומשיב, ורבי מרדכי זאב איטינגא שכונו שניהם "מפרשי הים" וכתבו ספרים רבים יחדיו, עד שחתול שחור עבר ביניהם ודרכם נפרדו בעקבות מספר מחלוקות הלכתיות.

הרב מרגליות היה גאון אדיר, נסמך להוראה על ידי הנודע ביהודה, וכבר בגיל 20 נתמנה לרב בסוכטשוב, ולאחריה כיהן בעיר קופיטשניץ. בערך בשנת תק"ל שימש כרב בביזנוב, ובשנת תקס"ד נבחר כרבה של פרנקפורט דאדר על מקומו של ה'פרי מגדים'. במהלך חייו הגיע גם לוילנא, שם התראה עם אדונינו הגר"א מוילנא.

מעשה מעניין הביא הרב שמעון מרגליות, בספר 'אזמ"ר בשבחין'[1]. בעת כהונתו של הרב מרגליות ב'שברשין' לחצו עליו החסידים שיסע למגיד ממעזריטש. הרב מרגליות שזכה לשמש את אדונינו הגר"א סירב לכך, למרות שרצה להכיר את המגיד.

לאחר זמן מה, שחלצו עליו החסידים לילך ולהכיר את המגיד, פרש הרב מרגליות מהרבנות, ומסרה לבנו רבי אשר זעליג באמרו: "אני שראיתי ונסעתי אצל הגאון מוילנא, אי אפשר לי ואינני רשאי ליסע למעזריטש, אתה שלא ראית את הגאון מוילנא, מותר לך לנסוע למעזריטש".

הרב מרגליות שהיה בעל השכלה רחבה וכתב גם ספרים מדעיים ופילוסופיים, נתלו בו המשכילים והרפורמים בגרמניה, וחשבוהו כאחד משלהם[2], מה שברור שלא כך הוא.

כאמור, בשנת תקמ"ב (1782) ההדיר הרב מרגליות את ספר 'מסורת חדשות' לבעל הלבושים, ונעזר רבות בגיסים "מפרשי הים" הרב נתנזון והרב איטינגא, עליו טען הרב יולס שזויף.

במאמרו "דובב מישרים", הוכיח הרב יולס (לדבריו) שרק במסכת ברכות ושבת ישנם עשרות רבות של טעויות שלא יתכן שנאמרו בידי הלבוש, ועל כרחך זייפן אחד כתב בשמו.

וכך דברי הרב יולס: "עד הנה המה הטעותים ממסכת ברכות ושבת יעלו במספרם לערך שישם או שבעים, ואין רצוני להאריך עוד בזה ולהראות גם בשאר המסכתות שבושים כאלו... כי המחבר הזה לא השגיח על מלאכתו ולא פקח את עיניו לראות ולהבין מה הוא כותב... ככה הוא פעולה האיש זה, האם יאמר עוד אדם על מרן הלבוש שהוא שגה ברואה והוא טעה במקומות אלו? לא! אך זייפן אחד תלה דברים כאלו ומהם הרבה שגיאות באשלי רבבותא".

בהמשך טען הרב יולס: "אם הלבוש שם על ליבו לחבר חיבור כזה להאיר בו שבילי התלמוד מדוע לא סדרו כראוי וכנכון?... היוצא מהראיות שהוכחנו שאיש זר ומאוחר בזמן לבש בעצמו בלבוש היקר ולבש... לחיבור הזה...".

הגאון רבי זכריה ישעיה בן מרדכי צבי יולס שטען שזויפו דברי הלבוש (מתוך ספר התורה והחכמה, אוצר החכמה)

בפרק הבא: מהי תגובתו של החת"ם סופר לטענותיו של הרב זכריה יוליס כביכול זויפו דברי הלבוש?

•

[1] ירושלים תשס"ב, עמ' א'

[2] הרב מאיר ווּנדֶר בספר 'אלף מרגליות', בערכו עמוד 32, כתב שהרב מרגליות לחם בגישה הדתית של משה מנדלסון ובתנועת ההשכלה.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com