פרק ה': לאחר שפורסמו שלושה מאמרים באתר 'כיכר השבת' העוסקים בזיהוי של "מערת הנזירים" ביער בן שמן כ"מערת רשב"י" בה הסתתר מהרומאים י"ג שנים, פנה אחד מתלמידיו של הגאון המפורסם רבי בן ציון מוצפי בשאלה מה היחס לטענה זו.
- המקובל יצא עם תפילין, הפריח יונה לבנה וגילה את הסוד | "מערת רשב"י" - נחשפת
- 'מערת הנזירים' היא 'מערת הרשב"י'? אלו האתרים ההיסטוריים שמוטלים בספק
- מערת רשב"י ביער בן שמן? הארכיאולוג הבכיר ירד לשטח, זו מסקנתו
- הטיול ל"מקומות הקדושים" שהסתיים בביקור ב"מקומות הרטובים"
השאלה שנשאל הגרב"צ היא, שהרי בתחילת תיקוני זוהר כתוב: "ר' שמעון אזל לה וערק למדברא דלוד ואתגניז בחד מערתא וכו' נפק להון חד חרוב", ורצה השואל לדעת "האם לכאורה מדובר בלוד של היום?", והוסיף והדגיש ש"לכאורה מסתבר כן משום שלוד בתלמוד היא לוד של ימינו כידוע", אולם סייג את דבריו, שאולי מיקום המערה "זה בצפון הארץ באיזור מירון כמו שמפורסם בזמננו?".
על כך ענה הגרב"צ מוצפי בתאריך י"ח בטבת תשפ"ג, בהאי לישנא:
"אין לנו ידיעה ברורה להצביע על מקומה המדויק. אם כי לענין קריאת המגילה יש סימנים שלוד שבימינו סמוכה ללוד העתיקה".
בדברים אלה הסכים הגרב"צ מוצפי שלכאורה יש לשלול את מיקום המערה בפקיעין, שכן בזוהר הקדוש הובא על סמיכות לעיר לוד של חז"ל, ולגבי קריאת מגילת אסתר בפורים, נפסק שלוד של חז"ל היא לוד של ימינו, ומכאן נראה שהמערה בה הסתתר רשב"י נמצאת באזור לוד של ימינו.
אכן, שנים רבות היה פולמוס על מיקומה של העיר לוד מימות חז"ל, ובחודש שבט תשפ"א, הכריע הראשון לציון הגר"י יוסף שהיא לוד העתיקה מימות חז"ל, ונביא את מכתבו בנידון.
פסק הראשון לציון: העיר לוד בימינו היא העיר לוד של אדוננו רשב"י
במכתבו מצטט הגר"י יוסף את חז"ל בתלמוד בבלי וירושלמי שהעיר לוד מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ותמיד חגגו בה את פורים בט"ו כמו שאר הערים המוקפות חומה, עד שהגיע רבי שמואל סלאנט שחשש לכך.
פוסק הגר"י יוסף שעתה התברר שלוד היתה קיימת ולא פסקה ישיבתה מימות חז"ל, ואין לחשוש לדברי הגר"ש סלאטנר, והביא ראיות לדבריו, אחת מהם היא שיש בלוד קבר גוי מתקופת התלמוד ושמו גורג, וקבר זה קיים עד היום ועליו נבנתה כנסייה, ונמצא שלוד של היום היא באותו מקום שהיתה העיר לוד בזמן הגמרא, וצריכים לקרוא בה את המגילה בט"ז אדר.
מוסיף הגר"י יוסף לפסקו ומצטט שניים מגדולי פוסקי תורת ארץ ישראל - רבנו אשתורי הפרחי מחבר ספר "כפתור ופרח" (מתקופת רבותינו הראשונים שחיבר את ספרו לאחר שסייר שבע שנים בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה), וכן את הגאון רבי יהוסף שוורץ מחבר ספר "תבואת הארץ (חי ופעל במאה הי"ט בירושלים), שקבעו שלוד של ימיהם היא לוד הקדומה, ומימיהם עד ימינו אין חולק שמדובר על אותה העיר.
מסקנת הסוגיה: מערת רשב"י נמצאת במרכז הארץ ליד העיר לוד
נמצאנו למדים מאת דבריהם של הגאונים רבי בן ציון מוצפי ורבי יצחק יוסף שהעיר לוד של ימינו היא ללא ספק, לוד מימות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי שכתב (הוא ותלמידיו) את ספר הזוהר הקדוש, ושם במילים ברורות הובא שרשב"י "הָלַךְ לוֹ וּבָרַח למַדְבְּרָא דְלוּד[1] [לְמִדְבַּר לוֹד], וְנִגְנַז בִּמְעָרָה אַחַת" ('זוהר חדש' פרשת כי תבא), וכפי שהובא מיקום יותר מדויק ב'פסיקתא דרב כהנא' (פרשה יח): "מן לוד תלתא מילין" - מערתא דפקע".
ואם לוד של ימינו היא לוד מימות רשב"י, ברור לנו שהמערה בה התחבא והסתתר מהרומאים, נמצאת בקרבתה, כפי שהבאנו את הצעתם של פרופ' זאב וילנאי, וד"ר שמואל זילכא לזהות[2] מערה זו, ב"מערת הנזירים" ביער בן שמן, זיהוי שקבל חיזוק ממסורת אותה העיד בפני הגאון רבי יהודה חרר ראש כולל ובית כנסת 'מגדל דוד', שהוא מכיר את "מערת הנזירים" ביער בן שמן מזה 25 שנים, כ"מערת רשב"י", לאחר שכך העיד לו רבי אברהם לנדמן ז"ל מסנהדריה מורחבת שיש מסורת מהמהרי"ל דיסקין שמדובר באותו מקום בו רשב"י התחבא מהרומאים, וכבר בתקופתו הגיעו למקום מקובלים פרושים ולמדו במערה אידרא מתוך אמונה ששם המערה שרשב"י התחבא ב'מדברא דלוד'.
עוד הוסיף לי הרב חרר: "הם לא פרסמו את המקום, כי הם לא רצו שהציונים ישתלטו על המקום. במערה יש ספסלים מאבן, וכל הסימנים מראים שבאותו מקום התחבא אדונינו רשב"י".
דעת כ"ק הגה"צ מאלכסנדר נכד ראש ישיבת רשב"י
מי שכתב בארוכה על הקשר בין מערת רשב"י למרכז הארץ, ושלל את המערה בפקיעין, הוא כ"ק הגה"צ רבי יחיאל יהודה משה דנציגר בנו של האדמו"ר מאלכסנדר[3].
במספר במאמר שפורסם בקובץ 'ישמח ישראל' (אייר תשע"ז) כתב הגרימ"ד שפשוט וברור שרשב"י היה דר ויושב בסביבות העיר לוד במרכז הארץ, ואף הוכיח שלא כתוב בשום מקור שהמערה של רשב"י הייתה בפקיעין, אלא נאמר רק "מערתא ד'פקע", וגם אם תמצי לומר שמדובר בפקיעין, הרי פקיעין מתקופת חז"ל הייתה במרכז הארץ ליד לוד, ופקיעין בצפון היא מסורת חדשה.
על פקיעין שנמצאת במרכז הארץ כתב רבנו אשתורי הפרחי (עליו כתב הרב דנציגר: "היחיד שבראשונים שהיה כאן בארץ ישראל ודן בכל מקומותיה"): "בין לוד ויבנה כשתי שעות - וביניהם פקיעין".
הגרי"מ דנציגר סיכם את הסוגיה בהאי לישנא: "נמצאנו למדים להדיא מכל דברי חכמינו ז"ל, שפשוט הוא ש'פקיעין' נמצאת ב'מדברה' של 'לוד', ומקומה באזור 'השפלה' של ארץ ישראל – במחוז 'לוד', ולא ב'גליל הצפוני' סמוך לציפורי או שאר מקומות. וכפשטות דבריו של הכפתור ופרח".
יצוין שהגרי"מ דנציגר הדגיש שאין שום מסורת מאת רבנו האריז"ל ותלמידו מהר"ח ויטאל אודות מערת רשב"י בפקיעין אשר בגליל.
מכתבו המלא של הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף בדבר מיקומה של העיר לוד מימות רשב"י, הזהה למיקום העיר בימינו:
לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב דוד ששון נ"י
לשאלתו בדבר פורים המשולש שיחול השנה בירושלים, כיצד ינהגו תושבי העיר לוד.
קודם כל אתייחס לקריאת המגילה בכל השנים בעיר לוד, כי הנה בתלמוד בבלי וירושלמי (ריש מגילה) מובא מימרא דרבי יהושע בן לוי שלוד מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, (ורבי יהושע בן לוי דיבר על עירו ושער מקומו, כדאיתא בכמה דוכתי בתלמוד ירושלמי ומדרשים, והוא היה המרא דאתרא של לוד, אחר רבי אליעזר) אלא שלפני כמאה וחמישים שנה העלה רבי שמואל סלאנט חשש שמא נחרבה ונבתנה קצת רחוק ממקומה הראשון, ולכן מאז נהגו בה כבערי הספקות.
והן עתה התברר שמימות ריב"ל ועד עתה, לוד היתה קיימת ולא פסקה ישיבתה (ויש שם קבר גוי אחד מתקופת התלמוד, גורג, שהיתה מוקד עלייה רגל לשאינם בני ברית, וקבר זה קיים עד היום ועל הקבר בנו כנסייה, והמסורת מדורי דורות שהוא גורג' מתקופת התלמוד). ונמצא שלוד של היום היא באותו מקום שהיתה העיר לוד בזמן הגמרא, ולפי זה לוד כיום היא העיר המוזכרת בגמ' שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, וצריכים לקרוא בה את המגילה בט"ז אדר.
ורבנו אשתורי הפרחי ע"ה בעל הכפתור ופרח, היה בלוד וגם הוא קבע שאין קורין בה אלא בט"ו. וכיום יש שרידים נוספים בלוד מזמנו של הכפתור ופרח עד ימינו אנו. וגם רבי יהוסף שוורץ ז"ל, גדול חוקרי א"י האחרונים, קבע בספרו תבואת הארץ, שלוד דידן היא לוד הקדומה, וכן הסכמת החוקרים. ובפרא שהיא התרחבה מאז מאז לכל עבר.
וכיום המנהג בלוד לקרוא את המגילה יומיים, י"ד וט"ו, ומברכים בי"ד כפי זמן קריאתה לרוב העולם. ואין בידינו כח לשנות את מה שנהגו, לנהוג דיני פורים בשני הימים.
ומכל מקום יש לפרסם ככל האפשר, שיום פורים העיקרי הוא יום חמשה עשר באדר, ואת יום י"ד ימשיכו לנהוג מצד המנהג, ויחזקו את הציבור לקרוא המגילה [בלי ברכה] ברוב עם בליל ט"ו וביום ט"ו. כי יש חשש גדול שאם לא יקראו גם בט"ו, יבטלו מצות מקרא מגילה, לדעת כמה ראשונים שבן ט"ו שקרא את המגילה בי"ד, לא יצא ידי חובה.
ובשנה זו תושבי לוד ינהגו כתושבי ירושלים, קריאת המגילה ומתנות לאביונים ביום שישי, קריאה בתורה ועל הניסים ביום שבת, ומשלוח מנות וסעודת פורים יעשו ביום ראשון.
בברכת התורה
מקום החותם
•
[1] וכפי המובא בחומש בראשית פסוק כ"ב כב הגדרת "מדבר" היא מקום שלא מתגוררים אנשים: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן, אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ: לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו". בור יוסף בדותן הוא מקום ידוע ומפורסם בימינו, הוא עונה על הגדרת "מדבר" כמקום שלא מתגוררים אנשים.
[2] יצוין, שזיהוי זה לא התקבל אצל כל גורמי המחקר העוסקים בגיאוגרפיה וארכיאולוגיה הארצישראלית, וכפי שהבאנו את דעתו של הארכיאולוג איסי קורנפלד מרשות העתיקות
[3] שהוא נכדו של הגאון רבי משה ברגמן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק שבאורך פלא מתגורר ברחוב רבי שמעון בר יוחאי מס' 33 (גימטרייה של ל"ג).
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com