היסטוריה ואקטואליה

מערת רשב"י ביער בן שמן? הארכיאולוג הבכיר ירד לשטח, זו מסקנתו

אזור 'יער בן שמן' הוא המכונה בזוהר "מדברא דלוד" ואת מערת רשב"י סביר למצוא באזור זה - - מסכים הארכיאולוג הבכיר, אך כרגע לא ניתן להצביע על 'מערת הנזירים' כ"מערת רשב"י", כדברי פרופ' וילנאי וד"ר זילכא; ולמה אין במקום שלט רשמי? | ריאיון מרתק (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
הארכיאולוג איסי קורנפלד מרשות העתיקות במעמקי 'מערת הנזירים'. ( (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס!)

מאז פרסום המסורת מהמהרי"ל דסקין שבמעמקי 'מערת הנזירים' ב'יער בן שמן' התחבא התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי מהרומאים י"ג שנים, והוא המקום המכונה בזוהר "מַדְבְּרָא דְלוּד" ('זוהר חדש' - פרשת כי תבא), רבים בקרו במקום, שללא קשר לקדושתו, או שלא - מדובר ביער קסום המלא פריחה בשלל צבעים, מלא שבילי טיול מקסימים ביותר.

הארכיאולוג איסי קורנפלד מרשות העתיקות בהדרכה ברחבת 'בקעת הנזירים' (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס!)

לא ברור האם פרופ' זאב וילנאי ידע על מסורת זו מהמהרי"ל דיסקין, אולם שנים רבות לאחר פטירתו, הוא הציע זאת מדיליה[1], לאחר שלדבריו התנאים הגאוגרפים וההיסטוריים מתאימים לכך.

בכתבות הקודמות צטטנו את דעתם של הגה"צ רבי יחיאל יהודה משה דנציגר מאלכסנדר ועוד חוקרים כהרב פרופ' בן ציון רוזנפלד, ד"ר חגי עמיצור והחוקר ז'אבו ארליך ששללו את המסורת על המערה בצפון הארץ בישוב המכונה פקיעין שכביכול בה רשב"י התחבא.

ברם, רבים ביקשו לקבל דעה מחקרית של ארכיאולוג מומחה לאזור 'יער בן שמן', כדי שיסביר ויבאר על הממצאים הארכיאולוגים מתוך 'מערת הנזירים' וכך נדע ונסיק האם יתכן שמערה זו מזוהה כ"מדברא דלוד" כפי שכתב הזוהר.

וכך ביום שמשי חורפי יצאנו עם ישראל (איסי) קורנפלד, ארכיאולוג ברשות העתיקות, לסיור בבקעת הנזירים, כדי לשמוע את דעתו, כמומחה בכיר באזור זה של 'יער בן שמן'.

עודנו עומדים ומשוחחים ברחבת 'בקעת הנזירים', חולפים לידינו זוג חרדי שנראה שיצא לטייל ביער הקסום, ושואלים אותי "פה המערה של רבי שמעון?" אני מחייך ועונה "עוד מעט נדע...".

רחבת 'בקעת הנזירים' (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס!)

קורנפלד מחויב אך ורק לממצאים ארכיאולוגים בשטח: "אינני היסטוריון או גאוגרף. אני וחברי ברשות העתיקות, מחויבים להיצמד לעובדות בשטח. גם אם אנחנו יודעים ע"פ מקורות היסטוריים, שחי באזור זה אישיות חשובה, כל עוד לא מצאנו הוכחות ארכיאולוגיות איננו משלבים זאת בפרסומים מטעמנו על האתר".

את זמנו של הארכיאולוג הנכבד איננו מְכַלִּים, ולכך אנו לא שאלנו אותו (כפי ששאלו את כותב השורות רבים מהגולשים) האם נמצא בקרבת המערה עץ חרובים עתיק.

התשובה היא כמובן שהעץ שנברא בנס, נעלם מייד לאחר שרשב"י לא היה זקוק לו, ולו יצויר שכן נשאר, והרי המסורת במאתיים שנים האחרונות לגבי המערה בפקיעין שבגליל, שרבים (בטעות) סומכים עליה, היא למרות שתלמיד האור החיים הקדוש העיד שאין עץ חרובים במקום, כפי שכתב הגה"צ רבי יחיאל יהודה משה דנציגר מאלכסנדר (קובץ 'ישמח ישראל' ט"ז, אייר תשע"ז עמוד ע): "המעיין יראה שזהו דבר ברור כשמש שהאילן הנמצא שם אינו של הרשב"י, אלא זו דברי הבאי דמיון והשערה בלבד... צירפו את הדברים בדמיון רחב, ואמרו שזהו העץ החרובים של רשב"י".

הארכיאולוג איסי קורנפלד מרשות העתיקות במעמקי 'מערת הנזירים' (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס!)

עוד נזכיר שלגבי המערה בפקיעין הגלילית שוחחנו עם הרב פרופ' בן ציון רוזנפלד ראש המחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן (לשעבר) שאמר שפקיעין של היום בגליל, לא מצאו בה חרסים מתאימים לתקופת רשב"י אלא לתקופה מאוחרת יותר.

אם כן, הדבר החשוב בסוגיה זו, ולצורך כך באנו למקום לסיור מיוחד עם הארכיאולוג איסי קורנפלד, הוא האם נמצאו במערת הנזירים ביער בן שמן שרידים מזמנו של רשב"י?!

הריאיון המלא

ד"ר שמואל זילכה הציע שהבריכה העתיקה ביר "א-שמי" ב'בקעת הנזירים' יש לה דימיון מפליא לשורש השם שמעון (וביחוד לפי היגויו בערבית), ויתכן ושם זה, הוא גלגול והד לאותה אגדה קדומה שהמערה הסמוכה, היא המערה בה הסתתר רשב"י. מהי דעתך?

"בתקופת חייו של רשב"י לא היה כלום בבריכה זו. אנחנו לא מזהים שרידי מעין או נביעה כל שהיא, כך שהצעתו היא על כרעי התרנגולת. יש פה בריכת אגירה, ואנחנו מתארכים אותה לתקופה הביזנטית (מאה רביעית והלאה, מאות שנים לאחר זמנו של רשב"י).

הארכיאולוג איסי קורנפלד מרשות העתיקות בהדרכה על ביר 'א-שמי' סמוך ל'מערת הנזירים' (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס!)

"אנחנו מזהים חרסים בהם השתמשו בטיח לצורך בניית בריכה זו, שלוקחים אותנו לתקופה זו, ואנו מעריכים שהבריכה נבנתה לאור הגידול הדמוגרפי ובעקבות זאת הגידול בשטחים החקלאיים באזור של של 'יער בן שמן', במאה השישית.

"אינני יודע מהו מקור השם 'א – שאמי'. לומר שהוא שימור של שמו של רבי שמעון בר יוחאי, זה לא נשמע לי סביר".

הצעה נוספת של ד"ר שמואל זילכה בהקשר למיקומה של פקיעין מתקופת חז"ל, (שברור לכל החוקרים שהייתה באזור לוד), שמיקומה הוא בסמוך ל"ביר א-שמי", 'חורבת זכריה'.

"אנחנו לא יודעים האם חיו אנשים כל שהם ב'חורבת זכריה' בתקופת רשב"י. יש פה מבנה 'נבי זכריה' שמזכיר בצורתו קבר שייח', אך ממצאי החפירה מכוונים לאוריינטציה נוצרית. הישוב פה שאנחנו מוצאים בו שרידים, הוא אסלאמי קדום ויש לו שרידים נוצרים. לא מצאנו עדיין ממצאים מתקופת רשב"י, אבל כל עוד שלא מצאנו זה לא ערובה שלא נמצא בעתיד, חפירות המשך יכולות להעמיק את הידע על האתר.

"כרגע אין שום יסוד להצעתו של זליכא ש'חורבת זכריה' היא פקיעין, כיון שלא מצאנו שרידים מתקופה זו, ואילו היו כאלה כפי המתואר בחז"ל סיפורים רבים על פקיעין (שהייתה סמוכה ללוד ויבנה), היינו מוצאים. יצוין שבכל אזור מודיעין יש שרידים לישובים יהודים גם בתקופתו של רשב"י, חורבת בית שנה ועוד, אבל לא בהכרח באזור זה.

"עוד פרט שמפריך את טענתם, הוא שעל דרך ראשית לא סביר למקם מערת מסתור, ו'מערת הנזירים' היא על דרך ראשית, ולכן לא נראה שהיא שמשה למסתור לרשב"י".

מנין לנו שציר זה היה דרך ראשית בתקופת מחבואו של רשב"י?

"כמעט בבירור ניתן לומר שבתקופה הביזנטית (מהמאה הרביעית ואילך), עברה באזור הדרך הראשית , וכנראה הדרך לא השתנתה, כך שפה עברה דרך ראשית גם בתקופת רשב"י.

הארכיאולוג איסי קורנפלד מרשות העתיקות למרגלות 'מערת הנזירים' (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס!)

"לגבי 'מערת אל חביס' אותה הציעו וילנאי וזליכא כ'מערת רשב"י', אנו מכנים אותה 'מערת הנזירים', ומתארכים אותה לתקופה הביזנטית, אולם אנו לא יודעים מה היה פה בתקופתו של רשב"י. אולם סביר להניח שמערה זו לא שמשה למערת מסתור.

"גם מערת הקבורה הסמוכה אלינו מתוארכת לאחרי זמנו של רשב"י, אבל גם שם לא חפרנו, וכך לא מצאנו שרידים מתקופתו של רשב"י".

על אזור "מדברא דלוד" שהזוהר כותב שרשב"י הסתתר במערה[2] בתחום זה, אתה מסכים שהוא באזור יער בן שמן?!

"זה ברור שאזור 'יער בן שמן' הוא אזור המכונה בזוהר "מדברא דלוד", וכך כל האזור המקיף את לוד מכל צדדיו, שכן בזוהר לא נתפרש לאיזה כיוון ברח רשב"י. את המערה סביר למצוא באזור זה, והיא אולי במרחב לוד, - אי שם ביער בן שמן. אבל לא ניתן להצביע על 'מערת הנזירים' שהיא המקום, כדברי וילנאי וזליכא".

אם אתה סבור שאזור זה הוא "מַדְבְּרָא דְלוּד". מדוע אין בכל האזור שילוט שיספר למטייל את ההיסטוריה הקדושה של פיסת הקרקע עליה הוא הולך?

"הדרך שלנו ברשות העתיקות היא להיות נאמנים לעובדות. כרגע מבוצעות בלוד חפירות רבות אפשר ונמצא סממנים המעידים על התיישבות יהודית. שוב אזכיר שבכל אזור מרחב מודיעין יש שרידים של כפרי יהודים בהחלט".

בכפר טוב שהזכרת (מוזכר במקורות ככפר טבי), בקרתי, ולצערי נאלצתי לקפוץ מעל גדרות כדי להיכנס אליו. למרות כל השרידים המדהימים, הוא לא נגיש, ולא מטויל, ולמרות שהעיירה נזכרת מספר פעמים במקורות חז"ל בקשר לדור חכמי יבנה, ובפרט רבי אליעזר ורבי עקיבא.

בכפר טבי החזיק רבי אליעזר בן הורקנוס בכרם ומובא מעשה, לפיו ביקש להפקיר כרם זה לעניים על מנת שיוכלו להעלות את בציר נטע רבעי לירושלים, אולם רבי יוחנן בן זכאי פטר אותו מכך הואיל וכבר נחרב הבית. כך גם הובא על "מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי והניחוה באוויר בית הכנסת בלוד".

מדוע אתר מדהים זה אינו משולט כיאה לעיר ואם בישראל בה חיו רבותינו ז"ל?!

"כמו שעניתי לך מקודם, אנחנו עובדים לפי מידע המצטבר מהחפירות הארכיאולוגיות. לבוא למאקם שייח' ערבאווי ולהפוך אותו לאתר קבר צדיק, זה לא רציני. המבנה הוא אולי עות'מאני אולי ממלוכי [לכל היותר 800 שנים] גם מחפירות שנערכו בסמוך לא נחשפו ממצאים המעידים על התיישבות יהודית".

הארכיאולוג איסי קורנפלד מרשות העתיקות בהדרכה על 'בקעת הנזירים' (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס!)

אני מסכים אתך בהחלט, ואילו אני הייתי נציג רשות העתיקות, בוודאי שהייתי צועד לאור הממצאים הארכיאולוגים. אבל אתה הסכמת איתי שאזור זה נכלל בתחום "מדברא דלוד", ומדוע אין שילוט וידיעה בנושא?! יש אנדרטאות על כל מיני אירועים, ושלטים על נדבנים. מדוע שלא ישימו שלט בנושא זה של "מדברא דלוד" היכן שהוא ביער בן שמן?!

מבחינה תיירותית חשוב ש"המון העם" יהיה מודע להיסטוריה החשובה שאבותינו חיו פה וגרו פה. כשאני מדבר על "המון העם", כוונתי שיש רבים הסבורים שערים עתיקות בהם התגוררו חז"ל ישנם רק בצפון, כציפורי בית שערים וטבריה.

אלו לא יודעים שפה מתחת לרגליהם, בלוד ויבנה התגרו רבותינו ז"ל, כפי שמעידים אין ספור מקורות התלמוד, מדרשים והזוהר. לקחתי לסיור לא מזמן באזור זה קבוצת למדנים מכובדת, והללו היו בהלם מוחלט שהסברתי את אוזניהם שאזור 'יער בן שמן הוא "מדברא דלוד", ופקיעין מזמן חז"ל הייתה באזור זה.

"הצבת שילוט באתרים שלא נחפרו ואינם באחריות רשות העתיקות הם לא בתחום סמכותה של רשות העתיקות. רשות העתיקות תציב שלטים רק באתרים בהם היא יכולה לתת מידע מבוסס.

השלט ב'בקעת הנזירים' נכון למועד כתיבת השורות, נטול המידע על "מדברא דלוד" (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס!)

"יש כעת שר מורשת חדש, אולי כדאי שתפנה אליו".

תודה רבה.

[1] וילנאי, ז', תשכ"ד, מודיעין, הוצאת קק"ל תשכ"ד, עמודים 16-17

[2] כשכוונתו "מדבר" על מקום לא מיושב, ולאו דווקא על 'מדבר' כדוגמת 'מדבר יהודה', כפי הנאמר על 'בור דותן' בשומרון אליו השבטים השליכו את יוסף הצדיק "הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר" בראשית לז כב.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות