הילולת החיד"א: סגולה להצלחה בכל עסקך ומעשיך

מרן החיד"א למד אצל צדיקי עולם כגון: ה'אור החיים' הקדוש, רבי יונה נבון, רבי יצחק הכהן רפפורט, ולמד ביחד עם רבי יום טוב אלגאזי, שהיו בחבורתו של הרש"ש.

סגולה - להצליח בעסקיו, ובמשך כל היום!

סגולה נוספת שמביא החיד"א היא: לומר את פרק ד' שבתהילים שלוש פעמים: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד:

בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי..."

בבוקר קודם צאת השמש (ומי שקם יותר מאוחר, נהוג לומר את הפרק, מיד בסיום ברכות השחר).

לאחר אמירת הפרק, יאמר: "יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, למען שמך הגדול היוצא מהמזמור הזה שהתפללתי אליך, תשמע לקול שוועתי ולתפילתי, כשם ששמעת לקול מי שהתפלל אותם, אמן כן יהי רצון ('כתיבת יד').

וידוע, שהקב"ה ענה לדוד המלך, שאמר מזמור זה – וכך יעננו, אמן!

סגולה נפלאה – להצלחה בכל ולכל צרה

החיד"א היה בקי גדול בקבלה מעשית, בכתיבת קמעות וסגולות, והשאיר אחריו סגולות רבות להצלחה לרפואה, לשמירה ולפחד, ולכל עת צרה וצוקה, אבל, הוא הסביר:

מהי הסגולה האמיתי, שהיא - סגולת כל הסגולות?

"סגולה אמיתית לכל ענין הוא:

להיות עניו באמת - מלב ונפש, וליתן צדקה כפי מתת ידו, ולעסוק בתורה לשמה" (כף אחת, סימן לב').

ונאים הדברים לאומרם, שמעידים הם יותר מכל על:

יראתו ואהבת ה' שבערה בליבו, ועל ענוותנותו וקדושתו!

ודרכו הטהורה והקדושה בעבודת ה' יתברך...

אולי אפשר להתפלל רק - במחשבה?

החיד"א מרבה לדבר על חשיבות וערך התפילה, ואומר:

התפילה היא מעולם הסוד!

והדברים מתקשרים מאוד יפה לימי הפורים:

ש"כל הפושט יד נותנים לו"...

החיד"א שואל שאלה שמעסיקה רבים:

ידוע שהקב"ה בוחן כליות ולב, מה יש בליבנו, הוא יודע מצוין, אם כן:

מדוע צריך לבטא את מילות התפילה בשפתיים, ובהבל פה?

ואולי מספיק להתפלל, להודות ולבקש רק במחשבה?

האותיות מתקשרות לשורשן – בעולם האצילות

משיב על כך החיד"א תשובה ייחודית, בדרך סבו רבי אברהם אזולאי - ה'חסד לאברהם' ואומר, שיש בכל אות:

"רוחניות ואור נכבד אצול - מעצם הספירות, ומהבל פיו של האדם:

תהיינה צורות עליונות, מתקשרות בשורשן - בעצם האצילות".

החיד"א מוסיף ואומר: "כי הלוא, בהוצאת התיבות כתקנן:

מעורר רוחניות - ומניע כוחות האותיות, המצטרפות ותנועתם והכאתם זה בזה".

מהאותיות מתהווים - אורות וצירופין חדשים

האותיות מצטרפות זו בזה, ועל כך מוסיף סבו של החיד"א ואומר, מה קורה כאשר מצירופי אותיות התפילה:

"יתהוו אורות חדשות, על דרך הרכבת המרקחות, והם - חדשות ממש!

לפי העת והרגע ההוא, וצירוף - שם המיוחד המתגלגל באותו רגע, וכיוצא" ('חסד לאברהם' אמסטרדם תמ”ה, מעין שני, נהר יא, דף יג').

החיד"א מסביר את דברי סבו ואומר, שצריך להתפלל בביטוי שפתיים, שנוסף על כך שהתפילה כוללת הודיה ובקשה, קורה דבר נוסף:

מאירים בזמן התפילה - אורות חדשים, שלא ניתן לשער!

וכאשר האדם מוציא מפיו את האותיות הקדושות, הוא מעורר את שורשן, ומתהווה מכך כח חדש, שנעשה:

"מהרכבה הנעשית - בהכאת רוח חיות האותיות, לפי מצב העולמות ברגע ההוא”.

איך אזכה להאיר בתפילה אורות חדשים?

ואם ישאל היהודי הפשוט, מה אני צריך לעשות, כדי שכל הדברים הנפלאים הללו יקרו בזמן תפילתי? עונה החיד"א:

תתפלל בריכוז כפי הבנתך, אין צורך לכוון בתפילה כוונות או שמות מיוחדים.

והוא מחדד את הדברים במילות העידוד, שכותב: "הדבר נעשה מאליו".

ומוסיף עוד דבר חשוב ויקר, שאף אם הקורא לא הבין בדיוק מה הוא קרא בתפילתו:

"האותיות עצמן - הן הן המרכבה, הרכבת הצורות הקדושות – ורוחניותן".

ניתן לראות מהדברים, שהחיד"א מאוד העריך את חשיבות האותיות הכתובות, ואת חשיבות התפילה מתוך הכתב, כי:

האותיות הקדושות, פועלות את פעולתן – מעצמן!

סגולה להצלה – קריאת פסוקים באותיות שם האדם

חשיבות שמו של האדם: המקובלים מיחסים חשיבות גדולה לשם האדם, ולכן, הם גילו שסגולה גדולה לקרוא פסוקים עפ"י שם האדם, שהדבר מועיל לכל ישועה שנצרכת לאדם, ולהבדיל גם לע"נ.

סגולה להצלחה ולהינצל מכל צרה וצוקה

החיד"א מביא סגולה להינצל מכל צרה וצוקה, ע"י שהאדם יקרא את פסוקי התהילים של אותיות שמו, לדוגמא: למי שקוראים משה:

יקרא את כל פסוקי התהילים של האותיות מ' ואח"כ ש', ואח"כ ה'.

ומתבטא על כך, ואומר שזוהי:

"סגולה נפלאה עד מאוד! להינצל מכל - צרה וצוקה".

וממשיך: "וכל האומר בכל יום אותיות של שמו, יועיל לו להצלחה ולשמירה, וינצל מכל צער ונזק - באותו היום".

ומוסיף: "ובפרט להולכי דרכים ועוברי ימים ונהרות".

ואם אחת האותיות, מופיעה פעמיים בשמו של האדם, יש גם לקרוא פעמיים את אותה האות.

סגולה נוספת - להינצל מכל צרה

החיד"א מביא סגולה נוספת להינצל מכל צרה, לומר את הפסוקים:

"יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו:

יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:

רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים, עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ".

ואח"כ, יאמר תפילה זאת:

"יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתעשה למען רחמיך, ובזכות פסוקים אלו, ושמות הקדושים אשר בהם, ושמות הקדושים הרמוזים והמצורפים בהם, תרחם עלינו, ותצילנו מכל צרה, ותירצנו ברחמיך הרבים. אמן, נצח, סלה, ועד" (יוסף בסדר סימן ט).

העלאת עצמות החיד"א לארץ ישראל

החיד"א נפטר ביום יא' אדר בשנת תקס"ו ונטמן באיטליה, ולאחר מאה וחמישים שנה, בשנת תשט"ז, העלו את עצמותיו ארצה, והכינו עבורו מקום קבורה בהר המנוחות.

האחראי על קבורתו היה הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.

וסיפר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, שמכיון שלא ידע כיצד לסדר את עצמותיו של החיד"א בקברו, הוא "ביקש" מהן שיסתדרו מעצמן...

ואכן, זה מה שהיה באותו הרגע, מהארון נשמע רעש העצמות, וחיל ורעדה אחזה, בכל מי שנכח במקום בשעת המעשה.

לאחר פטירתו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל הוא נקבר סמוך לחיד"א באוהל משותף, זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל.

לע"נ חיים יוסף דוד אזולאי בן רבי רפאל יצחק זרחיה, זכותו תגן על כלל ישראל, ונזכה כולנו לשמחה גדולה ועצומה בימי הפורים הבאים עלינו לטובה, ויקוים בכולנו "ליהודים היתה אורה ושמחה ששון ויקר", אמן!