אז היום נדבר על כמה טעיות אשר בהחלט יכולות להתרחש בהליך גירושין ומי שמוצא עצמו מזדהה עם תאור הדברים עוד לא מאוחר לבקש סליחה גם מעצמנו...
אבקש סליחה מעצמי על שהחלטתי להתנקם בבן או בבת זוגי- הליך הגירושין הינו הליך אמוציונאלי ולא פשוט בכלל . לעיתים יהיו שיבחרו ללכת בעקבות הלה והרגש ולא בעקבות הראש כפי שאני מידי פעם שומעת לקוחות "אני רוצה לרדוף אותה /אותו" "אני עד היום סבלתי ומעכשיו היא/הוא י/תסבול" בעייני מדובר במשפט לא חכם בלשון המעטה אשר נובע מרצון לנקמה אבל כאשר אנו מונעים מרצון לנקמה אנו שוכחים כי בדרך אנו מפספסים דברים חשובים ואם לדייק אזי מפספסים את הדבר החשוב ביותר –אנחנו. והכיצד? כולנו רוצים להגיע למנוחה ולנחלה, וגם לאחר גירושין לפתוח דף חדש ולהתחיל בחיים חדשים.
הרצון לנקמה תוך הפעלת הערכאות המשפטיות ורדיפת האחר שמה את הרודף בראש ובראשונה בסחרור ובמקום להתמקד ולהתרכז בפתיחת דף חדש הוא עוסק ברדיפה ובשנאת האחר כאשר מי שבאמת מרוויח מהסיטואציה הם עורכי הדין.
אבקש סליחה מעצמי ומילדי על שהסתי אותם כנגד בן או בת זוגי- פעמים רבות אני נתקלת בזוגות אשר איבדו את שיקול דעתם הרציונאלי בעת פרידה וכרצון להשיג יתרונות כאלה ואחרים או להעניש את בן/בת הזוג מסיתים את ילדיהם כנגדם חושפים את ההורה השני במערומיו, מגלים את חולשותיו, בזים לו ומקטינים אותו ובמקרים חמורים יותר נוטעים שנאה בלב הילד כלפי הורה לפעמים התוצאות ההרסניות הם מידיות אבל הי לטעת בלב ילד רגשות שליליים זה אף פעם לא טוב גם כאשר זה מופנה כלפי אדם שאתם כ"כ שונאים.(כל עוד ואדם זה לא מזיק לבריאותו ושלמותו של הילד) יתרה מכך, היום הרגשות השלילים מופנים כלפי מי שבחרתם אבל גלגל סובב בעולם ואתם יכולים למצוא עצמכם מתמודדים מול ילד שלכם ששונא, כועס ובז לכם רק כי גרמתם לנתק מההורה השני המצטייר לאחר שנים כמלאך.
אבקש סליחה מעצמי על שהחלטתי בעת משבר להישאר בבית ולסבול -אנשים רבים סבורים כי בעת משבר בחיי הזוגיות עליהם להישאר בנכס המשותף בכל מחיר (גם במחיר בריאות הגוף והנפש) כדי לתפוס "חזקה" בנכס וכדי לא לאבד את הבעלות בדירה- הנחה זו אינה אלא טעות אחת גדולה. אף אחד לא מאבד בעלות כי יצא מהבית. אם הבית רשום על שימכם בטאבו כך זה יישאר גם אם תעברו לגור במקום אחר. יתרה מכך כאשר מדובר בנשים הרי שצריך כי תהיה סיבה "קלה כנוצה" לעזיבה, במקרים בהם אישה עוברת לגור עם קטינים הרי שהאיש יצטרך לשאת גם בחלק מן העליות הכרוכות במימון השכירות אז למה להישאר ולסבול?
אבקש סליחה מעצמי על שהגשתי תלונת שווא כנגד בן זוגי /בת זוגתי – ראשית ככול והתבררו הדברים והתגלה כי תלונה שהגשת אכן היא תלונה כוזבת מייד ירד קרנך בעיני הגורמים המטפלים בין היתר בתי המשפט. המאמנות שלך תהיה מוטלת בספק דבר שיכול להשפיע על כל ההליך השיפוטי.
גם אם הצלחת "לעבוד" על כולם וניתן צו הגנה המרחיק את בן הזוג מהבית (רק כי לך נמאס לראות את הפרצוף שלו...) הרי שצו ההגנה הוא צו זמני, ובאיזה שהו שלב יפוג תוקפו ואז בן הזוג יחזור לביתו כעוס, פגוע ונקמן. במקרים רבים בן הזוג מתחיל למרר את החיים לבת הזג שהרחיקה אותו והכל מבלי לנקוט באלימות, כאשר הוא למוד ניסיון וכל פעולותיו חוקיות. כאשר הכל מתועד, מוסרט ומוקלט.
פעמים המטרה בהגשת התלונה הכוזבת היא להרוויח מעט שקט אך יש פעמים התלונה "הקטנה" הופכת למפלצת, נפתח הליך משפטי, בן זוגך יכול למצוא עצמו מחוסר עבודה ואת יכולה לעמוד בפני שוקת שבורה מבלי שיש לך מאיפה לגבות מזונות וחשופה לתביעה נזיקית האם זה היה שווה?
כאשר אני מדברת על תלונות שווא אני סבורה שהסליחה לא רק צריכה להיות מעצמך ו/או מבן/בת הזוג אלא מהחברה כולה. התנהלות זאת פוגעת בכל אחד ואחת מאיתנו כחברה מתוקנת, גוזלת משאבים ציבוריים ומותירה את אלו המצויים בסכנה אמיתית פעמים בפני שוקת שבורה.
עם התקדש יום הכיפורים יום סליחת העוון אברך אתכם קוראי היקרים שתזכו לסלוח לעצמיכם באמת ולמצוא את המקום לסלוח גם לאחר.
בברכת גמר חתימה טובה ושנה טובה מבורכת, מפויסת ושמחה .
הכותבת הינה עו"ד העוסקת בתחום דיני המשפחה, אין באמור יעוץ משפטי או תחליף לו.
]]>
