כארבע שעות נסיעה צפונה מטוקיו, בין שדות אורז ויערות ירוקים, ניצב בית קטן ומשולש בשם Hara House. הוא תוכנן על ידי משרד האדריכלים Takeru Shoji Architects עבור זוג צעיר שחיפש פתרון למתח המוכר בין פרטיות לבין קהילה. במקום לבנות בית סגור ופנימי, האדריכלים יצרו מבנה שמבקש להזמין אנשים פנימה, או לפחות ליצור תחושת נוכחות וכנות עם הסביבה.
הבית בנוי בצורת A-Frame, מבנה משולש כצורת האות A האנגלית, המזכיר אוהל עץ או בקתת הרים. הגג המשופע ממשיך כמעט עד הקרקע ויוצר חלל פנימי גבוה ומרווח, אך בו בזמן אינטימי וחם. עץ טבעי הוא החומר המרכזי: קורות בעובי אחיד נחשפות לעין, הרצפה עשויה עץ בהיר שמחזיר אור, והקירות הפנימיים מאפשרים לנשום את הטקסטורה החומרית. העיצוב פשוט, כמעט מינימליסטי, אך הוא אינו קר או מנוכר. להפך - הוא עמוק ומלא רכות.
אחד הרעיונות המרכזיים בתכנון היה יצירת חיבור ישיר בין פנים לחוץ. דלתות הזזה גדולות נפתחות בשני צדדים של החלל המרכזי ומאפשרות לאוויר לעבור, לאור להיכנס ולרחוב להרגיש קרוב. כשהדלתות פתוחות, הבית כמעט מאבד את גבולותיו. הוא הופך למרחב חי, שקוף, כזה שמאפשר מפגש מקרי עם שכנים תוך כדי שתיית קפה ותה או עבודות יומיומיות.
לצד החלל המרכזי נמצא חדר שינה שמאפשר פרטיות מלאה וחדר רחצה. מעל החדרים הוקם לופט - חלל גבוה ואינטימי המשמש לעבודה שקטה או מנוחה. מחוץ למבנה, צמוד לקיר החיצוני, תוכננה מעין מרפסת פתוחה שמאפשרת לשבת בחוץ גם ביום גשום. זהו מרחב ביניים: לא ממש בפנים ולא ממש בחוץ, מקום שיכול להפוך למפגש שכונתי קטן או סתם פינה לשקט.
מה שמקנה לבית את האופי הייחודי שלו הוא השילוב בין פשטות לבין עומק. זה אינו מבנה מבריק, לא אדריכלות שמבקשת להרשים. זוהי אדריכלות שמבקשת לחמם לב, להתאים עצמה לקצב חיים טבעי יותר, להנכיח את העץ, את הרוח, את האור. התחושה מזכירה בתים כפריים מעולם האנימציה היפני, ובמיוחד את העולמות של סטודיו ג'יבלי הנודע - מקומות בהם הפשטות היא לא ויתור, אלא איכות חיים ואנושיות.
0 תגובות