ימים קשים עברו על בית משפחת כהן בקרית הרצוג בבני ברק. עם סיום ימי השבעה על פטירת האם החשובה, הגב' הודיה כהן ע"ה, נותר הבית הדומם מלא דמעות וגעגועים. ששה היתומים, הגדולים שבהם טרם הגיעו לגיל מצוות, לומדים להסתגל למציאות קשה מנשוא – חיים ללא אם, פחות משנה לאחר שעמדו כבר מול מיטתו הקטנה של אחיהם אהרן ז"ל, בן שלוש בלבד, שנפטר ביום הולדתו.
במהלך ימי השבעה זרמו לבית המנוחה קרובי משפחה, רבנים, שכנים וחברות, שכולם באו לחלוק כבוד אחרון לאישה שהייתה עמוד של אמונה ושמחה גם בתוך ייסורים קשים. סיפורי השכנות מילאו את חלל הבית: "אפילו ברגעים שכבר לא היה לה כוח לדבר, היא הייתה מחייכת ומרמזת שהיא מקבלת הכול באהבה".
בעלה, הרב אליעז כהן, ישב בימים אלה עטוף בצער וביגון. לצד כאב היתמות והאלמנות, נותר גם עול הפרנסה של בית מלא ילדים. ידידיו מתארים אדם השוקד על תלמודו יומם ולילה, ובכל ענייני העולם הזה נשען תמיד על עזרת רעייתו שעודדה אותו בכל עת להמשיך ולהתעלות בתורה וביראה. "היא היתה אישה שפרנסה את הבית שנים רבות באמצעות פעוטון שניהלה, עד שנאלצה לסגור אותו בעקבות מחלתה", מספרת אחת השכנות בהערצה מלאת כאב. "כעת, בעיצומו של משבר קשה, עליו לשאת לבדו את כל נטל המשפחה".
לעזרה לששת היתומים הקטנים הקליקו כאן>>>
השכונה כולה התלכדה בימים אלה סביב המשפחה, אך כולם יודעים כי התמיכה הרגעית אינה מספיקה. המציאות הכלכלית הקשה דורשת מענה יציב ומתמשך. האב האברך אינו יכול לשאת לבדו את עול הגידול של ששה ילדים רכים, מבלי לקבל עזרה משמעותית מהציבור הרחב.
"כעת, עם תום השבעה, עולה הקריאה הברורה", אומר ידיד של הרב אליעז כהן, שנרתם לסייע לו ברגע הנורא הזה. "עם ישראל לא יכול להותיר את המשפחה לבדה. יש כאן ילדים קטנים, שהחיים שלהם תלויים בעזרה שנושיט. כל תרומה היא קרש הצלה ממשי – לא רק תמיכה כלכלית, אלא חיבוק גדול שיאפשר להם להמשיך לצעוד קדימה.
"ביקורי הניחומים הסתיימו, השבעה תמה, אך כאב היתמות רק מתחיל. זהו הרגע שבו הציבור נבחן: האם נושיט יד? האם נקל מעט את מסעם של ששה יתומים, כדי שידעו שגם אחרי שאמם עזבה אותם, לא עזב אותם עם ישראל?".
0 תגובות