בקול שבור, רועד, אך תקיף ונוקב, יוצא אחד משרידי דור דעה, זקן ראשי הישיבות, הגאון רבי יצחק אזרחי, בקיאה נוקבת למען דיני נפשות של ממש. המדובר בחתן יתום וחסר כל. בחור שיושב ולומד, "בחור מצוין" כהגדרת רבותיו, אך מאחורי הסטנד שלו מסתתר סיפור חיים של גבורה יהודית בודדה. הוא ילד שגדל בעולם אחר, ומתוך החושך בחר באור, עשה את הדרך הזו לבד, לגמרי לבד, שכן הוא יתום מקטנות, ובעצמו הכיר את בוראו ובחר לקבוע את מושבו בבית המדרש.
אך כעת, אותו עמל תורה שאין לו בעולם משענת בשר ודם מלבד אביו שבשמים, עומד בפני הרגע הגדול והמפחיד של חייו. הוא עומד להקים בית בישראל, אך כשהוא מביט סביבו – הוא רואה רק ריקנות. אין אבא שילווה, אין יד מכוונת, ואין את האמצעים הבסיסיים ביותר כדי לגשת לחופה.
לא נעמוד מנגד - כנסו וסייעו >>
"הגיע ממש עד לפת לחם": ראש ישיבת 'כף החיים' בעדות מטלטלת
הגר"י אזרחי, המכיר את הבחור ואת מסירות נפשו לתורה מקרוב, לא יכול היה לעמוד מנגד. בצעד חריג הוא יצא מגדרו, ובקול חנוק מדמעות תיאר את המצב הבלתי נתפס: "פונה אני אליכם אודות בחור מצויין מישיבתנו, ישיבת מיר, שמעצמו למד תורה. הוא לא בא מבית של תורה. והוא חייב לקיים את עצמו בעזרת השם, מפני שהוא יתום מקטנות".
מי שיטה אוזן לדברי ראש הישיבה, ישמע את החרדה בקולו. לא מדובר בקושי רגיל, אלא במקרה קיצון של חוסר כל. הבחור, שחצב את דרכו אל עולם הישיבות בעמל ויזע, ניצב כעת מול שוקת שבורה. התיאור של הגר"י אזרחי הוא חד, כואב ואינו משתמע לשתי פנים: "והנה הוא עומד בחסדי השם יתברך לפני נישואיו, ולרש אין כל! המצווה הזו זועקת שיקיימו אותה".
שלוש מילים שמרעידות לב: "ולרש אין כל". המצווה זועקת, כדברי ראש הישיבה. אין כאן מקום לספקות. החתונה הזו תלויה אך ורק בלב הרחום של כל אחד ואחד מאיתנו.
וכאן, מתוך הכאב הגדול, בוקעת ההבטחה האדירה. זקן ראשי הישיבות, בכוח התורה ובכוח הדמעה של דאגה ליתום, גוזר אומר ומבטיח הבטחה נדירה במידה כנגד מידה. אתה תדאג ליתום שאין לו כלום, והקדוש ברוך הוא ידאג לך בכל תחום שבו אתה זקוק לישועה: "ומשוכנע אני שהקדוש ברוך הוא יזכור לכל אחד את המצוה הגדולה שקיים עכשיו עבור הבחור המיוחד הזה. ובכל אשר יפנה - זה שמסייע - יצליח!"
0 תגובות