מנהג ישראל מקדמת דנא לערוך התרת נדרים בערב ראש השנה, וכן בכניסת יום הכיפורים בתפילת 'כל נדרי'. על כך הוסיף מרן קדוש ישראל רבינו החיד"א זיע"א, לפני מאות שנים, את התרת הקללות, הנידויים והשמתות.
השנה, לראשונה, נקבע המעמד להיערך בביתו נאווה קודש של הגר"מ שטרנבוך. הגר"מ שטרנבוך נענה ליוזמת 'קופת העיר' והסכים להקים בביתו מותב מיוחד של בית דין, שיתכנס לצורך המעמד ויתיר את הקללות עבור התורמים.
אל הגר"מ שטרנבוך יצטרפו למותב שני גדולי ישראל נוספים: ראש ישיבת פורת יוסף רבי משה צדקה ורבי משה יהודה שלזינגר, חבר מועצת גדולי התורה. שלושתם יישבו יחדיו כבית דין, ואליהם יצורפו שבעה יהודים יראי שמים ותלמידי חכמים, להשלמת המניין הנדרש למעמד.
בשולי הדברים מציינים מקורביהם עובדה מרטיטה: שלושת חברי המותב נקראים כולם בשם משה, כשמו של רועה ישראל הנאמן, ובראשם הגר"מ שטרנבוך, שהציבור כולו רגיל לכנותו 'משה איש האלוקים'. מותב של שלושה, וכולם 'משה', בעת רצון של י"ג מידות.
הסוד שמעכב את הישועה: מעמד "התרת קללות" הנדיר של גדולי ישראל
וכאן טמונה נקודה נוספת: המעמד נקבע במכוון ליום חמישי, יום י"ג מידות, עת מסוגלת ומעת לעת של רחמים, שבה נפתחים שערי שמים לתפילותיהם של ישראל. באותה שעה עצמה יכוונו הדיינים בפרטות על כל אחד ואחד מתורמי 'קופת העיר' שמסרו את שמם, ויתירו עבורו את הקללות, הנידויים והארורים, לישועת הכלל והפרט.
כל מי שיתרום ל'קופת העיר' סך 333 שקלים, יימסר שמו לחברי המותב ושמו יוזכר במעמד. כמו כן ניתן לזכות ב'שטר התרת קללות' שייחתם בסיום המעמד בחתימת ידם של שלושת הדיינים, ובו ייכתב במפורש כי הקללות, הנזיפות והקפידות הותרו מעל התורם, והפכו בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין, ואין בהם ממש.
ויזכו כל התורמים לשנה טובה ומתוקה, מלאה בברכה ובהצלחה בכל אשר יפנו, נחת מהילדים, בלי שום צער ומכאוב כלל וכלל.
0 תגובות