הרגע ההוא, לפני כעשור, שינה את חייו של הרב אליהו חי וור-איפרגן, נצר לשושלת משפחת האדמו"רים לבית איפרגן. היה זה כשלמד בכולל "שערי תורה" בירושלים, כשמידי יום ביומו פוקדים אותו רבים לקבל תושייה, ברכה ועזרה. לאחר מספר שנים של ניסיון, החליט הרב איפרגן להפוך את קבלת הקהל לנוהג, את הידע בהלכה לפסיקה ואת הבית למוסד. הוא הקים את מוסדות "כתר שלום" על שם סבו, רבי שלום איפרגן זצ"ל, ומאדם אנונימי הפך לרב מקובל עם חסידים ומאמינים.
סדר יומו מתחיל בתפילת שחרית בנץ החמה ומסתיים זמן מה לאחר חצות הלילה. שם משפחתו המקורי הוא "וור" בלבד. אך מאז הפך לרב, השם האגדי "איפרגן" התווסף. "הרבה רבנים עשו זאת" הוא אומר על המהלך שנתפס בעיני אחרים כלא לגיטימי. הרב איפרגן למד בישיבות "תפארת משה" ו"חזון עובדיה", והוא בנו של הרב הפוסק, רבי אברהם וור, אחיינו של "הרנטגן" הרב יעקב ישראל איפרגן. בשונה ממנו ומרבים כמותו, הרב אליהו חי מסרב להצמיד לעצמו כינויים כאלה.
בראיון מיוחד ל-K Magazine של "כיכר השבת", מספר הרב על היחסים בינו ובין דודו "הרנטגן"; לא חושש לתקוף את התואר באבות: "זה מושג פסול". ויוצא חוצץ נגד הקמעות "מוכרים את נשמתם לסיטרא אחרא בנזיד עדשים".
גר בשכירות, עדיין חווה משברים
את הרב פגשנו בביתו בשכונת "מקור ברוך" שבמרכז ירושלים בשעת ערב מאוחרת. לאחר שחזר משיעור תורני שמסר לתלמידיו. דירתו השכורה אינה מסגירה את העובדה כי כאן מתגורר אדמו"ר של ממש. "למה אני צריך את זה?" הוא משיב כשנשאל מדוע חי בשכירות.
הרב (33) נחשב לרב הצעיר ביותר בשושלת משפחת האדמו"רים, ילדיו עדיין בני פחות מגיל 10. בגלל צעירותו, ישנם "משברים" אותם הוא עובר. "אוי. יש הרבה נקודות שבר" הוא אומר בנוגע להתמודדות היום-יומית. "זו בעיה אבל זוהי שליחות מה לעשות?". הרב מוסיף לספר על הסיבות שמובילות לעתים לרגעי משבר, "היו ימים שבאמת נכנסתי למרה שחורה, כי בחור צעיר שאתה שם לו צרות של אנשים אחרים זה לא פשוט בכלל, אבל אני מגיל קטן נמצא במשפחה כזו. זוהי סייעתא דשמיא שהקדוש ברוך לא נותן לך להישבר".
בין הפוקדים הרבים את מעונו ישנם מעטים שחייהם בסכנה: "הרבה פעמים אני יושב מול אנשים שלא נשאר להם הרבה זמן לחיות, ואני אומר להם תתכוננו. אין מה לעשות. נשאר לך כמה זמן, תשמור על טהרת המשפחה, תתעודד, אל תתייאש. אפילו חרב מונחת על צווארך. ראינו הרבה מקרים שהרופאים אמרו שאין סיכוי אבל ברוך השם הכול הסתדר".
מידי כמה דקות, שיחות בהולות זורמות אל הסלולרי השייך לעוזרו. השיחה עצמה אינה נשמעת בחלל החדר אך תשובתו של הרב נעה סביב: "תקבלי על עצמך שמירת שבת ותקפידי על טהרת המשפחה, ובעזרת השם יהיה בסדר".
יחסי הרנטגן של י-ם עם הרנטגן המקורי
במשפחת איפרגן הכתירו אותו ללא כל טקס רשמי ל"נסיך" של המשפחה. ישנם הרואים בו "הרנטגן" של ירושלים וככזה שמתחרה בדודו, "הרנטגן" המקורי. שאלה זו עולה שוב ושוב במהלך השיחה עמו, אך הרב מסרב להרחיב בנושא הרגיש. "היחסים טובים מאוד, הוא צדיק גדול ועוזר לי רבות". על בני משפחתו אמר הרב "כולם צדיקים אצלנו, אין אצלנו באבות״.
רגע לפני שהוא פותח צהר אל עולמם של "הבאבות" ותעשיית הקמעות, הרב מתייחס אל המצב בישראל ולחוקים נגד לומדי התורה; "נסתדר כמו שהסתדרנו עד עכשיו. החוק הזה נראה מאיים אבל זה לא משהו שישנה את העולם החרדי. אף אחד לא יוכל לכפות על העולם החרדי את הדבר הזה. זה שטויות. אנחנו נשב ונלמד תורה".
בניגוד לנהוג במוסדות התורה ברחבי הארץ, למוסדותיו של הרב איפרגן סדר יום שונה; "במהלך שנותיי אני רואה הרבה אנשים שלא שומרים מצוות, ואילו היה מגיע אליהם אדם אחד ומלמדם על המצוות, ושהתורה היא לא קשה כמו שחושבים, אז הם היו עושים את זה מזמן. אני לקחתי על עצמי פרויקט שבמקום שאנשים ילמדו תורה כל היום, הם ילמדו חצי יום גמרא וחצי יום יקרבו רחוקים".
"מוכרי הקמעות עוד יעבדו עבודה זרה"
דעתו של הרב וור-איפרגן, הנמנה על שושלת מכובדת של אדמו"רים ובאבות, נחרצת כנגד תעשיית "הקמעות". לראשונה, אדם המוכנה 'אדמו"ר' ומשתייך לבני עדות המזרח, יוצא חוצץ נגד תופעות מאין אלו. "אני מאוד נגד הדברים האלה" הוא אומר, ומסביר "אני חושב שיש מעט אנשים היום שלומדים ויכולים להשתמש בזה. היו מעטים שיכלו להשתמש בשמות הקודש".
בד בבד הוא מבהיר את דבריו: "יש לזה כוח, שלא תטעה. אנשים מגיעים אלי בטענות; 'אבל זה עבד', בוודאי שזה עובד. בוודאי. אבל השאלה מאיזה צד זה מגיע, האם מהקדושה או מהטומאה. אם חלילה זה מגיע מהצד של הטומאה אין לזה ערך, זה לא יישאר. שקר אין לו רגליים".
מבחינתו, המוכרים והקונים את הקמעות ודומיהם מתעסקים בדבר אסור. "אנשים שהולכים למקומות האלה, אני מאוד בצער מהדבר הזה, כי אנשים מוכרים את נשמתם לסיטרא אחרא בנזיד עדשים. אני נגד אותם אנשים שמתעסקים בזה. אני לא מכיר את כולם אבל יש לנו דרך שלא השתנתה, למדנו בעולם הישיבות והדרך הזו לא תשתנה. אסור לשנות מילימטר".
"ברגע שתשנה מילימטר אתה איבדת את כל העניין", הוא מסביר ומוסיף "יבוא אחר יותר טיפש וישנה יותר, אסור לשנות אפילו כקוצו של יו"ד. שום דבר. והקמעות זה שינוי. שינוי מקולל. ואותם אנשים שמוכרים קמעות - על אלה שאני מדבר, יום אחד הם יבואו ויכפרו בקדוש ברוך הוא. יום אחד הם יעבדו עבודה זרה".
"רק אתמול חזרו בתשובה והיום הם באבות"
הרב איפרגן משווה את תופעת הקמעות לעבודה זרה: "כתוב במסכת עבודה זרה "היצר הרע לא אומר לבן אדם לך לעבוד עבודה זרה אלא הוא אומר לו היום עשה כך ומחר עשה כך. זאת אומרת שהיצר הרע לא בא בבום אחד אלא הוא בא בכמויות קטנות, ואם אתה משנה משהו מהתורה אז למה שלא תשנה שבת. למה שלא תשנה יום כיפור? זה מה שקורה אצל הרפורמיים היום, שבשבת הם הולכים לבית הכנסת ושומעים מוזיקה. הפגיעה ביהדות התחילה מאנשים שכביכול נחשבו כצדיקים, ושינו דבר אחד מהתורה", מסכם הרב את הנושא.
"אני לא באבא" מבהיר הרב. הבהרה זו לא באה בחלל ריק. מאז זוכר את עצמו, הוא מתנגד לתופעת "הבאבות". מבחינתו, מדובר בתואר פסול ואסור לשימוש. "באבא סאלי היה קודש קודשים. באבא שלום היה קודש קודשים. אני לא מתנגד לאנשים, אני מתנגד למושג מפני שהוא מסמל משהו פסול, משהו של תעשיית כסף שהיא נגד עבודת השם ולכן אני מאוד מתנגד. אני לא מכיר את האנשים, יכול להיות שישנם אנשים שקוראים לעצמם באבא והם צדיקים. אני לא יודע. אבל אני יודע שמה שקוראים היום באבא - זה מושג פסול".
"ישנם אנשים שרק חזרו אתמול בתשובה וכבר היום מתחילים לשמש כבאבות", ממשיך הרב לתקוף, אך מסייג זאת: "אם מדובר במישהו שיש לו זכות אבות, שיש לו שורשים ויש לו עבודה ויש לו תפילה וכל החיים שלו רצופים במסכת אחת של קודש, של דבקות בשם יתברך, של שלמות, של עבודת השם בפשטות - ברכותיו מתקבלות".
הרב אומר כי "היום קמו אנשים שבמקום ללכת לעבוד הם עושים את זה וזה פסול. נתקלתי בהרבה מקרים מזעזעים מאוד, אנשים באו אלי וסיפרו שהם היו אצל כל מיני באבות למיניהם, ואמרו להם 'תקשיבו, תעשו כך ותאכלו כך', אלו דברים פסולים מהתורה. הם מעבירים יהודים על דתם".
"אוהב את הבית, בלי מכירת תמונות ונרות"
אדמו"רים בני עדות המזרח ובכלל, נוהגים לערוך אירועים המוניים. בשונה מהם, הרב ור-איפרגן מעדיף לקיימם בביתו "אני עושה יותר הילולות כמו שמור סבי היה עושה. בלי מכירת תמונות ונרות. אחד על השני בבית של 50 מטר, נכנסים ארבע מאות אנשים. כולם שותים כיד המלך. אני אוהב את האירועים האלה יותר. אני אוהב את הבית, אני אוהב שכולם משתתפים ושואלים דברי תורה".
"אני לא אוהב את המכירות. יכול להיות שצריך כסף לישיבה או דברים כאלה - אז זה דבר מבורך. אני לא עושה את זה לא בגלל שיש לי משהו נגד זה או חלילה קטונתי מלהגיד משהו על אחרים אבל אני לא מתחבר לזה. מכירות של נרות ומפתחות של פרנסה וקמעות או אבנים בצבעים".
ימים ספורים קודם חגיגות ל"ג בעומר, הרב איפרגן אומר כי טרם גיבש את דעתו על מנהג ח"י רוטל: "זה לא עניין של אמונה. אין לנו קשר בין אמונה לעשייה. אני לא מתמצה בפרטים, לא בדקתי. אבל אם כתוב את זה בספרים הקדושים משמע שזה נכון". גם בנושא זה הרב מבקש להבחין בין טוב ורע: "השאלה האם צריך להתמקד רק בזה, אז ממש לא. בנאדם שיש לו בעיות בפרנסה והוא חושב שאם הוא יקנה מפתח פרנסה או שיתרום ח"י רוטל והוא לא שומר שבת ופתאום תבוא לו פרנסה, הוא אינו אלא טועה".