התורה הקדושה ציוותה אותנו "כבד את אביך ואת אימך", ובכלל, ההורים שלנו הקדישו עבורנו כה רבות. אין באמת דרך שנוכל לגמול להם על כל השנים בהן הם גידלו, טיפלו וחינכו אותנו, אך אנו בהחלט יכולים לנסות. הנה מה שיש למחקרים סוציולוגיים ופסיכולוגיים לומר בנושא, בהתאם למאמר באתר "Scientific American":
1. הקפידו לחיות חיים מאושרים
חוקרים מאוניברסיטת טקסס באוסטין ביקשו מ -600 הורים בגיל העמידה לרשום את הבעיות העיקריות בחיים של ילדיהם, כגון: הפסדים בעבודה או תאונות דרכים, ואת ההצלחות שלהם, כגון: נישואים מאושרים או משפחה משלהם.
הם גילו כי מספר רב של ילדים בוגרים מצליחים היוו נחת רוח להורים, בעוד שמציאות של ילד אחד עם בעיות רציניות דרדרה את בריאותם הרגשית של הוריו. "הורים מושקעים יותר בילדיהם הבוגרים מאשר להיפך; זהו נתון שאנחנו מוצאים בכל מחקר שאנחנו עושים", אומרת המחברת הראשית קרן פינגרמן.
כדי להקטין את הנזק הנפשי שיקרה להוריכם, כשמשהו רע קורה לכם, נסו "להכיר בכך שהם מזדהים איתכם ולעתים קרובות מודאגים, יתכן שאפילו יותר ממכם, לגבי מה שקורה בחיים שלכם".
לפעמים יתכן שתצטרכו להרגיע את ההורים שלכם", היא אומרת ומציעה לילדים בוגרים להקפיד לתת להוריהם עדכונים חיוביים מדי פעם. זה כל כך קל להתקשר אליהם. כן, אנחנו עסוקים מאד, אך מהן חמש דקות של שיחת טלפון לעומת כל השנים שהם השקיעו בנו?
2. קבלו עזרה
במחקר אחר, חקרו פינגרמן ועמיתיה כיצד הורים מבוגרים המעניקים הרבה עזרה לילדים הבוגרים שלהם משפיעים על אושרם של כל המעורבים בעניין.
"התחלנו בהנחה שזה יהיה דבר רע עבור ההורים", היא אומרת, אבל החוקרים גילו כי סיוע לילדים שעזבו את הקן, מבחינה כלכלית, רגשית או מעשית כמו טיפול בנכדים, אפילו מספר פעמים בשבוע, לא בהכרח משפיע בצורה שלילית על האושר של ההורים.
יותר מכך, זה יכול אפילו לשפר את רווחתם, מציינת פינגרמן, אם העזרה שהם מספקים לילד שלהם מאפשרת לו לחיות חיים מאושרים ומוצלחים יותר.
3. המנעו מלהנחות אותם כיצד לפעול
אחת השגיאות הגדולות ביותר של ילדים היא לנסות להורות להוריהם כיצד לנהוג, מתוך דאגה לשלומם, אומר הווארד גלקמן, מחבר הספר "טיפול בהורים שלנו".
כשההורים שלכם מזדקנים וקצת רועדים מבחינה קוגניטיבית או פיזית, "חלק מהפעולות שאתם מבצעים כדי לעזור להם, יכולות להיות, למעשה, כאלה שהם היו עושים עבורכם", הוא אומר, כגון, לתת להם לנהל את התקציב שלהם בעצמם או להסיע אותם ממקום למקום.
"אבל אם תתייחסו אליהם כמו אל ילדים, זה יהיה רע מאד לכולם. זה מזעזע ונוטל את העצמאות והכבוד הבסיסיים שהם צריכים". במקום זאת, כדאי לזכור כי אם ההורה מתחיל להזדקק לעזרה בתחום אחד, אין זה אומר שהוא לא יכול להיות עצמאי בתחומים רבים אחרים.
4. היו סבלניים
"הוצאה של זמן כה רב בקריאת מאמרים סוציולוגיים על איך הורים לילדים מבוגרים מרגישים, גרמה לי לרצות ללכת ישר אל המקור", משתפת כותבת המאמר, סאני סי גולד "דהיינו, להתקשר לאמא שלי.
כששאלתי אותה מה הדבר האחד שאחי, אחותי ואני יכולים לעשות כדי להיות טובים יותר אליה, היא אמרה בלי היסוס, 'היו סבלניים', היא אומרת, 'זה פשוט מתסכל כשילדים בוגרים מאבדים את אורך הרוח שלהם', כי הורה עלול להיות עקשן, מאותגר טכנולוגית או איטי כשהוא מחפש את המשקפיים או המפתחות שאבדו לו.
'הרבה מהחברים שלי מרגישים ככה ואומרים שהילדים שלהם כל כך לא רגישים וזה גורם לנו להרגיש רע כי גידלנו אתכם. היינו נחמדים אליכם, עשינו את כל הדברים האלה בשבילכם, הראו לנו שאתם מעריכים'".