בפרשת השבוע, פרשת "משפטים", כתוב: "כל אלמנה ויתום לא תענון", על רקע כך שוחח השבוע הגאון רבי אליהו מן עם מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי וסיפר לו כי שמע מאחד ממקורביו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל, שפעם פגשו בכותל המערבי בתשעה באב והיה נראה חלוש מאד, וביקשו שכבר יסע לביתו, ואמר לו מרן הרב שך שצריך להיכנס לאיזה אשה אלמנה.
כשנשאל "וכי מוכרח כעת?", ענה: "איך לא תזכור מה שאמרתי לך מה שאמר לי הגרח"ע זצ"ל, שפעם לא הבין כך אבל היום מבין שלעזור לאלמנה חשוב יותר מכל ספר 'אחיעזר'".
עוד סיפר מהגר"י גלינסקי זצ"ל שסיפר לו הג"ר מאיר קרליץ זצ"ל כי פעם אחת היתה אסיפת רבנים בבית הגאון רבי חיים עוזר בוילנא, כולם כבר המתינו ורח"ע אינו מגיע.
נכנס הגר"מ קרליץ לחדר הפנימי לתהות על העיכוב, וראה כי אשה אחת מתווכחת עם הגרח"ע, הוא אמר שיתן לה כך וכך כסף והיא טענה שצריכה יותר... רצה הגר"מ לגרשה מן החדר, כי כולם ממתינים בחדר השני, אמר לו רח"ע: "תזהר, היא אלמנה!", וחש כאילו נפלה עליו פצצה.
בתגובה סיפר מרן שר התורה כי פעם אחת הלך עם אביו מרן בעל הקהילות יעקב זצ"ל לבחור אתרוגים לחג הסוכות אצל אלמנה אחת, והיא טענה שהפיחו אתרוג וביקשה שישלמו עליו, וזה היה שקר.
"אבא ז"ל הרים את מקלו להפחידה שלא תתבע", סיפר מרן הגר"ח, "ולאחר שהלכנו אמר לי שאלך לשלם: 'היא הרי אלמנה!', אבא ז"ל לא חזר בו, והיה צריך לקיים שניהם כדי ללמדה שזה גזילה".