הזיהוי השישי: מקאם נבי יושע בסלט ומקומו במארג המסורות

מבנה הקבר של יהושע בן נון בכפר א-נבי יושע (צילום: אוסף משה בן דוד, ארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי, יד יצחק בן צבי)

הפרק האחרון בסדרה: עד כה גילינו חמישה מקומות בארץ ישראל המתחרים על הזכות להיחשב כקברו האמיתי של יהושע בן נון. מכיפל חארת' שליד אריאל, דרך תל תיבנה המסתורי בדרום מערב השומרון, לקרני חיטין שבגליל, ועד א-נבי יושע ויאנון. גם בתי מדרש בטבריה ובקדש נפתלי נקשרו לשמו של המנהיג האגדי.

אך סיפור המסורות אינו מסתיים בגדה המערבית של הירדן. מבט לעבר הירדן המזרחי חושף אתר נוסף, מפתיע במיוחד, המתיימר להכיל את קברו של יהושע בן נון - הלא הוא מקאם נבי יושע שבעיר סלט.

המצבה באורך שישה מטרים שהוצבה מעל קברו לכאורה של יהושע (צילום: מאת Bilal Dweik - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0)

מקאם נבי יושע - קברו של יהושע בעבר הירדן

במורדות הרי גלעד, כ-25 קילומטרים מערבית לעמאן, ניצב מתחם מרשים המושך אליו מבקרים רבים - מקאם נבי יושע. למרבה הפליאה, גם כאן, הרחק מנחלת אפרים המקראית, מיוחס מבנה עתיק ליהושע בן נון.

המתחם משלב מאוזוליאום עתיק מהמאה ה-16 עם מסגד מודרני שנחנך בשנת 2004. מהמקום משתקף נוף נשימה - עמק הירדן פרוש למרגלותיו, והרי יהודה שומרון וירושלים נראים מרחוק ביום בהיר. אולי בנקודת תצפית מרהיבה זו, המשקיפה אל הארץ שיהושע הוביל את עמו לכבוש, ראו המקומיים מקום ראוי להנציח את זכרו של המנהיג ההיסטורי.

היסטוריה רוויית תהפוכות

סיפורו של המקאם מתחיל בתקופה הממלוכית, כאשר האמיר מהדאווי, מושל האזור, הקים במקום מבנה לזכרו של יהושע. שנים רבות לאחר מכן, בראשית השלטון העות'מאני במאה ה-16, נבנה המאוזוליאום מחדש וקיבל את צורתו ההיסטורית.

המקום נותר חשוב לתושבי האזור לאורך מאות שנים, אך זכה לפריחה מחודשת בימינו, תחת שלטונו של המלך עבדאללה השני. בתקופתו הפך האתר ממאוזוליאום צנוע למתחם מרשים - מסגד גדול נבנה לצדו, ומגוון מתקנים נוספו לרווחת המבקרים: אולם רב תכליתי, ספרייה, קפיטריה, מעונות לאנשי דת, ואפילו אזורי תפילה נפרדים לגברים ולנשים. העלות הכוללת של השיפוץ הגיעה ל-580,000 דינר ירדני, והמתחם החדש נפתח ב-2004.

המבנה העתיק המיוחס לקבר יהושע (צילום: מאת Bilal Dweik - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0)

לב המתחם - הקבר העתיק

בלב המאוזוליאום העתיק נמצא קבר מוארך באורך למעלה משישה מטרים המכוסה בבד ירוק. מעליו מתנשא כיום צריח המסגד החדש לגובה של 27 מטרים.

מחוץ לכותלי המבנה המרכזי נמצא בית קברות קטן, בו קבורים מאמינים הקשורים למקום ובני משפחותיהם, עדות נוספת לחשיבותו הדתית של האתר עבור תושבי האזור.

במסורת המוסלמית - "נערו של משה"

במסורת האסלאם, יהושע בן נון (יושע בן נון) הוא דמות מוערכת, המתוארת כאחד הנביאים שנשלחו להדריך את האנושות. ייחוסו מוזכר כממשיך שושלת מכובדת - בן נון בן אפרים בן יוסף בן יעקב בן יצחק בן אברהם.

המוסלמים מכנים אותו "פתא מוסא" - נערו של משה, ומדגישים את תפקידו כמנהיג בני ישראל לאחר מות משה. גם מסורת זו מהדהדת את הסיפור המקראי, אך מעניקה לו פרשנות ייחודית במסגרת האמונה המוסלמית.

המבנה החדש של קבר יהושע בסלט (צילום: מאת Bilal Dweik - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0)

חלק ממארג מסורות רחב

הזיהוי של קבר יהושע בסלט מצטרף למארג המסורות המרתק שראינו בעבר הירדן המערבי. כמו במקרה של א-נבי יושע בגליל העליון, גם כאן עולה התמיהה - כיצד הגיע קברו של יהושע כה רחוק מנחלת אפרים?

התשובה טמונה אולי באופן שבו מתפתחות מסורות דתיות ובצורך האנושי לקשור מקומות פיזיים לדמויות היסטוריות ורוחניות. הנוף המרהיב הנשקף מסלט, המאפשר צפייה אל הארץ המובטחת, הפך את המקום לנקודה אידיאלית לזכור בה את המנהיג שהוביל את העם אל הארץ.

מערת קולומבריום חצובה בסלע באזור קבר יהושע בן נון בחרבת תיבנה (צילום: מאוסף זאב וילנאי, ארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי, יד יצחק בן צבי)

ריבוי הזיהויים משני עברי הירדן מעיד על עוצמתו ודמותו של יהושע בן נון, שחוצה גבולות גיאוגרפיים, תרבותיים ודתיים.

ששת קברי יהושע, והאחרון שבהם בסלט, אינם יוצרים בלבול (ו"סלט"), אלא דווקא מזמינים אותנו להרחיב את אופקינו. הם מאפשרים לנו להתבונן מחדש בדמותו הפלאית של יהושע בן נון - הנביא השני לעם ישראל, זה שהכניס אותנו לארץ המובטחת. ריבוי המסורות מעיד על מעמדו הרם לא רק בקרב היהדות, אלא כדמות מפתח המוערכת ומכובדת בקרב תרבויות ודתות שונות במרחב כולו.