

במשכן הכנסת הערך טקס מרשים ואירוע הודיה, במלאת שמונים שנה לכניעת הרייך השלישי ושחרור העולם מגרמניה הנאצית.
אירוע ההודיה הוזמן על ידי מספר חברי כנסת, יו"ר הועדה לביטחון לאומי בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החינוך יוסף טייב, אביגדור אבי מעוז, סגן יו"ר הכנסת יבגני סובה ויו"ר סיעת 'יהדות התורה' יצחק פינדרוס.
במהלך הטקס הגיעו גם נציגי הממשלה; שר הבריאות אוריאל בוסו, סגן שר התחבורה אורי מקלב, סגן שר החקלאות משה בוטבול חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית ובהם; ח"כ אביחי בוארון, ח"כ אברהם בצלאל, יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי, ח"כ אריאל קלנר, ח"כ צבי סוכות, הרה"ג רבי משה חיים לאו ובני משפחתו.
כמו כן השתתפו, עשרות מפקדים וחיילים מגדוד 'נצח יהודה', אורחים עובדי כנסת ואחמי"ם. כאשר החזן אבי מילר נשא תפילה לשלום החיילים והשבת החטופים.
"הקצין הנאצי תפס אותי בצווארון וכמו חבילה השליך אותי כמה מטרים לכיוון קרונות הרכבת המיועדות לנשים וילדים, בדרך למחנות המוות. במהלך הלילות התגנב אחי נפתלי שבעה קרונות עד שהצליח לאתר אותי. הוא זחל עימי לקרון ה'בוגרים' שעדיין 'פרודוקטיביים'. הצלחנו לחזור לקרון פרצנו בבכי והתחבקנו – כך תיאר בהתרגשות רבה הגאון רבי ישראל מאיר לאו תחנה אחת ב'משא חייו – מבוכנוולד לירושלים' בטקס.
הגרי"מ לאו שיתף עוד, כי "מיגור הנאצים הצליח רק בזכות עמידתו של כל העולם באחדות מולם. ועם ההודיה לבורא עולם עלינו להודות לשליחיו ובהם; ברית המועצות שהקריבה יותר מכולם ובהם כרבע מיליון יהודים שנלחמו בצבא האדום. אנגליה, ארה״ב ולכל מתנגדי הנאציזם - האנושות ניצלה בזכות האחדות. העם היהודי מכיר להם טובה וגם היום דרושה לנו אחדות כזו – כי רק כך ניתן למגר אויבים".
כשהוא נשנק כמה פעמים במהלך דבריו סיפר הרב לאו את תלאותיו במהלך השואה, החל מפיוטרקוב ועד לשחרורו מבוכנוולד. "לפני שנים נגש אלי יהודי בלונדון ומציג את עצמו – קוראים לי מרדכי מוטל קמינסקי. לתמיהתי סיפר לי כי בא לבקש סליחה. "כשהסתתרנו שם בפיוטרקוב בעליית הגג ראיתי מבעד לשקית של אמך תפוח עץ. הייתי מורעב עד לשד עצמותיי. לקחתי את התפוח ונגסתי. באותם רגעים שמענו את המגפיים המסומרות. נביחות הכלבים. לא הצלחתי לבלוע ואינני זוכר מה עלה בגורל התפוח אך עשרות שנים אני מתייסר ובאתי לבקש את סליחתך".
הגרי"מ לאו תיאר בהתרגשות את שחרורו כאשר התחבא בתוך ערימת גופות של יהודים שנורו כשרצו לכיוון השער בתוך אש התופת שנורתה בין הגרמנים לצבא האמריקני. "אני חב את חיי במחנה לחייל הרוסי פיודור מיכאילצ'נקו . ניסיתי לאתר אותו בחייו אך לצערי לא הצלחתי. אירחתי, כמו שנאמר כאן, את בני משפחתו בארץ ורשמתי את שמו לזיכרון עולם בלוח חסידי אומות העולם ב'יד ושם'. גם את השיחה עם הרב הצבאי האמריקני הרב הערשל שכטר לא אשכח לעולם. כששאל לגילי אמרתי לו: אני מבוגר ממך – אני רואה אותך בוכה וצוחק כמו ילד, אני כבר לא בוכה ולא צוחק שנים".
ח"כ יוסי טייב שהתכבד לדבר אמר כי: "באנו היום להיזכר ולהזכיר את ימי הדמים לפני שמונים שנה כאשר מוגר הרוע האכזר בתולדות האנושות, ממנו נפגע יותר מכולם העם היהודי. לפעמים נדמה שהנאציזם הובס כליל, אך האידיאולוגיה המושפעת מהנאציזם צצה בצורות שונות גם היום. פעם אחר פעם אנו נדהמים לגלות שיהודים חוששים ללכת עם כיפה ברחוב. אני מכיר את זה מצרפת. יש כמה מדינות המאדירות פושעים נאצים. המתקפה הרצחנית של החמאס בשמחת-תורה מזכירה לנו את הדפים האפלים של ההיסטוריה שלנו". יצוין כי, ישראל מחתה פעמים רבות נגד האדרת פושעים נאציים באוקראינה ובארצות בלטיות שם נמחקו תביעות ונקראו רחובות וככרות על שמם".
טייב אמר כי "סיפור חייו ונס הצלתו של הרב ישראל-מאיר לאו, דמות מופת שמבטאת באישיותה את אחדות ישראל. הוא גם ביטוי לאחדות הבינלאומית נגד הרוע. הרב שכולנו מעריצים, ניצל בגיל 8 ממחנה ההשמדה על ידי חייל רוסי. המחנה שוחרר על ידי חיילים אמריקאים. גם היום דרושה אחדות בינלאומית כדי לגדוע כל גילוי שנאה" – אמר.
"אגלה לכם משהו", הוסיף: "החייל הרוסי פיודור מיכאילנצ'נקו, שהרב לאו שמר עמו על קשר עד יומו האחרון. הרבנית חיה-איטה לאו שתחי' מארחת את בנותיו בביתה בתל אביב כשהן מבקרות בישראל. זו הזדמנות להביע הוקרה לרב, חתן פרס ישראל, על פועלו ב"יד ושם", כמו גם על היוזמה לציין את 'יום השחרור וההצלה' גם בתאריך העברי בתפילה והודיה בכותל המערבי, ביוזמתו של הנגיד היהודי גבריאל גרמן זכרייב לצד הדיון בכנסת בתשיעי למאי, ובעיקר על מה שהוא. ה' יאריך את שנותיו בטוב ובנעימים".
את האירוע חתמו המשתתפים בשירת אני מאמין בלחן המצמית בלחנו של הר"ר עזריאל דוד פאסטג הי"ד בדרכו ברכבת המוות.










































0 תגובות