האלמנה והפריץ | מדוע הבעל שם טוב הקדוש הוריד דמעות?

סיפר רבי אלכסנדר שהיתה אישה אלמנה שחכרה כפר מהפריץ, ואיש אחד רצה לקחת לה את הכפר, והבעל שם טוב הקדוש הוכיח אותו על כך, והאיש לא הסכים לשמוע בקולו.

יצא האיש מהבית, והתחיל לרכוב על הסוס כשהוא מכה בחלון של הבעל שם טוב הקדוש, ואמר לו:

ראה, אני הולך לשכור את הכפר, ואראה מה יעשה לי אלוקים.

והבעל שם טוב הקדוש הזיל דמעות.

כשהגיע לכפר, הציע לשכור את הכפר בתוספת גדולה של כסף, והאדון הסכים לכתוב לו חוזה, ותוך כדי הדברים, התחיל ראשו של השוכר להסתובב. ואמר לאדון: כואב לי הראש מאוד!

ענה לו: שב, אני לא אתמהמה בכתיבת החוזה.

והמתין לו מעט, ואמר פעם שניה: ראשי מאוד כואב לי!

אמר לו: שכב על המיטה! והתחיל לצאת מפיו קצף.

כשהאדון ראה זאת, הוא ציווה על עבדו שישליך את האיש בין החזירים, כנאמר: אין מקרבין את האדם אלא בשעת הנאתן, ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו.

לאחר מכן, קיבל האיש שיתוק בידיו וברגליו, ונלקח ממנו כח הדיבור, וקראו לבעל שם טוב הקדוש שיבוא לרפאו, והתחיל קצת לדבר.

ובתוך כדי שהבעל שם טוב הקדוש מרפאו, הרגיש הבעל שם טוב הקדוש שאין בביתו של האיש קדושה שראויה לבית ישראל, ומאז, הבעל שם טוב הקדוש לא הסכים לחזור שוב לביתו, והאיש לא דיבר, רק מאוד מעט.

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך

הבעל שם טוב הקדוש מחדש דבר נפלא:

יש שתי מצוות שמתקבלות לרצון, גם אם לא עושים אותם לשם שמים – צדקה ומקוה.

טבילה במקוה: "קיבלנו מפי רבותינו בשם הבעש"ט, אשר פניה וגדלות – לא יזיק לכוונת המקוה, אחר שהמעשה גורמת בעצמה טהרה" ('פרי קודש הילולים, שער השבת).

צדקה - "והיה מעשה הצדקה שלום": אומר הבעל שם טוב הקדוש על הפסוק: "ויקחו לי תרומה" - אפילו צדקה שאינה ניתנת ל'שם שמים' מתקבלת ועולה יפה אצל בורא עולם, מכיון: "מכל מקום מצוה עושה, שמחיה לנפש האביון" – הצדקה מחיה את נפשו וגופו של העני, ולכן, עולה יפה גם בלי כוונה (עפ"י תורי זהב, פר' ראה).

נתינת צדקה היא - מסירות נפש ממש! "אליו הוא נושא את נפשו" כדי שהאדם ירוויח כסף הוא צריך ממש למסור נפש - לעבוד קשה ולהתייגע, ולכן, כשאדם נוטל את הממון שהרוויח, ונותנו עבור צדקה כרצון ה' יתברך, הדבר נחשב - כמוסר נפשו על המצוה.

הצדקה עולה - למקום שאי אפשר לפגום בו: "והיה מעשה הצדקה שלום" – בנתינת צדקה, האדם מחבר ומעלה ו"ה ל – י"ה ואין פגם מגיע לשם (ליקוטי תורה, ישעיה).

הצדקה – הכנעת הרצון: הצדקה גורמת לאדם לבטל ולהכניע את רצונו לרצון ה', וכל שינוי ברצון לרצון ה', הוא:

"עיקר נפלאות נוראות - הבחירה" האדם בוחר נכון בין רצונו לרצון ה', וזה: ניסיון מאוד גדול! ואם עמד בניסיון:

הדבר בגדר 'פלא' - וזוכה ל'פלאי פלאות' – שניסים ונפלאות יעשו לו!

הצדקה – מרבה או מחסרת את הממון? בנתינת צדקה, נראה שממונו של האדם קטן ונחסר, אבל, צריך לדעת:

מצות צדקה - אינה נתינה, אלא – היא הנותנת לאדם את שפע הישועות! 

הצדקה – תזכורת למי באמת שייך כל מה שיש לך: כשאתה נותן צדקה, אתה זוכר שהכל מה' יתברך: "לי כסף ולי הזהב נאום ה' צבאות" (חגי ב, ח'), ולכן כתוב על "ויקחו לי תרומה": "ויקחו לי משלי" אתה נותן מהפיקדון שהקב"ה הפקיד בידך (מדרש אגדה).

מדוע נקראים זוזים? הכסף נמצא כפיקדון זמני ביד האדם "ולמה נקרא שמם זוזים? שזזים מכאן לשם..." לאדם אין בעלות אמיתית על כספו.

צדקה – בעשיה, בזמן, בכישרונות: הקב"ה אוהב שהאדם נותן מהמתנות שקיבל, וכל אחד קיבל דברים שאין לשני, אם זה: בעשיה או ידע, בזמן או ביכולות ובכישרונות, ועל זה נאמר: "כי צדיק ה' צדקות אהב" ויש הבטחה מיוחדת לנותן הצדקה:

"פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד" הצדקה עומדת לאדם – לעד!

צדקה – מעוררת את שלוש עשרה המידות העליונות של הרחמים: במיוחד כשנעשית בלב שלם, ברצון ורחמים להיטיב, כי אז, מתעוררים על האדם החסדים והרחמים העליונים, והקב"ה סולח ומוחל לו על עוונותיו, כי:

בכח הצדקה - להמתיק ולבטל מהאדם את כל הדינים שח"ו נגזרו עליו. 

איך נותנים צדקה מכל הלב? צריך לעורר את הרצון הפנימי, שנקרא: 'הארת הרצון', כי – הארה זאת מושכת לאדם שפע ברכות וישועות, וע"י הארת הרצון - הקב"ה משפיע לאדם שפע רב, כפי שנאמר:

"הצדקה מנהגת כל גלגלי הרקיע, ועל ידה – נשפעין כל הברכות". 

צדקה - שבירת 'כלי' כדי לתת לך 'כלי' יותר גדול: אדם שנותן צדקה, יוצר 'כלי' לקבל שפע יותר גדול, איך יתכן הדבר?

נראה בעין שנתינת צדקה מחסירה מכספו של האדם, אבל, חיסור הממון הוא בגדר שבירת ה'כלי' - לשפע העכשווי הקיים:

ויצירת 'כלי' חדש יותר גדול - לשפע חדש יותר גדול מהקיים.

דווקא חיסור וצמצום הממון - יוצר 'כלי' שמכיל שפע גדול עצום ורב, והבן.

הקב"ה רוצה להשפיע לך שפע רב: לקב"ה יש תענוג מיוחד להשפיע לאדם שפע רב בזכות מצוות הצדקה, אומר רבי נתן: "כי כל מה שמשפיעים לו יותר, מתענג ה' יתברך יותר, ומשפיע לו יותר ויותר" (ליקוה"ל ריבית, ג'), ז"א, כמה שהקב"ה משפיע יותר שפע על האדם, הוא שמח להשפיע לו עוד יותר שפע.

לקב"ה יש תענוג ושעשוע גדול להשפיע לך עוד ועוד שפע..

ומי שיבין את הדברים - יטעם ויתענג ממתיקותם.

צדקה – מצילה ממוות ומכל מרעין בישין: בכח הצדקה להציל ולשמור את האדם, כפי שכתוב: "צדקה תציל ממוות" (משלי י), ואם ציינו שמצילה ממוות, ברור שהיא מצילה ממחלות ויסורין, בעיות וקשיים, כי הצדקה - שומרת על האדם מכל רע, ומביא לו שפע ברכות וישועות, אמן!

יהי רצון שיהיה לכלל ישראל שבוע טוב ומבורך, פרנסה ורפואה, שפע ברכות וישועות בחסד וברחמים, גאולת הפרט והכלל, אמן!