"בדידות מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן"

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

לפני מספר חודשים פורסם דו"ח עולמי המצביע על כך שכשליש מאוכלוסיית העולם סובל מעודף משקל ומאות מיליונים מתוכם אף סובלים מהשמנת יתר. על פי מומחים, הנתון המדאיג הזה מורה על מגפה של ממש בשל העובדה כי אותם אנשים עלולים להיחשף למחלות יותר מאדם רגיל וכי הסיכויים למוות בטרם עת גבוהים גם הם, אך כיום פורסם דו"ח מדאיג יותר, שמצביע על מחלה שאולי לא כל כך שמנו לב אליה.

האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה פרסמה אזהרה חמורה לפיה בדידות עלולה להיות המגפה הבאה שתגבה חיים רבים.
במצע משוקלל של מספר מחקרים שסקרו יחד מעל 4 מיליון בני אדם עלה כי בידוד חברתי ובדידות עשויים להגביר בלמעלה מ50% את הסיכון למוות בטרם עת. הממצאים הוצגו באחרונה בכנס השנתי ה-125 של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, שנערך בוושינגטון.

הפסיכולוגים אבחנו את ההבדל בין בדידות לבידוד חברתי, בכך שבדידות היא ניתוק רגשי שיכול להמצא אף בקרב אנשים המוקפים בחברים ובבני משפחה, ובידוד חברתי הוא מצבו של אדם המנותק מחברה. מחקרים שנעשו בנושא מצאו כי בדידות מגדילה את הסיכון לחלות באלצהיימר ובידוד חברתי עלול להפריע להחלמה ממחלות שונות ובהן מחלת הסרטן.

מחקרים נוספים הראו שמצבי בדידות אלו עשויים להוביל להתקפי לב ולדכאונות בגיל צעיר. מובילת המחקר, ד"ר ג'וליאן הולט-לנסטד אמרה כי "החיבור לאחרים בחברה נחשב לצורך אנושי בסיסי – והוא חיוני גם לשגשוג וגם להישרדות כשדוגמה הטובה ביותר לכך היא העובדה שתינוקות הגדלים ללא מגע אדם אינם מתפתחים כמו שאר בני גילם ובמקרים מסוימים אף לא שורדים זמן רב".

ד"ר ג'וליאן טוענת עוד, כי אנשים רבים נוטים לזלזל בבדידות, בעוד שהם מסתכלים בחומרה על השמנת יתר, על עישון ועל תזונה לקויה - אשר ידועים כמגבירים את הסיכון לתמותה. "כעת, כשהאוכלוסייה הבוגרת גדלה כל הזמן", היא אומרת. "ההשפעה של תופעות אלו (בדידות ובידוד חברתי) על בריאות הציבור רק צפויה להתעצם". היא מדגישה כי במדינות רבות ברחבי העולם כבר מבינים שהבדידות היא מגפה של ממש ואומרת: "האתגר שאנחנו ניצבים מולו עכשיו מחייב אותנו להבין מה אנחנו מתכוונים לעשות לגבי התופעה".

ד"ר הולט-לנסטד אומרת כי הדרך להילחם בתופעה המדאיגה הזו היא שהרשויות בכל מדינה יראו בה מגפה לכל דבר. בכנס היא קראה לרשויות להפנות משאבים נוספים לפיתוח יכולות חברתיות בקרב ילדים בבתי ספר, וקראה לרופאים לבדוק את המצב החברתי של מטופליהם, כחלק מהתשאול השגרתי. בנוסף, היא מדגישה שכפי שרובנו מתכוננים לפרישה מבחינה כלכלית, עלינו גם להיערך מבחינה חברתית, ולדאוג שיהיה מי שיעמוד לצדנו גם בתקופה זו.

הסיבה בעטיה התופעה מתרחבת בשנים האחרונות קשורה ללא ספק בחלקה לפחות לעובדה שאנחנו חיים בדור הנמצא זמן רב מול מסכים ומאבדים בכך את היכולת להתקשר עם האנשים שמסביבנו. אם נלמד להרים קצת יותר את העיניים מהצג נעשה טוב לסובבים אותנו ובוודאי גם לנו.