תוך מתיחת ביקורת נוקבת, השופטת ריבי למלשטריך-לטר מביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה קיבלה את עתירתה של חברת עג'י שירותי ביוב ושאיבות בע"מ נגד חברת החשמל וחברת אסיפון צפון (1990) בע"מ, וביטלה את החלטת חברת החשמל לבחור באסיפון כזוכה במכרז פומבי.
המכרז פורסם ב-2017 ועסק בפינוי אפר באמצעות מיכליות שאיבה. הוגשו שלוש הצעות – אחת של העותרת, אחת של אסיפון (המשיבה השנייה בהליך) ואחת של מציעה נוספת.
אסיפון זכתה בהיותה ההצעה עם המחיר הנמוך ביותר – נמוך בכ-25% מהצעתה של העותרת, הפרש של כרבע מיליון שקלים.
בהמשך להתכתבויות עם חברת החשמל שלא נשאו פרי, הגישה העותרת את עתירתה לבית המשפט, נגד חברת החשמל ונגד חברת אסיפון. העותרת יוצגה על ידי עו"ד משה אבקסיס.
בתמצית, טענתה המרכזית של העותרת היתה כי אסיפון לא עמדה בתנאי הסף של המכרז, ובהם הדרישה לשתי מיכליות בנפח של 13 קוב ומעלה, כיוון שהמיכליות שלה הן בנפחים קטנים יותר.
"תמוהה ולא מקצועית"
במהלך פסק דינה השופטת למלשטריך-לטר סקרה את השתלשלות האירועים, ההתכתבויות בין הצדדים, תנאי המכרז, רישיונות המיכליות של המשיבה, וטענות הצדדים.
בעיקרו של דבר, השופטת הפנתה לכך שהרישיון שהציגה אסיפון להוכחת היותה בעלים של מיכלית שנפחה הוא מעל 13 קוב לא היה בתוקף, שכן הוצג ללא הנספח שלו, אלא צורף לו נספח "סתמי" (כלשון השופטת) משנת 2003 שאיננו רלוונטי.
השופטת הוסיפה כי מדובר בדרישה מפורשת, ודי בכך כדי לקבוע שאסיפון לא עמדה בתנאי הסף של המכרז.
בהקשר זה השופטת דחתה את עמדת המשיבות והבהירה כי כאשר תנאי המכרז דורשים נפח מסוים, הכוונה היא לתעודה רשמית המעידה על כך, ולא ניתן לעקוף את דרישה זו על ידי הטענה שאת המיכלית ניתן למלא במים בכמות מסוימות – דרך שאותה הגדירה "תמוהה ולא מקצועית".
השופטת הבהירה כי "העובדה שאת המיכלית ניתן למלא במים בכמות מסוימת (ולשקול אותה לפני ואחרי), איננה מלמדת על כך שזו כמות הנפח המותרת מבחינה תחבורתית, ללא מגבלות שינוע, מה גם שחומרי התכולה הרלוונטיים, במקרה זה הם בין היתר, אבקת פחם, אבן גיר וגבס, אפר מרחף וכד' ולא מים".
השופטת הוסיפה כי הצטברו בפניה ראיות שביססו את העובדה שמיכליות המשיבה אינן מוגדרות כמיכליות שהנפח שלהן עולה על 13 מ"ק.
באופן כללי השופטת הדגישה שאמנם מדובר בהפרשים כספיים גדולים בין שתי ההצעות, אולם במכרזים ציבוריים עקרונות של שוויון והגינות, גוברים על עקרונות של יעילות כלכלית במקרה של התנגשות בין השיקולים.
בסיכום דבריה כתבה השופטת: "יש להיזהר ממצב של הגמשת תנאי הסף, על מנת שיתיישבו עם ההצעה הזולה יותר. וכי מה סברה חברת החשמל כשהוציאה את המכרז ובו דרישה לרישיון תקף של בעלות במיכלית שאיבה שנפחה מעל 13 מ"ק – שהיא פטורה מלבחון האם הוצג רישיון תקף כזה? האם למרות שלא הוצג רישיון תקף כזה, אפשר באותות, במופתים ובמבחני מים – ליצור יש מאין?"
בסיכומו של דבר נקבע כי זכייתה של חברת אסיפון פסולה, ועל חברת החשמל להפסיק את העסקתה תוך 10 ימים. המשיבות חויבו לשלם לעותרת הוצאות משפט בסך 30,000 שקל.
- ב"כ העותרת: עו"ד משה אבקסיס
- ב"כ המשיבה 1:עו"ד יהודה רוזנטל
- ב"כ המשיבה 2: עו"ד אורטל פינטו