בית המשפט העליון הורה היום (ראשון), פה אחד ובהרכב מורחב של שבעה שופטים, על ביטול של שתי החלטות ממשלה - בנוגע לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.
שתי החלטות הממשלה שבג"ץ ביטל הן; שינוי מנגנון הפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך לכך על פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת, עו"ד גלי בהרב-מיארה.
בית המשפט העליון קבע כי בהחלטה על שינוי מנגנון הפסקת הכהונה – שביטלה את חובת הממשלה להיוועץ בוועדה מקצועית-ציבורית כתנאי לפיטורי היועץ המשפטי לממשלה – נפלו פגמים הליכיים רבים המחייבים את בטלותה - ולכן הממשלה לא הייתה רשאית להחליט על פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה מכוח מנגנון הפסקת הכהונה החדש, מבלי לפנות קודם לכן לוועדה המקצועית-ציבורית.
לכן, בית המשפט פסק כי היועצת המשפטית לממשלה, תמשיך לכהן בתפקידה "על כל המשתמע מכך", כך על פי הפסק שפרסמו השופטים.
ברקע הדברים עומדת החלטת ממשלה 2274 מיום 20.8.2000 (להלן: החלטה 2274), שהתקבלה לפני כ-25 שנה בעקבות דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת דרכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה, בראשות נשיא בית המשפט העליון (בדימ') מאיר שמגר, שעמד בראש ועדת שמגר שקבעה את הנוהל.
ועדת שמגר התריעה מפני הסכנה הגלומה בריכוז סמכויות המינוי והפיטורים של היועץ המשפטי לממשלה בידי הדרג הפוליטי בלבד, והמליצה לקבוע חובת היוועצות בוועדה מקצועית-ציבורית, אשר תשמש "גורם מקצועי חיצוני" ותביא את המלצתה בפני הממשלה. החלטה 2274 אימצה עמדה זו, הסדירה את הרכב הוועדה המקצועית-ציבורית, וחייבה את הממשלה להיוועץ בה הן במינוי יועץ משפטי לממשלה והן בפיטוריו.
שתי החלטות הממשלה שבמוקד ההליכים הנוכחיים, חרגו מהמלצות ועדת שמגר וממנגנון הפסקת הכהונה שנקבע בהחלטה 2274. תחילה, בהחלטת ממשלה 3125 מיום 8.6.2025 בוטלה חובת ההיוועצות בוועדה המקצועית-ציבורית כתנאי להפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה, ובמקומה נקבע כי הממשלה תיוועץ בוועדת שרים פנימית – המורכבת מחברי ממשלה בלבד.
לאחר מכן, בהחלטת ממשלה 3306 מיום 4.8.2025, יישמה הממשלה באופן מיידי את המתווה החדש, והחליטה להפסיק לאלתר את כהונת היועצת המשפטית לממשלה המכהנת, עו"ד בהרב-מיארה. החלטה זו התקבלה בהתאם להמלצת ועדת השרים הפנימית, מבלי שקוימה היוועצות בוועדה המקצועית-ציבורית.
נגד שתי ההחלטות הוגשו שש עתירות, ובהן נטען כי ההחלטות לוקות בשורה של פגמים הליכיים ומהותיים המצדיקים את ביטולן. היועצת המשפטית לממשלה תמכה בעמדת העותרים וטענה כי יש להורות על בטלותן של שתי ההחלטות.
ממשלת ישראל, מצדה, לא הגישה תגובה מקדמית לעתירות (למרות האישור שניתן לה לקבלת ייצוג פרטי), ובהמשך לכך, ביום 1.9.2025 הוצא צו-על תנאי כמבוקש בעתירות. הממשלה אף לא הגישה תצהיר תשובה במועד, ואולם לאחר ארכה שניתנה לה לפנים משורת הדין, ביום 17.11.2025 הוגש לבסוף תצהיר תשובה קצר מטעמה. למרות זאת, אף נציג מטעם הממשלה לא התייצב לדיון שנקבע ליום 1.12.2025, ועל כן הוחלט כי פסק הדין יינתן על יסוד הכתובים בלבד.
בפסק הדין – שניתן מפי נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, בהסכמת כל יתר חברי ההרכב – הודגש כי כבר במסגרת הצו על-תנאי שניתן בעתירות הובהר במפורש, על דעת כלל שופטי ההרכב, כי לא הוצגו עד לאותו מועד טעמים המצדיקים סטייה ממנגנון הפסקת הכהונה שהומלץ על ידי ועדת שמגר ואומץ בהחלטה 2274. עוד צוין בפסק הדין כי תצהיר התשובה שהגישה הממשלה היה קצר ולקוני, חסר מענה מפורט לטענות שהועלו בעתירות, ולא הכיל כל נימוק שבכוחו לשנות את המסקנה הלכאורית כי נפל פגם בהחלטות. משכך, ובהתחשב בבחירת הממשלה שלא להתייצב לדיון בעל-פה, נקבע כי די במצב דברים זה כדי להפוך את הצו על-תנאי למוחלט.
לצד זאת, בית המשפט המשיך ועמד על פגמים הליכיים שנפלו בהליך אישורה של החלטת התיקון, וקבע כי די בהם כדי לחייב את בטלותה. בין היתר, נקבע כי ההחלטה אושרה בהליך בזק: ארבעה ימים בלבד לאחר פרסומה, מתוכם שני ימי עבודה; ללא עבודת מטה מסודרת; ללא תשתית עובדתית או משפטית הולמת; ללא היוועצות עם גורמי מקצוע; ומבלי שנבחנו חלופות אחרות. כל זאת, כך הודגש, בניגוד לעבודה המקצועית והממושכת שביצעה ועדת שמגר, ותוך סטייה חדה וניכרת ממסקנותיה, שלפיהן יש לקבוע מגבלות פורמליות על סמכות הממשלה בהליכי המינוי והפסקת הכהונה, כדי להבטיח שהיועץ המשפטי לממשלה יפעל כגורם מקצועי ובלתי תלוי, שאינו כפוף למרוּת הממשלה בביצוע תפקידו. עוד הוסיף בית המשפט כי אין להתעלם מכך שהשינוי במנגנון הפסקת הכהונה נעשה בדיעבד – לאחר שהממשלה כבר הצהירה בפומבי על רצונה להביא לסיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה המכהנת – וזאת בהמשך לחוסר שביעות רצונה של הממשלה ממועמדים שנבחנו לוועדה המקצועית-ציבורית, ומתוך ניסיון להתגבר על "מכשול" לכאורי זה.
על יסוד קביעות אלה, הוסיף בית המשפט כי משעה שהחלטת התיקון בטלה – ומשכך אין תוקף חוקי למנגנון הפסקת הכהונה שנקבע בה – מאליה מתבקשת המסקנה כי לא היה ביכולתה של הממשלה לדון ולהחליט על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה בדרך שנקבעה בהחלטת התיקון, מבלי להיוועץ בוועדה המקצועית-ציבורית. מטעם זה לבד נקבע כי דינה של החלטת הפיטורים בטלות. זאת, כך צוין, מבלי לגרוע מכך שגם בהליך קבלתה ניכרים פגמים עצמאיים נוספים.
לבסוף, בית המשפט נדרש לבקשות לפי פקודת בזיון בית המשפט שהוגשו במסגרת ההליך, בטענה להפרות שונות של צו הביניים שהורה על הקפאת החלטת הפיטורים. בית המשפט ציין כי העולה מן הבקשות מעורר אי-נחת רבה, והדגיש כי שלטון החוק חל על כל אדם, ובכלל זה על רשויות המדינה ואורגניה. על רקע זה הבהיר בית המשפט כי תוצאתו של פסק הדין ברורה: היועצת המשפטית לממשלה מוסיפה לכהן בתפקידה כדין; החלטת הפיטורים בטלה; וכל פעולה חד-צדדית שיש בה כדי לשנות ממעמדה, מסמכויותיה או מדרכי עבודתה של היועצת בזיקה להחלטת הפיטורים, אינה עולה בקנה אחד עם פסק הדין.
0 תגובות