עד לפני כאלפיים שנה, חלק מרכזי בחיי היהדות היה הקרבת הקרבנות בבית המקדש. זו הייתה הדרך לקיים את רצונו של הבורא, לכפר על חטאים או סתם לומר תודה.
זה תמוה: אלוקים זקוק לריח הבשר החרוך העולה באש? למה דווקא העלאת קרבנות באש היא דרך החיבור האולטימטיבית שלנו עם הבורא?
וגם: מה משמעות הקרבת הקרבנות בזמן בו אין לנו לא קרבן, לא מזבח ולא בית מקדש? האם יש דרך להקריב גם כיום?
הרב יחיאל קוצר בשיעור לפרשת פנחס במבט מעמיק למשמעותו של הקרבן, שמעניק לנו את היכולת גם כיום, בהיעדר בית מקדש, להקריב, להתקרב ולהתחבר אל הבורא בכל יום מחדש.
צפו בשיעור.
0 תגובות