פסיקה חריגה ותקדימית שניתנה על ידי בית הדין התורני מלמדת, כי לפעמים דווקא המסורת העתיקה יכולה להציג חידושים מהפכניים. א', בשנות ה-40 לחייה, היא מהראשונים שחוו על בשרם את יתרונות קודקס החוקים האלטרנטיבי - מבית מדרשו של "המכון לחקיקה הלכתית", פרויקט לאומי-היסטורי המרכז את כל דיני התורה בצורה מודרנית.
א' וד', זוג עולים חדשים מאיזור המרכז, נישאו לפני כעשור. לפני ארבע שנים עבר ד' התקף לב חמור, ניזוק מוחית - ותפקודו נפגע באופן בלתי הפיך. בשל מצבו הוגדר ד' על ידי בית המשפט כ"חסוי", דהיינו אדם שאינו יכול לדאוג לענייניו - וא' אשתו מונתה לאפוטרופוס שלו.
לאחר שנים של טיפול מסור בבעלה ולאחר לבטים רבים, החליטה א' כי היא רוצה לבנות את חייה מחדש. כשפנתה לעורך דין נתקלה בבעיה משפטית סבוכה: הגירושין, כמו כל אקט משפטי רצוני, דורש את צלילות דעתם של הצדדים. מכיוון שד' אינו כשיר משפטית לקבל החלטות, א' יכולה - כאפוטרופוס שלו - לעשות כן. אך מכיוון שהיא צד בתהליך, יש כאן ניגוד אינטרסים. יתר על כן, גם אם א' תבקש כי ימונה לד' אפוטרופוס אחר (תהליך ארוך ומסורבל), הרי שהבקשה לקבלת גט תידחה בשל היותו חסוי.
במילים אחרות: התשובה שקיבלה א' היא "אי אפשר. עליך להישאר נשואה לד'".
פיתרון הלכתי
בצר לה חיפשה א' פיתרון, והגיעה לעו"ד שלום אטלי. זה פנה בשמה לבית הדין הרבני, אך קיבל תשובה זהה - "כמערכת ממלכתית, איננו יכולים לתת לה גט".
אטלי, מומחה בדיני אישות ואוטוריטה מקצועית במשפט העברי, מצא פיתרון יצירתי: הוא פנה לדיינים הפוסקים על פי דין תורה, על-מנת שיבחנו את הסוגיה ברוח ההלכה. אלו פסקו שגם אם ד' מוגדר כחסוי ע"י החוק האזרחי, הוא אינו חסוי עפ"י דין תורה - ומשכך, א' רשאית לקבל גט.
בסופו של יום הצליח עו"ד אטלי "לעקוף את החוק", יצר מצב נדיר בו חסוי מתגרש - והחזיר לא' את שארית חייה.
"סיפור זה ממחיש יותר מכל את חשיבותו של הקמת בית משפט תורני לענייני משפחה", אומרים גורמים בבית המשפט התורנית.
בית משפט זה הוא פרי יצירתו של "המכון לחקיקה הלכתית", פרויקט לאומי-היסטורי המרכז את כל דיני התורה בצורה מודרנית. המכון, אשר הוקם במטרה לתרגם את קודקס החוקים האזרחי לשפת המשפט העברי, מאפשר לעורכי דין, רבנים, דיינים ואף לציבור הרחב לבחון, לצד כל סעיף וסעיף בחוק האזרחי, גם את עמדת ההלכה בנושא.
במכון יושבים תלמידי חכמים בעלי כושר דיינות, לצד משפטנים בעלי רקע במשפט התורני. תלמידי החכמים מנסחים, בסיוע המשפטנים, את חוקי המדינה על פי ההלכה - תוך הקפדה על שפה זהה לזו של החוק הישראלי, על-מנת לאפשר גם למי שאינו דתי להבין את החוק "המתורגם".
המכון מספק מענה לצורך שנולד בעקבות הפגיעה המתמשכת בכוחם של בתי הדין הרבניים: ועדה שהקים שר המשפטים נאמן על-מנת לבחון את בעיית 'מרוץ הסמכויות' בין בתי דין רבניים לבתי משפט לענייני משפחה, ממליצה לרוקן מתוכן את מערכת בתי הדין הרבניים - ומשלימה בזאת הליך, שנמשך מזה 60 שנה, ההופך את בתי הדין הרבניים מערכאות שיפוט למשרד ממשלתי לרישום גירושין.
בית המשפט התורני הוקם בשלב ראשון בשלושה מקומות בארץ: ירושלים, תל אביב וכפר-סבא. הוא ידון בכל העניינים הקשורים לדיני משפחה, יציע הליך מהיר יותר מזה של ביהמ"ש האזרחי לענייני משפחה - ויאפשר לסיים במהירות גם את סידור הגט בין בני הזוג.
לצד בתי המשפט התורניים, צפויה להיפתח בספטמבר הקרוב "המכללה להכשרת פרקליטים תורניים" - מכללה המכשירה עורכי דין ובעלי רקע תורני לייצוג וליווי בבתי הדין התורניים לממונות. המכללה, אשר הוקמה בקמפוס מפואר בירושלים, בחסות המכון לחקיקה הלכתית, תשים דגש על התנסות וכלים מעשיים ותכשיר את תלמידיה לייצג בבתי דין לממונות בארץ ובחו"ל.
א' - אשר בזכות המשפט התורני קיבלה את חייה בחזרה - מכירה כעת, ללא ספק, בערכו ובחשיבות קיומו לצד החוק האזרחי.