ליל ט' באב, יום חורבן בית המקדש, הרב הראשי הרב ישראל מאיר לאו משוחח עם כיכר השבת על החורבן ועל משמעותו של יום.
"יש לי הרושם שחלק גדול מהציבור הישראלי מנותק מהנושא של תשעה באב.
"כל חמשת האירועים שאירעו לאבותינו בתשעה באב בבחינת מגלגלין חובה ליום חייב", אומר הרב לאו. "זה התחיל עוד מסיפור המרגלים מקדש ברנע שהבכיה לחינם הפכה לא עלינו לבכיה לדורות ונוספו עוד מאורעות רבים אחרי החמשה המנוים במשנה, כמו גירוש ספרד שהתחיל למעשה בז' באב והגיע לשיאו בתשעה באב.
"לדאבוני, הציבור הרחב בארץ מתנתק ואומר - 'משהו שקרה לפני אלפיים שנה, ובינתיים היו כל כך הרבה התרחשויות וצרות צרורות ושואה'.
"באמת, זה חומר למחשבה מאוד מעניין היום. כשהגמרא ביומא דף ט אומרת - בית ראשון חרב מפני עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים - שלוש עבירות נוראות שעליהן נאמר יהרג ואל יעבור, והנה כעבור שבעים שנה כפי שהזכרנו הבית השני עמד על תילו, לא בתפארתו של הבית הראשון אבל בית המקדש עם עבודה, כהנים לויים וישראל במעמדם, הכל פעל.
"הספיקו לנו שבעים שנה כדי למרק שלוש עבירות נוראות כאלה.
"אין כמעט חוג כולל ביהדות הנאמנה, אצל היהודים שומרי תורה ומצוות, שאיננו מפולג לסיעות ולתת-סיעות ולכיתות כאלה ואחרות. כאשר יהודי מתפלל הוא מבקש לפחות שלוש פעמים ביום, יהי רצון מלפניך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. חייב לעשות משהו כדי לסייע בהגשמת משאלת לב זו. הסיוע הוא להרבות אהבת אחים אהבת ישראל לצד אהבה לתורה יראת שמים נכונה וכל מידה נכונה כדי לקרב את קץ הגאולה שיבוא אחר".
0 תגובות