ראש השנה הוא יום המשפט לכל באי עולם, והוא גם יום הדין על כל צרכי האדם, הגשמיים והרוחניים.
ראש השנה הוא גם היום השישי לבריאה ויום בריאת האדם. ליום זה השפעה עצומה על כל השנה כולה בכל הקשור לחיים, פרנסה ולילדים ולנחת מהם. בראש השנה אנו מניחים את היסוד של השנה החדשה, וזה הזמן לתקן את המעשים הרעים מאשתקד, להניח יסוד חדש ויציב לשנה החדשה ואז לקבוע יסודות ויתדות לשנה יציבה.
אולם כל זה מתחיל עם בוא הסתיו, שהרוחות שמנשבות מביאות איתן שינויים. עלינו לדעת שההתחלה החדשה היא בכך שאנו משנים את עצמנו בפנימיות ולא רק למראית עין. זה אומר לכבד יותר את הזולת ולבקש סליחה ומחילה מכולם, וכמובן להיטיב את דרכנו בין אדם למקום-לאלוקים.
אחת הסגולות לפרנסה טובה בשנה החדשה, היא לכבד את האישה, שחס ושלום לא תוריד דמעה ולא תיעצב בגללנו. על 'ראש השנה' אומרים חז"ל: אם בראש השנה לבו של היהודי חם ומלא התלהבות, הרי כל השנה תהיה גם היא מלאה חמימות בכל. בתפילת ראש השנה אנו אומרים: 'כתבנו בספר פרנסה וכלכלה', אנו מבקשים מריבונו של עולם, תן לנו את האפשרות שנוכל להישאר עם שני הדברים: עם ה'ספר', ועם ה'פרנסה'.
שלא נהיה שקועים בדאגות הפרנסה, עד כדי כך, שלא תהיה לנו שהות ומנוחה ללמוד ולעיין בספר. מצד שני אנו מבקשים, שלא נצטרך לשבת ולעיין בספר כתוצאה מחוסר מעש ומחוסר פרנסה, אנו רוצים גם פרנסה וגם ספר. באמירת 'שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה', נכוון לכך ששנה טובה בלבד אינה מספיקה, משום שאפילו על דבר רע חייבים אנו לומר: 'גם זו לטובה', על כן אנו מבקשים שתהיה השנה גם 'מתוקה', שנחוש ונראה שהיא טובה באמת.