השבת נקרא את פרשת "האזינו", שבת שובה, התחנה האחרונה שלנו רגע לפני יום הכיפורים, היום המקודש ביותר בשנה.
כולנו יודעים שיום הכיפורים מכפר על מה שבינינו לבין שמיים, אבל את מה ששברנו בין אדם לחברו – שום צום לא ירפא, עד שלא נביט בעיניים, נפייס, ונבקש סליחה אמיתית.
שלמה המלך, החכם באדם, שלח אותנו בספר משלי לשיעור מאלף: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם". הנמלה הרי חיה חודשים ספורים בלבד, וכל מה שהיא צריכה לקיומה הוא גרגיר או שניים, ובכל זאת היא ממשיכה לעמול ולאגור תבואה שיכולה להספיק לשנים ארוכות, מתוך אמונה פשוטה ותקווה שעוד יאריכו ימיה.
זהו בדיוק המסר לימים האלה: לא לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות חשבונות של מינימום. ללכת ולאסוף עוד חסד, עוד מעשה טוב ועוד סליחה, כל עוד הנר דולק ויש בנו כוח.
שנזכה כולנו לחתימה טובה, לבריאות, לפרנסה ולשנה שכולה טוב.
0 תגובות