רבינו אליעזר בר שם טוב פאפו זצ"ל היה מרבני העיר שאראי (סרייבו) שבבוסניה, שם נודע כמרביץ תורה מופלג ומזכה הרבים. לא הרבה ידוע על ימי ילדותו ועל חייו בכלל. בהקדמתו לספרו 'משק ביתי' הוא כותב כי לא זכה לבנים זכרים והצטער על כך כל ימיו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
באחרית ימיו עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת 'שבט אחים' לעולי בוסנייה שהוקמה באותם הימים בביתו של הגאון רבי אהרן עזריאל. לאחר מכן עסק בתורת הנסתר בישיבת בית-אל יחד עם עמיתו בתורה רבי יהודה פאפו בן הגאון פלא יועץ. רבינו נפטר ב-ו' אייר תרנ"ח ונקבר בירושלים למרגלות הר הזיתים.
למרות השם הזהה, לא מדובר בבעל הפלא יועץ שאף שמו היה 'אליעזר פאפו'. ראיות לכך יש ממה שכתב בספריו כמה פעמים 'וראיתי בספר פלא יועץ' או שכתב אף מפורש 'וראיתי בספר אורות אילים להרב אליעזר פאפו שכתב...' (דמשק אליעזר מערכת א, אברהם) כך שניכר כי זהו מחבר אחר. שם המשפחה 'פאפו' היה נודע בבוסניה ומשמעותו היא "אב" או "סב", יתכן כי היה בניהם קשר משפחתי אך לא נמצאה ראייה לכך.
חיבוריו
רבינו חיבר חיבורים רבים, כאשר רובם נכתבו בלשון המדוברת באותו המקום -'לאדינו'. בין חיבוריו נמנים הספרים:
- דמשק אליעזר על או"ח תר"כ
- דמשק אליעזר על יו"ד ח"א תרכ"ז
- דמשק אליעזר על יו"ד ח"ב ירושלים תרמ"ד
- ספר משק ביתי (מליקוטי שבת קודש) תרל"ב
- דמשק אליעזר לקוטים מחיבוריו מערכות וליקוטי פסקים על או"ח ויו"ד ירושלים תרנ"ב
- אפי זוטרי על הלכות פסח דינים המסודרים לפי מערכות לראשונה במקור בלדיאנו ואחר כך תורגם ללשון הקודש על ידי רבינו והודפס בשנית בשנת תרל"ה
על הספר
החיבור "דמשק אליעזר" הודפס לראשונה בשנת תרנ"ב ובמהדורה שניה בירושלים בשנת תשל"ו ולאחריה במהדורה חדשה ומוגהת בשנת תשע"ז על ידי מכון 'גנזי המלך'.
הספר בנוי על סדר א-ב ומכיל מערכות במוסר ואגדה, הלכות וטעמי המצוות ודקדוקים בתפילה. החיבור כולל ליקוטים מדברי רבותינו ראשונים ואחרונים וכל כתוב בשפה ברורה ונעימה.
מתורתו
אמן - שכר ברכה עשרה זהובים
כותב רבינו (מערכת א ערך אמן, אות יז) שמה שאמרו בגמרא (חולין פז ע"א) דשכר מצווה עשרה זהובים, הוא גם על מי שמקיים את מה שנרמז במילה 'צדי"ק', שזה תשעים אמנים (צ), ארבע קדושות (ד) עשרה קדישים (י) ומאה ברכות (ק) כך שהם יחד שני אלפים וארבעים זהובים בכל יום לפחות. ומוסיף רבינו דגם באמן שבקדישים נוטל אדם בשכרו עשרה זהובים על כל אמן ואמן, דלא יגרע אמן דקדיש מאמן דברכות. ומוסיף רבינו בדברי תנחומים לליבות נשברים של עניי ישראל שעליהם לדעת כי אין לעני לומר 'מה אני בעולם הזה, יום הולך ויום בא ואין בידי שום מצוה ולא שום צדקה עקב חסרון ממון שיש בי', אלא 'דע לך אחי חביבי העני, כי אין אדם מישראל, יחד עשיר ואביון, שאינם שוים בכל יום מאור בוקר עד הלילה...ובכל יום שאתה חי בעולם הזה הרי אתה מרויח שני אלפים וחמש מאות וארבעים זהובים כנזכר לעיל...ושים בליבך שצער העניות הוא מעט בערך השכר שאתה מרויח בכל יום שאתה חי בעולם הזה".
אכילה - שיהיה אוכל לבריאות גופו
כותב רבינו (מערכת א' ערך אכילה אות מח) שכשאוכל האדם יאמר בפא מלא "אין אני אוכל להנאת גופי, רק לבריאות הגוף לעבודת בוראי". ובזה הדיבור בורא מלאך חדש ומסלק הס"מ (סטרא אחרא).
דגים - מצוות אכילתן בשבת
כותב רבינו (מערכת ד' ערך דגים אות יג) כי מי שאינו אוכל דגים בשבת יבוא על כך בגלגול, ומקור הדברים מכף החיים פלאג'י (סימן לו אות נו). ואם לא יכול האדם לקנות דגים גדולים יקנה קטנים. ואדרבה, טוב יותר לקנות דגים קטנים שכיון שיש יותר דגים באותה הכמות (דרך משל, עשרה דגים קטנים שקולים לדג אחד גדול) יותר יתכן שיזכה לתקן ניצוצות קדושה המגולגלים בדגים. אך מי שאין ידו משגת, וודאי הוא שלא יבוא הקב"ה בטרונייא עם בריותיו ולא יתבע על כך.
חלומות - כולם הולכים אחר הפה
רבינו מפרש (מערכת ח ערך חלום אות ו) כי מה שנאמר בגמרא (ברכות נה ע"ב) "כל החלומות הולכין אחר הפה" פירושו הוא גבי מאכל, שאם אוכל מאכלים גסים יהיו חלומותיו גסים ואם אוכל מאכלים דקים יראה בחלומו דברים דקיים אלוהיים כאילו באו אליו בנבואה.
לבנה - סגולה לאדם שימצא זיווגו
כותב רבינו (מערכת ל' ערך לבנה אות ה) שברכת הלבנה בכוונה יש בה סגולה שימצא האדם את זיווגו. וסימן לדבר לבנ"ה נוטריקון בתולה נישאת ליום הרביעי. ומקורו מספר המידות (ערך חיתון אות ב).
קולמוס - כיצד לנסותו
כותב רבינו (מערכת ק' ערך קולמוס אות יז) כי הרוצה לנסות הקולמוס (לכתוב כתיבה שאינה של קיימא רק בכדי לראות שכותב הקולמוס (העט) בצורה טובה) יכתוב שם עמלק או שם המן וזרש וכך כשימחק מה שכתב או ישליכו לאשפה יקיים מצוות עש של 'מחה תמחה את זכר עמלק', וכתב שמקור הדברים הם מהגאון הרב עשל.
רחיצה - מה טעם רוחצין בחמין בערב שבת
כותב רבינו (מערכת ר' ערך רחיצה אות ד) שהטעם שרוחצין בחמין דווקא בערב שבת הוא משום שזהו כדוגמת הטבילה שמטבילים את הנשמה בנהר דינור להסיר ממנה כתמי העונות, כך על ידי רחיצה זו בערב שבת יוסר מעל האדם כתמי עונותיו. והוסיף בשם האר"י שברחיצה יכוון להבריח הרע והזוהמא ורוח הטומאה השורה על הגוף.
שהחיינו - טעם שלא מברכים ברכה זו על הריח החדש
כותב רבינו (מערכת ש' ערך שהחיינו אות כו) הטעם שאין מברכין שהחיינו על ברכת הריח הוא משום שאין הגוף נהנה מהריח אלא הנשמה, והנשמה לעולם קיימת ולא שייך בה שהחיינו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
שכר פסיעות - לא שייך בתלמיד חכם
כותב רבינו (מערכת ש' ערך שכר פסיעות אות כח) כי שכר פסיעות הוא לעם הארץ, אך תלמיד חכם מוטב שיהיה בית מדרשו סמוך לביתו כדי שלא ילך בדרך רחוקה ויבטל מתלמודו, ומקור הדברים מר' דוד פארדו בספר 'ספרי דבי רב' (פרשת ראה דף רכד ע"ג).
0 תגובות