כדורים שורקים מעל הראש. מכוניות מתפוצצות. אנשים נופלים. ובתוך תא שירותים כימי פתוח למחצה, בחור בן 24 עם קעקועים על הזרועות לוחש נדר שישנה את חייו: "אם תחזיר אותי הביתה, אהיה הילד הכי טוב שלך".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
זה היה בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, במסיבת נובה ליד קיבוץ רעים. שמו: ברק ניקסון, לוחם גולני לשעבר. פחות מ־24 שעות אחרי הוא כבר יושב אצל הרב שלמה עופר. היום הוא לומד בישיבה במאה שערים.
ציר הזמן
17.9.2023 - ראש השנה תשפ"ד: ברק ניקסון, מתחיל לשמור שבת לראשונה."אמרו לי: מי ששומר את ראש השנה כאילו שמר את כל השבתות, רצתי לנסות".
6.10.2023 - ערב שמחת תורה: ברק מספר שקיבל מכתב אהבה בבית הכנסת מה', ולמרות זאת יצא למסיבה. "קיבלתי מכתב מהקדוש ברוך הוא, ספר תורה. יצאתי למסיבה, ועל זה אני עושה תשובה".
7.10.2023 - 06:29 בבוקר - שמחת תורה: המתקפה בנובה. "שרדתי 16 שעות זוועה. מתוכן 8.5 שעות הייתי נעול בתא שירותים כימי פתוח למחצה".
8.10.2023 - 09:00 יום ראשון, יום אחרי הטבח, אצל הרב שלמה עופר: אמרתי לרב: "מה אני ארוויח? את הקדוש ברוך הוא ארוויח. נפתחו לי העיניים.
היום: לומד במאה שערים.
הנדר בתא: 16 שעות בין חיים למוות - ה' שומר עליי בפינצטה
יריות מכל הכיוונים. מחבלים בכל מקום. ידיים, רגליים וראשים באוויר. מכוניות עולות באש, בקבוקי תבערה ורימונים. ברק ניקסון לוחש: תקשיב, בורא עולם. אם אני חוזר לאימא ולאבא, אני הילד הכי טוב שלך. הוא מתאר מיגון לא טבעי. הכדורים לא פוגעים. הוא שוכב בתא כימי, הדלת נשארת פתוחה והוא מרגיש שבורא עולם סוגר אותה. "ידעתי שכולם מתים על קידוש השם. אני הולך לחיות על קידוש השם".
הוא נע בין נקודות מסתור, שוכב מתחת לגופות, רואה את רכבו מתפוצץ דקות אחרי שיצא ממנו וחוזר אל התא. "בכל מקום שהוזזתי אליו אנשים ניצלו. במקומות שמהם הורחקתי התברר אחר כך שיש נרצחים. הבנתי שהקדוש ברוך הוא מזיז אותי בפינצטה".
בגולני לא אמרתי תודה
ניקסון שירת בגולני, ראה שבעה הרוגים מול העיניים באירועים שונים. רימון נפל בינו לבין חבר ולא התפוצץ. יוסי עבדו שאל אותו, ואז... לא אמרת תודה?
"אז לא אמרתי תודה", הוא משיב, "בנובה הבנתי שזה מהשם, ומאז אני אומר תודה כל בוקר".
00:30 בלילה, יום אחרי הטבח. הוא בבית. אמא מכניסה אותו לחדר. "אתה בחיים, תודה לבורא עולם".
ברק יושב מול המראה: "תקשיב, הקדוש ברוך הוא, החזרת אותי לאמא ולאבא. מכאן אני הילד הכי טוב שלך.
08:00 בבוקר. הוא נצמד לקיר, מתעטף בציצית ובוכה.
הבטחתי, איך מקיימים? מתחילים מ'תודה'.
ב־09:00 בבוקר שלמחרת הוא כבר אצל הרב. מנשק את היד ושואל מה מפסיד ומה מרוויח. "את מי אני ארוויח? את הקדוש ברוך הוא ארוויח. נפתחו לי העיניים. מאז כל צעד בשאלה לרב וכל צעד בהכרת הטוב".
הפעם הראשונה בגמרא
הוא פותח דף ולא מבין. קובייה באמצע וקובייה בצד. ארמית. הוא לא סיים כיתה י״ב. "היה לי חלישות הדעת, עמדתי ומחאתי כפיים ללומדים, שבע או שמונה שעות ביום. מוסרים נפש".
משם בנה מדרגות: להתחיל עם חובת הלבבות, פלא יועץ והשתפכות הנפש. חברותא, לאט, בלי תירוצים. אסור להתייאש. ההתרחקות היא לפעמים ההתקרבות הגדולה.
באותו רגע, ברק מספר: "התאוות נרצחו לי מול העיניים. סמים נגמרים. מסיבות נגמרות. רכבים מתפוצצים. התורה נצחית". הוא מודה שהניח תפילין קודם מתוך הרגל, בלי תודה ובלי לב. מתוך הרגל. היום כל שניה זה רק ה', רק בשבילו. "נכון החיים כאן מורכבים, אבל אין רע יורד משמיים. אני לא מפחד מעונש. אני מפחד לאכזב אותו. לאט לאט עוד שורה עוד דף ועוד חצי דף".
כשנשאל ניקסון על המחיר של החזרה בתשובה, הוא מודה: "המסלול אינו סטרילי. חברים שהתרחקו. לילות בלי שינה ופלאשבקים. אבל במקום לברוח מהזיכרון הפכתי אותו למקור כוח. כל פעם שאני רוצה לוותר אני שואל למה הוא הציל אותי".
ובכל זאת הוא מדגיש: "אני לא על כדורים ולא אצל פסיכיאטרים. זה רק תורה. 'השלך על ה' יהבך' ו'עבדו את ה' בשמחה'".
כשנשאל למה דווקא הוא ניצל, ניקסון משיב: "אני לא יודע. זה לא כי אני טוב מהם. אולי כי יש לי תפקיד, להעיד ולחזק. אני חי בזכותם".
ניקסון נשאל על החברים שנרצחו, ונזכר בגעגוע: "הם במקום הכי טוב בעולם, בגן עדן. יושבים עם הבעל שם טוב ורבי נחמן. אני קטן לעומתם. עובד קשה כדי אולי להגיע לאן שהם הגיעו".
הוא מביע הערצה למשפחות החטופים, הם נושאים ייסורים של עם ישראל. בזכותם אנשים נולדים, מקבלים פרנסה ובתים".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
איך ההורים והמשפחה קיבלו את ההתחקות, שאלנו. "ההורים אמרו לא משנה מה, העיקר שאתה בחיים. מאז הם מתחזקים יחד איתי. מכבים טלוויזיה, מכינים שבת מוקדם, מקבלים שבת. שומרים שבת בגללי. היום אני לומד גמרא ומשנה, חובת הלבבות, פלא יועץ".
קרדיטים
- תחקיר והגשה: יוסי עבדו
- עיצוב אולפן ועריכה גרפית: ידידיה כהן
- במאי והפקה: אבי לודמיר
0 תגובות