

1. ביום הזה יכפר עליכם...
הרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ זי"ע הביא בספרו "שפתי צדיק" - שהרה"ק רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר זי"ע היה רגיל לברך את החסידים בל"ג בעומר "שיתקבלו תפילותיהם לרצון בשמים". וביאר את כוונתו - שכמו במוצאי יום הכיפורים רגילים כולם לברך כן איש את רעהו, כי תמיד קשה שיתקבלו התפילות, כדכתיב (ישעיה נט, ב) "עוונותיכם היו מבדילים וגו", ולכן כאשר יום הכיפורים מכפר תחול הברכה שיתקבלו כל התפילות לרחמים ולרצון לפני אדון כל.
והנה התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי אמר (סוכה מה:) יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין. וכן מדי שנה בשנה ביומא דהילולא דיליה הוא אומר כן בשמים, ועל ידי זה מתכפרים כל עונותיהם של בני ישראל, וכך יכולים כל תפילותיהם להתקבל בשמים ממעל. ולכן המנהג נמי לשמוח ביום זה, כדאיתא (תענית כו:) לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וחמשה עשר באב. ומפרשי ליה התם בגמרא (שם ל:) יום הכיפורים דיום סליחה ומחילה. הרי שביום שנמחל לאדם כל עונותיו צריך לשמוח, הכי נמי יום ל"ג בעומר שרשב"י פוטר בהאי יומא קדישא את כל העולם כולו מן הדין, שפיר הווי מן העניין לשמוח שמחה גדולה ביום נשגב זה ("מפי ספרים וסופרים" ח"ג עמ' קטו)
2. כיום כיפורים
פעם אחת דיבר מרן הרה"ק השר שלום מבעלזא זי"ע על אודות יום ל"ג בעומר שהוא יום גדול. באמצע הדברים התבטא בנו הרה"צ רבי זונדל זצ"ל: אני יודע. אמר לו אביו מרן מהר"ש זי"ע, שיאמר לו מה הוא יודע אודות יום זה. נענה ואמר שיום ל"ג בעומר הוא כמו יום הכיפורים. אמר לו אביו: יפה כיוונת… (כ"ק מרן אדמו"ר מפשעווארסק זצ"ל "י"ג אורות" ח"ב בעלזא עמ' רנ)
3. אות הקשת לא נראה...
מובא בשם הרה"ק רבי מנחם מנדיל מרימנוב זי"ע שאמר הטעם שנהגו לצאת בל"ג בעומר עם קשתות בידם - שכן מצינו שאמרו חז"ל שכל ימיו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה קשת בענן בשמים, היינו שזכותו הייתה גדולה להגן על כל העולם כולו מפני הפורענויות, ולא היה צריך העולם לראות את הקשת לבלתי היות המים למבול על הארץ, ועכשיו
שרשב"י נסתלק שוב אנו מתייראים מפני עוונות הדור, שאלמלא אות הברית של הקשת כבר היה העולם מתמוטט רח"ל. ("טעמי המנהגים" ל"ג בעומר)
4. לוו עלי...
שמעתי בשם מרן הרה"ק רבי שלומק'ה מזוועהיל זי"ע - אהא דאמרו חז"ל (ביצה טו:) תני רב תחליפא אחוה דרבנא חוזאה - כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה וכו' חוץ מהוצאות שבתות והוצאות ימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה, שאם פוחת פוחתין לו, ואם הוסיף מוסיפין לו, עיי"ש. הוסיף על זה מרן הרה"ק מזוועהיל זי"ע - "וחוץ מהוצאות נסיעה למירון"… ("תפארת בנים" עמ' שצו)
5. הדלקה עושה מצוה
מרן הרה"ק רבי ישראל מרוזין זי"ע רכש בעזרת הרבנים מעיה"ק צפת תובב"א בכסף מלא, את זכות ההדלקה לקניין עולם, דבר שעבר בירושה לזרעו אחריו. רבינו אדמו"ר הזקן מסאדיגורא זי"ע התבטא פעם: "רבבות נשמות בני ישראל באים על תיקונם על ידי הדלקה זו, שנעשית לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי…" ("נר ישראל" ח"ב עמ' פא)


6. תרעין פתיחין
איתא בספה"ק "בית אהרן" – "מה הקב"ה לכל אף רבי שמעון בר יוחאי לכל". יש לומר, "וייזט אויס לכל, סאיז אויף אלע סגולות, מען קען אלעס פויעלן"... [נראה הכוונה, "אף רבי שמעון לכל", פירוש, לכל הסגולות, היינו שאצל רבי שמעון בר יוחאי אפשר לפעול בשביל הכל]. (כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב זצוק"ל "דברות קודש" ל"ג בעומר תשנ"ט)
7. פעסר אהבה טרערן...
פעם אחת - בימי ביקורו באתרא קדישא מירון - סיפר בקדשו כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק בעל "דברי יואל" זי"ע מסאטמר, ובתוך דבריו אמר, "פעסער אהבה טרערן זענען דארט פארגאסן געווארן"... [חביות של דמעות אהבה נשפכו במקום קדוש זה]. אח"כ המשיך לספר מאנשי תימן בארץ הקודש, מה גדלה אהבתם וחביבותם לעלות מירונה ליומא דהילולא של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי, עד כדי כך שהיו מתחילים לילך למירון עוד באמצע החורף יחד עם בני משפחתם, וחגגו את חג הפסח באמצע הדרך.("זמירות דברי יואל" סי' שסד אות ג)
8. בר מצווה
בשם מרן ה"לב שמחה": "מה שנקרא ר' שמעון בפי העולם 'בר יוחאי' ולא 'בן יוחאי' כפי שמוזכר שמו ברוב הש"ס. י"ל, שזה מאותו טעם שאומרים 'בר מצוה' ולא 'בן מצוה', כי 'בר' הוא לשון חוץ 'מלבר'. שכשנעשה בר מצוה הריהו יוצא מעצמיותו ומצטרף לכלל ישראל, למניין ולדין ערבות. שמאותו יום והלאה הריהו שייך לכלל. על דרך זה י"ל שרשב"י נקרא 'בר יוחאי' כיון שהקדיש עצמו לכלל.
9. אשריך וטוב לך
מרן האמרי חיים זצ”ל אמר: כזאת הייתה מדרגתו של התנא הק' רבי שמעון בר יוחאי זי"ע, עליו נאמר "בר יוחאי נמשחת אשריך", נתברכת במידה כזו, שתמיד בכל מצב, היה "אשריך" וטוב לך.
10. חתונה אצל רשב"י
חסידים אמרו - יודעים אתם את ההבדל בין מירון של ראש השנה למירון של ל"ג בעומר – הבה ואומר לכם: כאשר הגביר יושב בביתו ואדם נצרך בא להתדפק על דלתו, הרי שהגביר יושב ומברר על פרטי הבקשה, רק אם זו מוצאת חן בעיניו מעניק את נתינתו המסויימת. ברם, כאשר גביר זה עושה חתונה לבנו, אזי אז שופעות הנתינות לכל עבר, מחלק לכל מבקש ואינו בודק ושואל שאלות, שמחתו אז גדולה ועז רצונו שכל הציבור ישמחו עמו – בליל חתונה אין שואלים שאלות, כולם מקבלים. - כך גם בלילה הזה, של ההילולא של רשב"י לא שואלים שאלות, הכל ראויים, וכולם מקבלים...
0 תגובות