מסורת עתיקה נוהגת בקהילות ישראל: להעתיר בתפילה ובתחנונים, בתפילת אבות על בנים, המיוחסת לגאון הקדוש, רבנו ישעיה הלוי הורוביץ, בעל ה"של"ה הקדוש". התפילה היא בקשה נרגשת על זרע כשר שימשיך את דרך ה', ונושאת עמה סגולה מיוחדת.
בעל השל"ה עצמו העיד על שעת רצון מיוחדת עבור תפילה נשגבה זו. כך הוא מביא ומצטט בספרו במסכת תמיד [נר מצוה, קלב]: "וליבי אומר לי שעת רצון לתפילה זו, בערב ראש חודש סיון". ומבאר השל"ה את הטעם לכך: "הוא החודש שבו ניתנה תורה, ואז נקראים בנים לד' אלוקינו". לכן, קיבלו על עצמם ישראל לזרז ולהתפלל ביום זה בדווקא על נפשות בני ביתם, כדי לגדלם ולחנכם בעול תורה ומעשים טובים. חשיבות יום זה לתפילה מודגשת שוב במקורותינו כ"מסוגלת תפילה זו... לפעול את פעולתה ולהתקבל ברצון, וכטעמו של השלה"ק".
מי חיבר את התפילה?
השל"ה הקדוש מעיד בראשית דבריו על מקור התפילות שהביא, וכותב: "...אמנם כגון דא צריך אני לאודיעי ולפרסם, סדר התפילות שמצאתים בקונטרסו של אחד המדקדקים הדבקים בד'". יש המזהים את אותו "אחד המדקדקים" עם רבי שבתי סופר. על פי הערות 'יד רמ"ה' על ספר השל"ה, מקור התפילה נמצא בכתבי ידו של רבי שבתי סופר, שהיה תלמידו המובהק של בעל ה'לבוש' ובקי בחכמת הדקדוק, ועל כן ייתכן שקראו השל"ה בתואר "המדקדק".
עם זאת, ישנם המערערים על זיהוי זה, וטוענים שלא ניתן לקבוע בוודאות כי השל"ה התכוון ל"מדקדק" בחכמת הדקדוק, אלא ייתכן שהתכוון ל"מדקדק במצוות" וכדומה. כך או כך, התפילה הגיעה לידי השל"ה מאדם שכינהו בתואר "המדקדק הדבקים בד'".
ערב ראש חודש סיון – עת רצון
חז"ל ממשילים את יום מתן תורה ליום חתונתו של אדם, כפי שנאמר "ביום חתונתו – זה יום מתן תורה". השמחה ביום החתונה היא על המשך הדורות הפיזי – שיפרה וירבה זרעו. וגם שמחה גדולה על המשך הדורות הרוחני, בבחינת 'לא ימושו מפיך ומפי זרעך'
את התפילה על חינוך הצאצאים דווקא בימים אלו של התרוממות והכנה לקראת קבלת התורה, מציינים שהשל"ה עצמו רמז לכך בתפילתו, "ועל קיום העולם ועל קיום התורה בא לנו ממך שני ציוויים, כתבת בתורתיך פרו ורבו, וכתבת בתורתיך ולמדתם את בניכם, והכוונה בשתיהן אחת, כדי שנהיה אנחנו וצאצאינו, כולנו יודעי שמך ולומדי תורתיך". הרי לנו שחינוך הבנים וריבוי התורה תלויים זה בזה, ולכן יש להרבות בתפילה על כך בימים נשגבים אלו.
ערב ראש חודש סיוון הוא אכן עת רצון מיוחדת להעתיר בתפילה מעומק הלב על עתידם הרוחני של צאצאינו, ולהתחבר לנותן התורה.
0 תגובות