נהגו ישראל להרבות באכילת מאכלי חלב בחג השבועות - וכך כתב רבנו הרמ"א כתב ברמ"א (או"ח סי' תצד ס"ג) ונוהגין בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות.
וכתב שם במשנה ברורה: ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעת לעת נאסרו להם ע"כ בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר לזה.
לזכר האבנים בהר סיני
הרבי בעל ה קדושת ציון מבאבוב אמר יש ליתן טעם לשבח בדרך צחות - במה שאוכלין לביבות (קרעפליך) בחג השבועות, עפ"י מש"כ במגדול עוז (להיעב"ץ), שאחד מפלאי הטבע בדוממים, הוא אבני "הר סיני" שמצויר עליהם צורת הסנה, בתכלית הציור - שאם שוברים את האבן לחצאים נגלה הסנה בכל חלק, וכן אם מחלקים אותם חלקים, ג"כ תמצא בו ציור סנה וכן הלאה.
על שולחנם של מלכים: עציצי חיטים שנקצרו במבצע מיוחד
והנה הלביבות עשויים בשלשה קרנות (צורת משולש), וכשמחלקים אותם לחצאים עדיין יש לכל חלק ג' קרנות וכן לעולם, נמצא שבענין זה של החלוקה לחצאין יש ללביבות דמיון לאבני הר סיני, וכיון שבחג השבועות נתעלה הר סיני שקבלו עליו את התורה, נהגו לאכולם.
עולם הבא, עולם הזה
בספרי הליקוטים כתבו מנהג לעשות עיסה ממולא מאכלי חלב, קרעפליך. בס' שיחות חכמים בח' מנהג ישראל תורה אות מ"ז מפני שכל מעשה אותו היום משולש, כדאי' בגמ' שבת פ"ח אוריין תליתאי, לעם תליתאי, על ידי תליתאי, ביום תליתאי, בירחא תליתאי.
עוד כתבו טעם מנהג ישראל תורה לאכול מאכלי חלב בשבועות, כמ"ש הרמ"א שנא' דבש וחלב תחת לשונך, ונהגו לאכול "קרעפליך" בכל קהילות ישראל, והטעם להורות על מעלת התוה"ק אשר משולה לקרעפיל זה שמבחוץ אינו ניכר כלל טובו ונראה כעיסה ובצק בעלמא בלי טעם, אבל כאשר מתחילין לאוכלה צ מתגלה טעמה המתוק מחלב ודבש, אף כך טבעה של התוה"ק אשר אך אחר שטעמה, יראה טובה ומתיקותה, ואז זוכה לנועם מתיקות ועריבות התוה"ק. וההיפך בהבלי העוה"ז ותעתועי היצר, אשר בראשית סובר דכל טובתו ועתידו הטוב ישיג כאשר ילך אחרי תאוותיו ועצות השוא של יצרו, אולם לאחר מכן כשכבר טעם "טובה" זו - נוכח לדעת כי רע ומר כלענה אשר עזב את ה' אלוקיו ונופל.
תורה תבלין
הרה"ק [יחיאל מאיר] מגוסטנין זי"ע היה מסביר את המנהג לאכול "קרעפליך" בשבועות: כי הרי יש רמז ידוע שבכל הזמנים ש"מכים", אז המנהג לאכול קרעפלעך! בפורים - המן, בהושענא רבה - הושענות, בערב יום כיפורים – כפרות, וסימנך :הַכֵּ"ה תַכֶּ"ה – הושענה רבה, כיפור, המן, תכ"ה = תאכל כרעפלקך הרבה
ואם כן נשאלת השאלה, מה מכים בשבועות שלכן נוהגים לאכול מאכל זה? אלא התירוץ הוא: דאיתא במסכת קידושין, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין כנגדו, ואם כן, בחג השבועות שמקבלים את התורה שזו התבלין נגד היצר הרע, גם מכים! את מה? את היצר הרע...
0 תגובות