

בשנת ה'תקי"ב (1752), בעיר בגדאד שבעיראק, נולד רבי משה חיים. לאביו היה רבי חיים משה עבדאללה. בתקופה שבה החל לימוד התורה בבגדאד לפרוח, רבי משה חיים למד בישיבות העיר וקנה לעצמו ידיעה נרחבת בש"ס ופוסקים.
בצעירותו נחלק רבי משה חיים בעניין הלכתי עם רבה של בגדאד דאז, רבי יחזקאל אליה. לאחר שנשיא הקהילה התערב לטובת הרב המבוגר, נאלץ רבי משה חיים הצעיר לעקור עם משפחתו לעיר בצרה שבדרום עיראק.
יהודי בצרה, שהכירו בגדולתו, שמחו על בואו ומינו אותו לרב העיר. שנים לאחר מכן, כאשר חכמי בגדאד הסתפקו בעניינה של עגונה ופנו לחכמי ירושלים, שמע על כך רבי משה חיים. הוא כתב פסק הלכה ארוך ומנומק ושלח אותו לחכמי ירושלים, שהתפעלו עמוקות מגדולתו. הם שלחו חזרה לבגדאד את תשובתו בצירוף הסכמה נלהבת ודברי שבח כגון "ממשה עד משה לא קם כמשה". לאחר שחכמי בגדאד ראו את ההערכה מחכמי ארץ ישראל, הם קראו לרבי משה חיים לחזור לבגדאד ולכהן כרב העיר.
בשנת ה'תקמ"ז (1787) הוא מונה רשמית לרב העיר בגדאד ואב בית הדין שלה. הוא שימש בתפקיד זה קרוב לחמישים שנה. רבי משה חיים הנהיג תקנות חשובות. הוא הורה ליהודי בגדאד לקבל עליהם את פסקיו של החיד"א. הוא גם קבע שיש לפסוק כשו"ע, אלא אם יש מנהג אחר או צורך להחמיר בגיטין וקידושין. תקנה משמעותית נוספת הייתה בנוגע לשוחטים, שקיבלו משכורת קבועה מקופת הקהילה במקום חלק מהבהמות, כדי למנוע חשש הטעיה.
מעתה, כל התפילין פסלות
נכדו הנודע בעל הבן איש חי מספר בספרו "רב פעלים", על כך שבמשך שנים רבות, ליהודי בגדאד לא היה הידע הטכני הדרוש כדי לייצר תפילין מרובעות לחלוטין כפי שההלכה דורשת. מחוסר ברירה, הם נאלצו להסתפק בתפילין שלא היו מרובעות לגמרי.
בתקופת כהונתו של רבי משה חיים, הגיע לבגדאד יהודי בשם רבי יהודה אשכנזי. רבי יהודה אשכנזי זה נולד באירופה, נדד לדמשק ולאחר מכן התיישב בבגדאד ונשא בה אישה מבנות הקהילה. הוא ידע כיצד ליצר תפילין מרובעות.
אף על פי כן, לא כל בני העיר מיהרו לקנות ממנו תפילין חדשות, וחלקם העדיפו להישאר עם התפילין הקודמות שלהם.
כשראה רבי משה חיים את המצב הזה, הכריז שכל התפילין בבגדאד פסולות ואסור לברך עליהן. צעד זה, כך גרם לכולם "לא להתעצל" ולקנות תפילין מרובעות כפי ההלכה.
רבי משה חיים נישא למרים לבית שנדוך, אחייניתו של רבי ששון שנדוך. לזוג נולדו שלושה בנים ובת. צאצאו המפורסם ביותר הוא נכדו, רבי יוסף חיים, הידוע בכינויו "הבן איש חי", שהמשיך את דרכו כדרשן ומנהיג יהודי עיראק וספריו התקבלו בחלק נכבד מקהילות ישראל.
רבי משה חיים נפטר בבגדאד ביום ח' בסיוון , בהיותו כבן 84. ומנוחתו כבוד בבגדאד.
0 תגובות