רבי ידידיה רפאל חי אבולעפיה, (היר"א) היה מקובל נודע ודמות מרכזית בחיי הרוח בירושלים הוא נולד בירושלים בשנת תקס"ז, בן למשפחת אבולעפיה המיוחסת.
היר"א היה תלמידו המובהק של הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שכיהן כראש "ישיבת המקובלים בית אל". לאחר פטירתו של חתנו של רבו, הרב חיים אברהם גאגין, בשנת תר"ח (1848), התמנה הרב אבולעפיה לעמוד בראש ישיבה קדושה זו.
בספר "חכמי ירושלים" מתאר אותו ישראל דב פרומקין כ"צדיק המדוכא בייסורים ומתפרנס מיגיעו, חסידא קדישא, פרוש מבטן ומהריון". בספר "יהודי המזרח", כותב משה דוד גאון שהיה גדול לא רק בחכמת הנסתר, תחום עיסוקה העיקרי של ישיבת בית אל, אלא גם בתורת הנגלה.
נאמר עליו שדרכי הלימוד של האשכנזים לא היו זרות לו וכי עמד בקשר אמיץ עם רבניהם, בהם הגאונים מקוטנא וקאליש.
גדולתו בחכמת הנסתר ניכרת בהקדמותיו, חידושיו והערותיו שנדפסו בראש ספרי תלמיד האר"י, הרב חיים ויטאל. הוא חיבר את הספרים "דרך ושלום" ו"קניין פירות" על כוונות הרש"ש. רבות מהערותיו החשובות הודפסו בסידור הרש"ש המכונה "הסידור הנדפס", שם שמו חתום בראשי התיבות "היר"א", וכך נחקק שמו בין חכמי המקובלים.
רבי ידידיה רפאל חי אבולעפיה - עובדות והנהגות
היר"א היה ידוע בחרדתו לשמירת הדת. הוא התנגד בתוקף לייסוד בתי ספר כלליים בירושלים. כאשר הגיע הד"ר לודוויג אוגוסט פרנקל לעיר כדי לייסד בה את בית הספר למל, היה הרב הספרדי היחיד שהצטרף לרבני האשכנזים וחתם עמהם על החרם הגדול כנגד בית הספר.
זקני ירושלים נהגו לספר מעשה מופלא המעיד על גדלותו ועל ייסוריו. בשנת תקפ"ד (1824), כאשר הפלאחים תושבי ירושלים מרדו בסולימאן פאשה מדמשק, הם לכדו את מבצר מגדל דוד. שנתיים לאחר מכן, בשנת תקפ"ו לערך, ציוה המלך בקושטנטינה על עבדאלה פאשה מעכו להילחם במורדים. פאשה בא וצר על ירושלים, התמקם במעלה הר הזיתים והפגיז את העיר בתותחיו הרבים.
הרב הקדוש רבי רפאל אברהם שלום שרעבי (הרא"ש), רבו של היר"א, פקד עליו לעשות דבר על פי הקבלה והזהירו שלא לזוז ממקומו עד שיחדלו קולות הירי. פלאי פלאות נעשו באותו יום: מכל הכדורים שהושלכו, אף אדם אחד לא ניזוק. כדורים רבים נפלו בחוצות, בחצרות ובתים, אך לא נגעו באיש לרעה. אך לעת ערב, כאשר יצא הרב ר' ידידיה מסוכתו מתוך תשוקה לדעת מה קורה בעיר, נפל רסיס כדור על רגלו. פגיעה זו גרמה לו להיות צולע על רגלו עד יומו האחרון.
רבי ידידיה רפאל חי אבולעפיה נפטר בשנת בט"ו סיון תרכ"ט, הוא נקבר בבית הקברות שבהר הזיתים, בחלקת הספרדים.
0 תגובות