מדוע סוכתו של הבעש"ט הקדוש נותרה יבשה?
באחת השנים, ירד בעיירה מזיבו'ז גשם זלעפות בליל א' דסוכות, ושמועה עברה שהגשמים פוסחים על סוכתו של הבעל שם טוב הקדוש.
שמעו זאת המתנגדים, ורצו לראות זאת בעיניהם.
הגיעו ונכנסו לסוכת הבעל שם טוב הקדוש, וראו את הפלא הגדול - הבעל שם טוב הקדוש יושב עם החבריא קדישא, ואף טיפת גשם אינה חודרת לסוכה.
אולם, המחזה לא השפיע עליהם מאומה, ובעודם יושבים וצופים במחזה, הלעיזו על נביא ה' ודיברו עליו סרה.
ובבוקר, שאל אותם הבעל שם טוב הקדוש בזה הלשון: היתכן?!
יושבים בסוכה ומדברים על הבעש"ט?! ענה אחד המתנגדים:
איך יודע הרבי? היתכן שהמלאכים סיפרו לו?!
וכי אפשר שהמלאכים מספרים לשון הרע?!
אמר להם הבעל שם טוב הקדוש: אותם מלאכים שנולדים מדיבורי לשון הרע, מדברים לשון הרע, והם באו לספר לי...
הוסיף הבעל שם טוב הקדוש, ואמר: הייתם בסוכתי, וראיתם שאין יורדים עליה גשמים, הבה ואגלה לכם פשט בזה:
אמרו חז"ל (סוכה כח' , ב'): הלא המשילו גשמים שיורדים בסוכה - לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו רבו קיתון על פניו, ובכן:
עתה, דעו לכם! הקב"ה - שבע רצון ממני.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
יצאנו מר"ה ויום כיפור שהיו ימי יראה "שמאלו תחת ראשי" ונכנסים לחג הסוכות שכולו אהבה - "ימינו תחבקני".
הסוכה היא זכר לענני הכבוד, כמו שענני הכבוד שמרו על עם ישראל במדבר כך גם היום, היושב בסוכה:
זוכה לשמירה כ'חיבוק' והגנה מהשכינה הקדושה.
פחות – נוחות! אבל שמירה – מענני הכבוד! התנאים בסוכה פחות נוחים מהתנאים בבית, אבל, דווקא לכן הישיבה בסוכה מביאה לענווה, והיושב בסוכה זוכה שענני כבוד סוככים ומגנים עליו, והשכינה שורה עליו.
ימינו תחבקני – כל השנה: הישיבה בסוכה היא כמעין חיבוק שהקב"ה נותן לאדם, ומושכת לכל השנה שמירה והגנה של ענני הכבוד, וזוכה במהלך השנה לטובה וברכה "טעמו וראו כי טוב".
יש ענווה – יש שכינה: עיקר מצות הסוכה שהאדם ירגיש 'אין' ושפל בעיניו, להיות בחינת אדנים כי סוכה היא הוי"ה ואדנ"י, וזוכה שהקב"ה משרה שכינתו עליו, כמו שכתוב:
"אשכון את דכא ושפל רוח" - הקב"ה כביכול שוכן בקרבו, והוא חלק מהבורא יתברך.
המתגאה – אין הקב"ה שוכן עימו: השכינה אינה שורה עם אדם גאה, שעליו אומר הקב"ה: "אין אני והוא יכולים לדור" (סוטה, ד') והקב"ה "מסתלק ממנו בוודאי" ר"ל.
הכרה בגדלות השם מביאה לענווה: הישיבה בסוכה מחזירה לאדם את הפרופורציה הגשמיות לרוחניות, בין חיי עולם לחיי שעה, ומזכירה לו את גדלותו ורוממותו של בורא עולם לעומת אפסות האדם, ומחזקת את התובנה שאין לאדם במה להתגאות או לבטוח חוץ מלסמוך ולבטוח בכוחו וגבורתו של בורא עולם, שחוץ ממנו הכל חולף ואינו בר כוח אמיתי.
את מי אהב לארח הבעל שם טוב הקדוש בסוכתו? זאת הסיבה שהבעל שם טוב הקדוש אהב לארח בסוכתו את היהודים הפשוטים, שעובדים את הקב"ה מתוך אמונה פשוטה וענווה וגורמים לשמחה גדולה בכל העולמות, ונחת רוח לבורא עולם (ספר השיחות, תש"ו).
כח הבחירה – גאווה או שמירה לכל השנה? יש שהתברכו בעושר, כבוד וחכמה ומאותגרים בניסיון הגאווה, אך, יש לזכור שאין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שלא יכול לעמוד בו, והסוכה היא אמצעי להזכיר לאדם את קטנותו ועוזרת לו להתקרב לקב"ה ולהרגיש 'חבוקה ודבוקה' בידיו הרחומות של בורא עולם.
מה הקשר בין הפטרת גוג ומגוג ל'נוי' סוכתו של הבעל שם טוב הקדוש?
קבלה שגוג ומגוג יהיה בסוכות: רבי פנחס מקוריץ כותב בספרו 'אמרי פנחס' השלם סוכות שיש קבלה שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות (עיין טור או"ח סימן תצ'), שהרי, העולם אומרים:
'זה גדול כמו - גוג ומגוג', והכוונה ש'גוג ומגוג' היה - בעל גאווה גדולה!
לגוג ומגוג היתה גסות רוח מאוד גדולה! ולכן, בכל שנה בחג סוכות מתעוררת מלחמה זו, וכך בכל דור ודור!
מי שישבור את גאוותו וילמד דרכי ענווה יזכה לשמירה והגנה של ענני הכבוד.
הפטרת גוג ומגוג היא סוד גאולת נפש האדם.
נזכה שענני הכבוד ישמרו ויגנו על כלל ישראל בחג הסוכות, ובכל השנה כולה, אמן!
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון, הרבה שמחה וכל הברכות והישועות, אמן.
0 תגובות