כתבי יד בני מאות שנים מונחים על השולחן: כתב ידו של הרמ"ק, דפים מתיקוני הזוהר, כתביו של האדר"ת וכרך שעליו מופיעות חתימתו והגהותיו של מרן הבית יוסף. לצדם ניצבים הספרים שהוציא מכון 'המאור' במשך עשרות שנים.
בפרק החדש של "יתגדל ויתקבל", הסדרה החושפת את עולם הקבלה והמיסטיקה בהגשת יוסי עבדו, אנו נכנסים לעולמו של הגאון רבי דניאל ביטון, ראש ישיבה ומייסד מכון 'המאור'.
המפעל שהקים הקיף כמעט את כל ארון הספרים היהודי: מקראות גדולות, חוק לישראל, התלמוד הבבלי והירושלמי, הטור, השולחן ערוך, ספרי החיד"א, הזוהר ועוד אלפי ספרים.
המסע של הרב התחיל בספרייה הלאומית, המשיך בבתיהם של גדולי ישראל ובספריות שמעבר למסך הברזל, והגיע עד מרתפי הוותיקן ואל הסיפורים הנסתרים של עולם הקבלה.
הסגולה שמאחורי אלפי הספרים: "זה ספר תולדות אדם"
ראשיתו של מכון "המאור" הייתה לפני כ־40 שנה. הרב ביטון ישב בספרייה הלאומית ועיין בספרי קבלה, כאשר הבחין בספרו של רבי חיים פלאג'י, "ברכת מועדיך לחיים".
בהקדמת הספר מצא מעשה באדם שלא זכה לילדים. רבי חיים פלאג'י הציע לו לממן את הדפסת הספר "בתי כנסיות", ולאחר שהספר יצא לאור נפקד האיש בבנים. "כשאני ראיתי את זה, הבנתי שיש פה תגלית", משחזר הרב. "אתה רואה את הספרים שיש פה? כל ספר הוא סיפור. כל ספר הוא סיפור של ילד".
בהמשך שאל את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל אם הסגולה יכולה להועיל גם למי שמתעכב במציאת זיווג, ולדבריו נענה בחיוב. הוא מוסיף כי גם רבי נחמן מברסלב קשר בין הוצאת ספר לאור לבין הפסוק "זה ספר תולדות אדם".
עם הגילוי הגיע אל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל וביקש ממנו לבחור את הספר הראשון שיוציא. מרן הציע את "פני יצחק" של רבי יצחק אבולעפיה. משם, כלשונו, "הכול היסטוריה".
הרב ביטון ביקש להפוך ספרים ישנים, צפופים וקשים לקריאה למהדורות בהירות ונגישות. הוא הושפע מהוראותיו של הגאון רבי עקיבא איגר לבנו, להקפיד על נייר משובח, דפוס נאה וצורת עמוד המאפשרת ללמוד בנחת.
כך נולדו מהדורות מקראות גדולות "המאור" ו"חוק לישראל", ובהמשך מפעלי ספרים נוספים. כאשר שאל את מרן הרב עובדיה על עולם הדפסת הספרים, קיבל תשובה מפוכחת: "מדפיס, מפסיד, מספיד. זה אותן אותיות. אם זה מתאים לך, תתחיל".
כתבי הרוגצ'ובר: בית נשרף, כתב יד אחד שרד
הפרויקט המורכב ביותר של המכון, מספר הרב ביטון, הוא הוצאת כתבי הרוגצ'ובר, הגאון רבי יוסף רוזין, מגדולי המפרשים בדורות האחרונים.
ביתו של הרוגצ'ובר נשרף, ועמו כמעט כל כתבי היד שהיו בו. כתב יד של מסכת מכות, שלדברי הרב ביטון הוא היחיד שנותר בעולם, שרד משום שככל הנראה הוצא מהבית עוד קודם לכן.
גם פענוח הכתבים שנותרו אינו פשוט. הם מלאים בהפניות קצרות, וכל מילה "עיין" מחייבת את העורכים לאתר את המקור, להבין את הקשר ולוודא שלא טעו בכוונתו.
"הכול קשור ומקושר והכול משהו נפלא", אומר הרב ביטון. "אבל עד שמגיעים לשם, זה כמה מדורים של ייסורים".
הכתבים של האדר"ת שהגיעו אחרי 35 שנה
בכתב ידו של האדר"ת, הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, מצא הרב ביטון דברים קשים שנכתבו על הרוגצ'ובר. הוא החליט שלא להדפיס שתי שורות.
"לפני שתים עשרה שנה הוצאתי את ספר האדר"ת. היו שם דברים קשים על הרוגצ'ובר, ולא הוצאתי אותם", הוא מספר.
הרב יוסף בוקסבוים ממכון ירושלים הסתייג מההחלטה והסביר כי הדברים נכתבו כשהרוגצ'ובר היה בן 18 בלבד. עצם העובדה שהאדר"ת התייחס אליו בגיל צעיר כל כך מעידה על גודל כישרונו.
כעבור שנים הגיעו למכון שני יהודים. במשך 35 שנה התנהל דין תורה על הבעלות בכתבי הרוגצ'ובר, ולאחר שהוכרע החליטו הזוכים למסור אותם לרב ביטון. "הרוגצ׳ובר משלם לי, מכיר טובה", הוא אומר. מאז הגיעו לידיו כתבים נוספים, ומהם כבר יצאו 16 כרכים.
כתב היד שנחתך לשניים: כתבי רבי עקיבא איגר
האדמו"ר מליוזנא, הרב שאול שמעון דויטש, רכש במכירה פומבית כתב יד של רבי עקיבא איגר וביקש מהרב ביטון לבדוק אם התשובות שבו כבר נדפסו. התברר כי מדובר בתשובות חדשות. אלא שמאחר שהרוכש לא יכול היה לעמוד במחיר כתב היד השלם, הוא נחצה לשניים: מחצית אחת נרכשה על ידו, והמחצית האחרת נמכרה לסוחר נוסף.
נעשו ניסיונות לאתר את הקונה השני ואף הוצע לו סכום כפול, אך הוא סירב למכור. החלק שניצל הודפס בכרך הרביעי, ואילו המחצית השנייה נותרה בידיים פרטיות.
"רבי עקיבא איגר עוד כותב", אומר הרב ביטון. גם שנים רבות לאחר פטירתו, כתבים חדשים שלו ממשיכים להתגלות ברחבי העולם.
הם ביקשו 29 דפים, המהרש"א חיכה בפנים
גילוי אחר התרחש בספריית לנינגרד, כיום סנט פטרבורג. במהלך העבודה על הטור חסרו למכון "המאור" 29 דפים מכתב ידו של המהרש"ל, רבי שלמה לוריא.
במשך כשנה וחצי ניסו אנשי המכון לקבל את הדפים. לאחר שדובר רוסית שוחח עם אנשי הספרייה התבררה הדרישה: אי אפשר לקבל רק 29 דפים, אלא יש להזמין ולשלם על צילום הכרך כולו. הדרישה היקרה הובילה לגילוי שלא חיפשו.
הספרן הרוסי מצא כתב יד של המהרש"א, רבי שמואל אליעזר איידלס, ולא ידע היכן להניחו. הוא הכניס אותו לתוך כרך המהרש"ל.
"רק בגלל שהם הכריחו אותנו לקחת את כל המהרש"ל, בפנים היה המהרש"א", מספר הרב ביטון. "לעולם לא היה אפשר למצוא אותו".
כאשר סיפר על הגילוי למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שהתפלא לשמוע על מהרש"א על הטור, הרב אלישיב אמר לו כי זו סייעתא דשמיא ואף נשק לו בהתרגשות.
מרוקו: היהודים שיצאו לקטוף הדסים ולולבים ביום טוב
הרב ביטון נולד במרוקו ועלה לישראל בגיל שלוש. הוא מספר כי במקומות מסוימים נהגו יהודים לצאת בבוקרו של יום טוב הראשון של סוכות לשדה, לקטוף הדסים וערבות ולקשור אותם לארבעת המינים.
את הפסוק "ולקחתם לכם" הם הבינו כפשוטו - לצאת ולקחת מן העץ. "היו הולכים לשדה לחתוך, להביא ולקשור. זה היה בתמימות", הוא מספר. שינוי המנהג דרש זמן רב.
מפעל ספרי החיד"א החל לאחר שהרב ביטון הביא למרן הרב עובדיה את מהדורת "חקרי לב". במוצאי שבת הגיע לביתו הרב משה יוסף ובפיו הודעה: אבא קורא לך. "אתה עושה ספרים יפים, ספרים טובים. תוציא את ספרי החיד"א", הורה לו מרן.
כשהציג לפניו את ספרי החיד"א שהיו ברשותו, אמר הרב עובדיה: "זה לא החיד"א". הרב ביטון תמה, ומרן הסביר שהמהדורות מלאות טעויות. כך החל בירורם והדפסתם המחודשת של ספרי החיד"א, על בסיס כתבי היד ו־16 הכרכים שנמצאו במהלך השנים.
שבע שנות עבודה ו־11 אלף נושאים על הזוהר הקודש
אחד ממפעלי הדגל של מכון "המאור" הוא מהדורת הזוהר. הרב ביטון מספר כי ניסה להתחיל את הפרויקט שלוש פעמים, ובכל פעם עצר משום שהתוצאה לא חידשה מספיק ביחס למהדורות הקיימות.
בניסיון הרביעי נמצא המבנה שחיפש. צוות אברכים ותלמידי חכמים עבד על המפעל במשך שבע שנים. אל הזוהר צורפו מפרשים, מקורות הלכתיים והשלכות מעשיות העולות מדבריו.
לצד הכרכים נבנה מפתח הכולל 11 אלף נושאים. "הזוהר הוא מים שאין להם סוף", הוא אומר. "בלי מפתח אי אפשר להגיע".
בהמשך מתוכננים כרכי השלמות ובהם קטעי זוהר שהיו בידי הקדמונים, אך אינם מצויים בנוסח הזוהר שלפנינו.
כתב הרמ"ק וסודות שמות המלאכים
במהלך הריאיון מציג הרב ביטון כתב יד בן כ־500 שנה של הרמ"ק, רבי משה קורדובירו, מגדולי מקובלי צפת. הכתב עוסק בזוהר, בשמות הקודש, בניקודים, במלאכים ובדרכי כתיבת קמעות.
מן הכתבים הללו, הוא מסביר, ניתן ללמוד כיצד הגיעו המקובלים לשמות המלאכים ולניקוד המיוחד של כל שם. "יש קמעות לרוב, אלפים ורבבות של סוגים ואופנים", הוא אומר. "זו תורה אחת ארוכה, שלמה ורחבה".
לצד כתב הרמ"ק מוצגים כתבי יד של האדר"ת, הרמ"ז ומרן הבית יוסף. כתב יד נוסף, של רבי חיים ויטאל, מהרח"ו, נמצא ברשותו אך לא הוצג בריאיון. הרב ביטון אומר כי הוא עדיין חושש לפרסמו בשל התכנים הכלולים בו.
הקבלה המעשית: "כל מה שיש בתורה נועד ללמוד"
הרב ביטון דוחה את הטענה שלימוד קבלה מביא בהכרח להידבקותם של "חיצונים" באדם. "אין פה חיצונים ולא ייתפסו בך חיצונים. תלמד. כל מה שיש לנו בתורה הוא בשביל ללמוד, לא בשביל לשמור בכספת", הוא אומר.
עם זאת, הוא מציב גבול ברור: "קבלה זה לקבל. אי אפשר ללמוד לבד. צריך ללמוד בצורה מסודרת אצל אנשים".
גם גיל 40 אינו, לשיטתו, תנאי מוחלט. השאלה המרכזית היא ממי לומדים, כיצד ניגשים לדברים והאם האדם ראוי ומוכן לכך.
במהדורות קדומות, הוא מוסיף, נהגו לעיתים לשתול בכוונה טעויות בשמות הקודש, כדי שמי שאינו בקיא לא יוכל להשתמש בהם. מי שמכיר את השמות מזהה את הטעות, ומי שאינו מכיר, טוב שלא ינסה לעשות בהם דבר.
הרב ביטון מספר שלמד במשך תקופה אצל המקובלים רבי שמואל דרזי זצוק"ל ורבי יצחק כדורי זצוק"ל, והיה עמם בקשר קרוב. "גם היום אפשר לעשות שאלת חלום וגורלות. הכול", הוא קובע.
"קמיע הוא ברכה שהולכת עם האדם"
מהו קמיע? שאלנו והרב ביטון משיב: "כשם שאפשר לתת לאדם ברכה בעל פה, אפשר לתת לו ברכה בכתב שילך עמה".
הוא מביא את דברי הגמרא וההלכה על "קמיע מומחה", קמיע שכבר הוכח כמועיל במספר מקרים על פי הגדרות חז"ל. מבחינתו, עצם הדיון ההלכתי מלמד שהקמעות אינם המצאה חדשה, אלא תחום המופיע במקורות.
עם זאת, הוא מבהיר כי אין די בפתיחת ספר - השימוש המעשי מיועד רק למי שקיבל את הדברים, בקיא בהם ויודע להיזהר.
איך נמצא הילד אורון ירדן? הנר שנדלק מעצמו
בזמן החיפושים אחר הילד אורון ירדן ז"ל בשנת 1980, פנה הרב ביטון אל המקובל רבי יצחק ביטון מבית שאן וביקש לברר מה עלה בגורלו.
המקובל ביקש להניח נר במרחק של כמה מטרים והחל לומר השבעות. כעבור דקות, מעיד הרב ביטון, הנר נדלק מעצמו, בלי שאיש נגע בו. המקובל הביט בנר והשיב במילה אחת על גורלו של הילד. ימים לאחר מכן נמצאה גופתו.
"הנר היה רחוק ממנו, ופתאום הוא נדלק", מתאר הרב ביטון ומביא את המעשה כעדות אישית לאירוע שראה במו עיניו.
הביצה שהתפוצצה
במעשה נוסף הגיע הרב ביטון אל אותו מקובל יחד עם הרב שלמה דיין והרב רחמים אליטוב, בניסיון לסייע לרב אליהו כהן שהיה חולה. המקובל ביקש קרטון ובו 30 ביצים. הוא נטל ביצה אחת, כתב עליה בקולמוס, הניח אותה בקופסה ואמר שמות והשבעות.
כעבור דקות, מעיד הרב ביטון, הביצה התפוצצה. בתוכה נמצאו חומרים הקשורים בשערות ודברים נוספים שלא היה ברור כיצד הגיעו לשם. הרב ביטון ושני הרבנים הנוספים עמדו במקום וראו את המתרחש.
כששאל מדוע התבקש להביא 30 ביצים אם נעשה שימוש באחת בלבד, השיב המקובל שאת 29 הביצים האחרות ביקש לעצמו לאכילה.
"עין הרע וכישופים לא נעלמו"
הרב ביטון אינו מקבל את הטענה שעין הרע, כישופים ורוחות רעות נעלמו מן העולם. "איך יש אנשים שאומרים שאין כישופים? מה זה אין? מי אומר שאין?", הוא תוהה. תפילות שחיברו גדולי ישראל, הוא מזכיר, כוללות בקשות להגנה מעין הרע ומכישוף.
עם זאת, הוא מזהיר שלא להפוך את החשש למרכז החיים: "אם אתה מקפיד, מקפידים עליך. אם אתה לא מקפיד, לא מקפידים. אל תהיה תלוי בזה כל היום, אבל זה קיים וצריך זהירות".
על הסרטונים ברשתות החברתיות שמבטיחים הפרדת בני זוג, החזרת אהבה והשפעה על אנשים הוא אומר: "רובם שטויות. לא טיקטוק ולא שמיקטוק. דברים בטלים ומבוטלים".
דיבוקים, רוחות והאבחנות של ימינו
הרב ביטון סבור כי גם כיום קיימים דיבוקים ורוחות, אף שרואים אותם פחות מבעבר. הוא מפנה לספריו של המקובל רבי יהודה פתיה, שתיעד מקרים ושיחות עם רוחות.
"בוודאי. למה שלא יהיו קיימים? מה קרה להם?", הוא שואל. "פחות רואים, אבל יש. שום דבר לא השתנה". הוא מסביר שעל-פי הקבלה למקרים המוגדרים כיום כסכיזופרניה או כמצבים נפשיים עשויים להיות קשורים גם לשורש רוחני. ההתמודדות הרוחנית, הוא מדגיש, אינה פשוטה ולא כל אדם רשאי או מסוגל לעסוק בה.
אחרי העיסוק בכוחות נסתרים, הרב ביטון מצביע על מה שלדעתו הוא שורש הקושי: "הבעיה של הדור היא חוסר אמונה וחוסר ביטחון בקדוש ברוך הוא".
גם אדם שלומד תורה, הוא אומר, עלול להתקשות כאשר האמונה שלו עומדת למבחן. את דברי אלקנה לחנה, "הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים", הוא מפרש כרמז לדיבר הראשון, "אנכי ה' אלוקיך". אלקנה ביקש, לפי הסברו, לחזק אצל חנה את האמונה והביטחון, ומתוך ההתחזקות הגיעה ישועתה.
"ספר קבלה של רבי חיים ויטאל שאני מפחד להוציא"
הרב ביטון מביא את מאמר חז"ל שלפיו 40 יום קודם יצירת הוולד מכריזים בשמיים "בת פלוני לפלוני". אם כך, מדוע הזיווג עלול להתעכב? הזוהר, לפי הסברו, מתאר אדם המחמיץ את הזמן שיועד לו, כאדם הממתין לרכבת, נרדם ומפסיד אותה. הוא עשוי להיות שקוע בפרנסה או במאבקי החיים, ובינתיים הזיווג שנועד לו מתקדם למסלול אחר.
מכאן הוא מסביר את המילים "קשה כקריעת ים סוף" - לא שקיים קושי לפני הקדוש ברוך הוא, אלא שחיבורו של אדם אחד עלול להיות כרוך בכאבו של אדם אחר. במהלך הדברים מזכיר הרב את דוד ובת שבע ואת המסורות הקבליות על רבי חיים ויטאל ו"המגיד". כאן הוא חושף כי ברשותו כתב יד קבלי של מהרח"ו שמעולם לא פורסם: "אני מפחד להוציא אותו. הוא חזק מאוד".
בגיל תשע, לבד בבית היתומים
הרב ביטון נולד במרוקו וגדל בחצור הגלילית. בגיל תשע שלחו אותו הוריו לבית היתומים דיסקין בירושלים, כדי שיוכל לקבל חינוך תורני שלא היה מצוי אז במקום מגוריהם.
הוא חזר לביתו פעמיים בשנה בלבד: שבוע בסוכות ושבוע בפסח. מדיסקין עבר לבתי אבות של פוניבז', לישיבת תורת חיים ולישיבת איתרי בחדרה.
בגיל 19, כאשר חבריו יצאו לטייל בבין הזמנים, הוא יצא לחפש תלמידים ולהביאם לישיבות. באותן שנים היו רשמים שקיבלו תשלום על כל תלמיד שגייסו, אך הרב ביטון סירב לקבל כסף. "זה לא כבשים ולא עיזים. זה בני תורה", הוא אומר.
הרב הקים מועדונים בצפון ומילא ישיבות בתלמידים. הזכות הזאת, לתחושתו, עומדת לו עד היום והיא אחת התשובות האפשריות לשאלה כיצד זכה להקים את מפעליו. במשך כ־40 שנה הוא לומד בחברותא קבועה עם הרב אליהו אברג'ל, ראש אבות בתי הדין בירושלים.
כך הגיע מרן הרב עובדיה להר נוף
לפני כ־38 שנה התפלל הרב ביטון בשבת בבית הכנסת שבו התפלל מרן הרב עובדיה. הוא הופתע לראות ציבור מצומצם והציע למרן לעבור לשכונת הר נוף, שאותה תיאר כעיר של חכמים וסופרים. מרן חשש שהמעבר לבית אחר ישבש את הסדר המדויק של ספרייתו. הרב ביטון השיב כי אפשר ליצור כרטיסיות וסדר חדש, כך שהרב יאמר את שם הספר והוא יובא אליו מיד.
כעבור ימים אחדים ראה את הרב ואת הרבנית מרגלית מביטים מחלון דירה ברחוב הקבלן. כאשר הרב עובדיה ירד, אמר לו: "אז מה, אנחנו נהיה שכנים? גם אני קונה פה היום". באותו יום נרכשה הדירה. הרב ביטון מוסיף בענווה כי כנראה רבים פעלו לפניו: "אני המכה בפטיש, האחרון".
הרב ביטון דוחה את הטענה שמרן הרב עובדיה התנגד לקבלה: "חס ושלום. הוא לא היה נגד הקבלה. הוא ידע קבלה. ידע. ידע. בטח שידע. מה הוא לא ידע? יש משהו שהוא לא ידע?".
מרן שאל אותו פעם: "אם אני אגיד לך להפסיק, אתה תפסיק?", הרב ביטון השיב: "אם הרב יגיד, אני אפסיק, אבל אני בטוח שהרב לא יגיד". מרן, הוא מספר, מעולם לא הורה לו להפסיק ואף שאל אותו על כמה מהנושאים שבהם עסק.ב
ריאיון מובאת גם עדותו של הרב בן ציון מוצפי, שלפיה מרן חשש מעין הרע והיה לו תמיד רודא, מלח וזעתר בכיס.
הטרמפ בשתיים בלילה
לפני כ־35 שנה אסף הרב ביטון בשעת לילה אדם שביקש טרמפ. במהלך הנסיעה התברר לו שהנוסע משתייך לדרדעים ומתנגד לספר הזוהר. הרב ביטון עצר את המכונית והורה לו לרדת.
כעבור כשבועיים הגיע לביתו של הרב מרדכי אליהו. הרב קיבל אותו שוב ושוב במילים "חזק וברוך". כשהרב ביטון שאל מדוע, השיב ששמע על המעשה.
הרב ביטון שאל מדוע הרב מרדכי אליהו עצמו מקבל את אותו אדם בביתו. הרב השיב בפסוק: "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". דלתו הייתה פתוחה לכל אדם, אף שעמדתו על דרכם הייתה ברורה.
לקראת ראש השנה העניק הרב ביטון משמעות מיוחדת למזל בתולה, המזוהה עם חודש אלול .הוא מביא מדרש על בתולה שניסתה להימלט ממלאכים שביקשו להחטיא אותה. היא ביקשה את כנפיהם, עלתה לשמיים והתחננה שלא לשוב למקום הסכנה.
לפי המדרש שמביא הרב, היא נקבעה בגלגל המזלות בחודש אלול. "למה דווקא באלול? ללמד אותך איך בורחים מן החטא", הוא אומר. "איך מתכוננים לראש השנה וליום הכיפורים? בורחים מן החטא". המסר, לדבריו, אינו רק להצטער לאחר הנפילה, אלא להתרחק מן הניסיון עוד קודם לכן.
3,300 מחלוקות, ומפעל אחד שעושה שלום
במהלך העבודה על תלמוד הירושלמי גילה הרב ביטון את מספר ההבדלים בינו לבין התלמוד הבבלי. "הציבור מכיר עשר או עשרים מחלוקות, אבל יש שלושת אלפים ושלוש מאות מחלוקות בין הבבלי לירושלמי", הוא אומר.
בין הדוגמאות שהוא מציג: תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת וקריאת מגילת אסתר בפורים שחל בשבת. לבחינת המחלוקות וליישובן ערך סדרה בת 23 כרכים בשם "הלן והלהו".
כאשר הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל ראה את המפעל, אמר: "יש תלמוד בבלי, יש תלמוד ירושלמי, ויש הלן והלהו שעושה שלום במרומיו".
גוג ומגוג?
כשנשאל על גוג ומגוג הפנה הרב ביטון לנבואת זכריה, המתארת שני חלקים שייכרתו ושליש שייוותר ויעבור באש. "שני שלישים הולכים. השליש הזה עובר כור היתוך, עד שהוא יאמר: ה' אלוקיי", הוא אומר.
אין בדבריו קביעה על מועד המלחמה או על זהותה, אלא הסברו לפסוקים בנבואת זכריה.
תשעה קילומטרים של כתבים יהודיים בוותיקן
שערי ספריית הוותיקן אינם נפתחים בקלות. כשהרב ביטון התקבל במקום, סיפר לו מנהל הספרייה שבמרתפים שמורים כ־60 קילומטרים של ספרים וכתבי יד. תשעה קילומטרים מתוכם יהודיים, כ־15 אחוזים מהאוסף.
"בכמות אתם תשעה קילומטרים, אבל באיכות אתם תשעים ושבעה אחוז", אמר לו מנהל הספרייה. כששאל הרב ביטון מדוע לא מאה אחוזים, השיב: "אתם מאה, אבל תשאיר שלושה אחוז לכולם".
הרב ביטון שאל אותו ישירות: אם הוא מעריך כל כך את התורה היהודית, מדוע קיימת שנאה כלפי היהודים? מנהל הספרייה השיב כי עם ישראל אינו מקיים את המצופה ממנו על פי התורה שניתנה לו.
המנהל, מספר הרב ביטון, הכיר את התנ"ך היטב ואף ידע לציין בעל פה את המקורות שעליהם שוחחו. "גוי בוותיקן אומר", מדגיש הרב ביטון.
את השיחה על הוותיקן והגאולה חותם הרב ביטון בסיפור על אישה נוצרייה בכירה שפגש בירושלים. בתום הפגישה היא אמרה לו: "תשמור לי אחת". הנוכחים לא הבינו את כוונתה. הרב ביטון קישר את הדברים לנבואה על בני העמים שיחזיקו בכנף איש יהודי בעת הגאולה. להבנתו, היא ביקשה שיישמר עבורה מקום באחת מכנפות הציצית. "היא מאמינה שאנחנו העם הנבחר", הוא אומר.
כתב הרד"ק שחיכה בוותיקן
בוותיקן ראה הרב ביטון כתב יד של הרד"ק, רבי דוד קמחי, מן הראשונים. כשפתח את פרשת וישלח מצא פירוש לפסוק "ויירא יעקב מאוד ויצר לו".
לפי הפירוש שהוא מצטט, כאשר ראה יעקב את עשו מגיע עם 400 איש, הוא חשש שיצחק אביו נפטר. עשו הרי אמר שימתין לימי אבל אביו לפני שיפגע ביעקב. "ויצר לו" על מות אביו, ואילו "ויירא" מפני ימי השבעה, שבהם לא יוכל לעסוק בתורה המגינה ומצילה.
מנהל הספרייה התיר לרב ביטון לצלם כל כתב יד שיבקש, בתנאי שיביא בעצמו מצלמה ויבצע את הצילום ללא סיוע מאנשי המקום.
לגעת בכתב ידו של מרן הבית יוסף
בריאיון פותח הרב ביטון כרך של הטור שנדפס בחייו של מרן רבי יוסף קארו. בתוך הכרך מופיעות חתימתו והגהות רבות שנכתבו בכתב ידו.
לאחר שחזר מוונציה וגילה טעויות במהדורה המודפסת, החל מרן הבית יוסף לתקן את הכרך. התיקונים הללו הם חלק מ"בדק הבית".
הרב ביטון מציין כי החיד"א כתב שאילו היו בידינו כל תיקוני בדק הבית, שאלות רבות היו באות על פתרונן. הוצאת הטור מחדש הייתה מבחינתו גם שליחות להצלת ההגהות.
לצד הכרך מוצגים בריאיון כתבי יד של הרמ"ק, האדר"ת והרמ"ז. כתב היד של רבי חיים ויטאל נותר הפעם מחוץ למצלמה.
רבי שלמה עדני
רבי שלמה עדני, מחבר "מלאכת שלמה" על המשנה, עלה מתימן לארץ ישראל וחי בעוני קשה. במהלך חייו שכל את שמונת ילדיו. בהמשך איבד גם את אשתו ואת הוריו. בגיל 52 נותר לבדו.
כאשר נדפסו המשניות בדפוס וילנה, החליטו המדפיסים שבמקומות שבהם "תוספות יום טוב" ו"מלאכת שלמה" מביאים רעיון דומה, יופיע רק פירוש אחד. הרב ביטון טוען כי ברוב המקרים הושמט דווקא פירושו של רבי שלמה עדני, וכ־30 אחוזים מתורתו לא נכנסו למהדורות הנפוצות.
"לקחו לו את אשתו, לקחו לו את הילדים שלו, ולקחו גם את התורה שלו", הוא אומר. הרב ביטון עלה לקברו בחברון והבטיח: הרבי שלמה עדני, תעזור לי למצוא את הכתבים שלך, ואני אוציא אותם בשלמותם".
כעת הוא נערך להוצאת "מלאכת שלמה" בשלמותו מתוך כתב היד, במסגרת מפעל בן 40 כרכים.
צפו בריאיון המלא בראש הכתבה
קרדיטים >>>
- תחקיר והגשה: יוסי עבדו
- צילום: שמואל אריה, נריה סעדיה
- הפקה: שי ברקוביץ
- עריכת וידאו: דוד והבה
- ניהול מחלקת מדיה כיכר: ידידיה כהן
0 תגובות