הגאון הרב ישראל זאב גוסטמן נולד בחודש תמוז תרס"ח בליטא. כבר בילדותו ניכר כישרונו העצום: בגיל עשר ידע את כל ששה סדרי משנה על בוריים, וטרם הגיעו לגיל שתים עשרה התקבל לישיבת גרודנא. שם, זכה ללמוד מפי רבו המובהק, הגאון רבי שמעון שקופ זצ"ל, שהתחבב עליו מאוד. הוא למד בחברותא עם גדולי הדור לעתיד, בהם הרב חיים שמואלביץ והרב שמואל רוזובסקי, אשר כינהו לימים "מורי ורבי". עד גיל שש עשרה כבר ידע את התלמוד הבבלי והירושלמי, ועד גיל שמונה עשרה הספיק לחזור על התלמוד הבבלי שלוש פעמים.
בגיל עשרים ואחת בלבד, בולטותו וגאונותו של הרב גוסטמן הגיעו לאוזניו של גדול הדור, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, שמינה אותו לכהן במקומו של חותנו, הרב מאיר באסן, כרבה של שניפישוק וכדיין בבית דינו בווילנה.
תקופת השואה ומסכת ייסורים היו מנת חלקו של הרב גוסטמן הוא עבר עינויים קשים מידי הנאצים, ואף איבד את בנו הקטן, מאיר, שנרצח על ידם באקציית הילדים. לימים סיפר את הרגע הנורא בו נלקח בנו מידיו, רגע שאותו תיאר כביזיון הגדול בחייו. הוא עצמו שרד את התופת כאשר חי כפרטיזן ביערות והסתתר בבור חשוך, כשהוא מחשב את הימים שחלפו על ידו באמצעות שינון בעל פה של מסכת זבחים ומסכת מנחות.
לאחר המלחמה, פעל הרב גוסטמן במסירות למען שארית הפליטה, ובשל סכנה מצד הקומוניסטים, נמלט לצרפת ומשם לארצות הברית. הוא עלה לארץ ישראל בשנת תשל"א (1971), ועל אף הצעות רבות לכהן בראשי ישיבות גדולות כפוניבז' ומיר, הקים בירושלים את ישיבת "נצח ישראל - וילנא רמיילס" לזכר ישיבת רמיילס שבווילנה. שיעוריו הצטיינו בעומקם המיוחד, ואת סיכומיהם הוציא בסדרת ספריו הנודעת "קונטרסי שיעורים".
הרב ישראל זאב גוסטמן זצ"ל – עובדות והנהגות
על אהבת התורה הטהורה ומסירות הנפש שהרב גוסטמן ראה אצל אחרים ושיקפה גם את אישיותו, מסופר כאשר הגיע לארץ הקודש, פנה לבקר יהודי פשוט מירושלים, ר' משה בולבין, שהיה דודו. על ר' משה בולבין התרגש אסון נורא, כאשר שלושה מילדיו נספו. רבה של גרודנא, רבי שמעון שקאפ, יעץ לו לקחת לביתו שלושה בחורי ישיבה שישנו אצלו, וזו תהיה הזכות הגדולה ביותר לעילוי נשמות ילדיו.
ר' משה בולבין אכן עשה כן, ואחד משלושת הבחורים היה הרב גוסטמן עצמו. בכל לילה היה בעל הבית ממתין לבחורים עם כוס תה חם, דבר שהיה יקר המציאות באותם ימים, ואמר על כל כוס: "לעילוי נשמות ילדיי". יום אחד, העירו לו הבחורים בעדינות כי המתנתו עם התה גורמת להם למהר לסיים את לימודם למרות רצונם להמשיך. כששמע זאת, אמר ר' משה: "אם כן, אין צורך. אני לא ממתין יותר, ואתם תוכלו לחזור מתי שתרצו".
אולם, הרב גוסטמן סיפר, שיום אחד, בהיותו חולה ונשאר במיטה, הבחין בשעת לילה שבעל הבית, כשהתכונן לעלות על יצועו, נעמד ואמר: "אני לא מכין כעת שלוש כוסות תה, ושזה יהיה לעילוי נשמות ילדיי!".
הרב ישראל זאב גוסטמן נפטר בכ"ח בסיוון תשנ"א ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
0 תגובות