בשנת תרכ"ז, נולד רבי שלמה אהרן ורטהיימר בעיר פזינוק שבהונגריה. בגיל צעיר סביב שנת תר"ל עלה לארץ ישראל עם אביו, רבי יעקב ורטהיימר, בתקופת עליית תלמידי החת"ם סופר. עם הגיעו לירושלים עיה"ק, עיר מגוריו, הוא למד בילדותו בישיבת בית אל הספרדית. שם נתוודע לאוספים הגדולים של כתבי יד שהיו בישיבה זו. עד מהרה החל רבי שלמה אהרן לחבב את הכתבים העתיקים ואת חקרם, ובצד לימודיו התורניים וגידולו המופלא בתורה, התמחה בפענוח כתבי יד.
מצבו הכלכלי של רש"א ורטהיימר לא היה משופר. עם זאת, אהבתו העצומה לכתבים עתיקים דחפה אותו לרכוש כתבי יד, והוא נאלץ לחסוך לחם מפיו ומפי טפיו הקטנים כדי להשביע את אהבתו ל"אותיות הקטנות". השמועה על נכונותו לרכוש כתבי יד התפשטה בקרב סוחרים זריזים, שטענו כי "הרב ורטהיימר מוכן לקנות הכל". בדרך זו, הגיעו לאוזניו השמועות על קיומה של הגניזה בקהיר - אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
וכך, בטרם נודע הדבר לעולם הרחב, החל רש"א ורטהיימר לרכוש מידי סוחרים כתבי יד שמקורם בגניזה. בין היתר, הגיעו לידיו דף מתוך ספר בן סירא, וכן שורה של מדרשים שלא נודעו קודם או שנחשבו לאבודים. בכך זכה רש"א להיות הראשון לפרסם קטעים מן הגניזה.
כבר בשנת תרנ"ג (1893), פרסם רבי שלמה אהרן וורטהיימר בירושלים את הספר "בתי מדרשות", המכיל קטעי מדרש בלתי מוכרים מתוך אוצרות הגניזה בקהיר. פרסום זה התרחש למעלה משלוש שנים לפני שפרופ' שניאור זלמן שכטר מאנגליה, המפורסם בעולם כמגלה הגניזה הקהירית, נחשף לדבר הגניזה והגיע לקהיר בשנת תרנ"ו.
רש"א ורטהיימר עצמו, שנים רבות לאחר מכן, בשנת תרפ"ד, כתב בלשון צחה ונוקבת את תחושתו כחלוץ שנשכח:
"זה לי שלושים שנה מאז החילותי להאיר אור מדרשי חז"ל אשר היו בכתובים. אני הייתי אז הראשון אשר גיליתי אוצרות חשך מטמוני מסתרי כתבי יד עתיקים מתוך הגניזה הישנה שבמצרים ואני הייתי אז הראשון שהדפסתי מתוך הגווילים כתבי יד ההם ממדרשי חז"ל... ועל ידי זה נתפרסם בעולם מהות הגניזה ויבואו אחרי חכמים שונים וינצלו את מצרים ויוציאו לאור מהם דברים רבים וקנו להם שם עולם ואדם לא זכר את המסכן ההוא אשר מילט את העיר".
כדי לממן את קניותיו, נהג רש"א למכור את כתבי היד לאחר שפענח אותם בצורה מושלמת. הוא מכר כתבי יד רבים לספריות של אוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד שבאנגליה, וכן ל"בריטיש מוזיאון". מכירות אלו התרחשו מספר שנים בטרם החל שכטר לתכנן את מסעו במצרים. ובנשים האחרונות, נמצא אישור בקיימברידג' על מכירת כתבי יד מתוך הגניזה מרש"א לאוניברסיטה.
במהלך חייו, שילב הרב ורטהיימר את ידיעותיו התורניות המקיפות בעבודתו המחקרית בההדרת כתבי הקדמונים. הוא הדפיס למעלה משלושים וחמישה ספרים, הן ספרי חידושים משלו והן ספרי מדרשים, גאונים וראשונים שההדיר עם הערותיו. הוא החזיר לעולם התורה מדרשים ותשובות גאונים שהיו אבודים מאות שנים מעיני הלומדים.
רבי שלמה אהרן ורטהיימר נפטר ב-י' בתמוז תרצ"ה, הוא נקבר בהר הזיתים בירושלים, בחלקת הפרושים.
0 תגובות